פסק-דין בתיק ק"ג 58103-01-12

1.              בפנינו ערעור על החלטת הממונה על הגמלאות, שבמרכזו מחלוקת בשאלה האם יש מקום לכלול תקופה של שנה, שבה שהתה המערערת בחופשה ללא תשלום, בגדר תקופת שירותה על פיה מחושבת קצבת פרישתה.

התשתית העובדתית

2.              המערערת הועסקה בשירות המדינה במשרד הרווחה מיום 1.4.1979 ועד ליום יום 1.11.1991. על זכויותיה לקצבת פרישה חלות הוראות חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל - 1970.

במהלך שירותה במדינה המערערת יצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) לשנה, מיום 1.11.1990 ועד ליום 31.10.1991. במועד סיום עבודתה במדינה המערערת לא הייתה זכאית לקבלת קצבת פרישה, ומשכך פרשה לפי סעיף 17א לחוק הגמלאות. 

3.              עם הגיעה לגיל פרישה, קבע הממונה על הגמלאות, בהחלטה מיום 12.12.2011 (נספח א' לכתב הערעור), כי תקופת שירותה של המערערת הנושאת זכאות לקצבת פרישה מסתכמת ב-11 שנים ו-7 חודשים, ושיעור הגמלה יעמוד על 23.17%. הממונה לא כלל בחישוב שיעור הגמלה את תקופת החל"ת האמורה. על כך ערעורה שבפנינו. 

טענות הצדדים

4.              המערערת עותרת לכלול בתקופת שירותה הנושאת זכות לגמלה את תקופת החל"ת, כך שיוספו 2% לשיעור קצבת הפרישה המגיעה לה. מבחינה כספית, משמעות קבלת עתירתה תהא תוספת של כ- 100 ש"ח לגמלה אותה היא מקבלת בסך של כ- 1,200 ש"ח בחודש (לפי עדותה, עמ' 5, ש' 4 לפרוטוקול). לטענתה, על פי הוראות המשיב היא נתבקשה עם יציאתה לחל"ת לחתום על טופס בקשה לרכישת זכויות וכן לתת הרשאה בנקאית לצורך רכישת זכויות בתקופת החל"ת, וכך עשתה. בידי המערערת אין אישור על כך שהתשלומים לרכישת הזכויות אכן בוצעו על ידה בפועל.

5.              לשיטת המשיב, דין הערעור להידחות, מאחר שאין בתיקה האישי של המערערת מסמכים כלשהם המעידים על כך שהמערערת רכשה בפועל זכויות לגמלה במהלך תקופת החל"ת. עם זאת ומאחר שאין מחלוקת על כך שהמערערת הגישה בקשה בשנת 1990 לרכוש זכויות לגמלה בתקופת החל"ת, הודיע המשיב למערערת ולבית הדין (ראו הודעתו מיום 1.8.12) כי יתיר למערערת לרכוש גם כיום את הזכויות. זאת, תמורת 12,300 ש"ח.

דיון והכרעה

6.              סעיף 11 לחוק הגמלאות קובע:

תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור בסעיף 10(3), אם היא אחת מאלה:

(1)      תקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים;

(2)      תקופת שירות חלקי לפי חוק החיילים המשוחררים, או תקופת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

(3)      תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(4)      תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר. (ההדגשות אינן במקור).

7.              האם עמדה המערערת בתנאי סעיף 11(4) לחוק, בכל הקשור לרכישת זכותה לגמלה בגין תקופת החל"ת שבה שהתה בשנים 1990 ו- 1991? האם דין הערעור להתקבל או להידחות?

נבהיר כבר בפתח הדברים שלא הוצגה בפנינו בעניין זה ראייה מכרעת, לכאן או לכאן. מחד, איננו יכולים לקבוע באופן קונקלוסיבי כי המערערת רכשה את זכויותיה. מאידך, איננו יכולים לקבוע באופן קונקלוסיבי כי המערערת לא רכשה את זכויותיה.

ולאחר "הערת אזהרה" זו, נאמר כי מהנימוקים אותם נפרט להלן, דעתנו הינה כי דין הערעור להתקבל: