1.מדובר בעתירה מנהלית, בה ביקשו העותרים סעדים שונים, שמתוכם נותרו להכרעה שלושת העניינים הבאים: הפסקת הטבה של רכב צמוד לרב העיר והפסקת המינוי של עוזר ו/או נהג לרכב; ביטול העסקתו של יצחק דהן; וגילוי מסמכים שפורטו בסעיף 1 לעתירה.
2.לטענת העותרים, במכתבו של מנכ"ל משרד הדתות בזמנו, עו"ד משה שמעוני, מיום 5.12.02, לרב העיר, הובהר כי:
"מעולם לא היה אישור בכתב להצמדת רכב לרבה של העיר באר שבע". המשיבים נסמכים על מכתבו של ראש עיריית באר שבע מיום 2.1.05, שבו ניתנה הקצאה של 5,000 עד 6,000 ש"ח לחודש, בכפוף להגשת חשבוניות וכנגד ויתור על קבלת רכב ונהג, ובכפוף לאישור המועצה הדתית. רב העיר לא המציא חשבוניות ולא חתם על כתב ויתור כאמור, והחלטת המועצה להשכיר לרב רכב היא פסולה, בשל הצבעתו של נציג הרב במועצה הדתית, עופר אוחנה, לטובת הרב, בשעה שהוא מצוי בניגוד עניינים ברור.
3.לטענת העותרים בעניין העסקתו של יצחק דהן, מדובר בפעיל מרכזי שהיה יד ימינו של המשיב 1 ושל הרב, לצורך החלפתו של העותר 1. באופן מקדמי טענו העותרים, כי הסמכות העניינית לדון בכך נתונה לבית הדין לענייני עבודה, ולא לבית משפט זה, מאחר שמדובר ביחסי עבודה. כמו כן נטען, כי יצחק דהן הוא בנו של רב העיר הקודם, אחיה של שמחה אוחנה העובדת כבלנית במקווה, גיסו של מר אוחנה שהוא משגיח כשרות, ואחיו של הרב יוסף דהן, רב שכונה ד' בבאר שבע. לפי הוראות התקשי"ר, אסורה העסקת קרובי משפחה במועצה הדתית. בנוסף לא ניתן אישור של מנהל שירותי הדת להעסקתו של יצחק דהן. המשיבים טענו כי יצחק דהן מועסק בניגוד לחוק, שכרו השנתי עומד על למעלה מ-130,000 ש"ח, והוא עובד בעבודה נוספת בתוך המועצה הדתית כמשגיח כשרות. באשר להסתמכות המשיבים על מכתב שצורף כנספח א' לתגובת העותרים, טענו העותרים, כי המכתב לא מאשר את העסקתו של יצחק דהן, אלא מתייחס לתקני כוח אדם במסגרת תכנית הבראה עתידית, שעדיין לא נעשתה, לא קיים דו"ח הבראה מוגמר, אלא דו"ח של רו"ח אברמזון הכולל נתונים ראשונים להכנת תכנית הבראה, והוגש ביום 11.12.07, בעת שיצחק דהן עבד כבר למעלה משנה וחצי במועצה הדתית ללא אישור. מכל מקום, העסקתו לא אושרה על ידי משרד האוצר.
4.לעניין הצגת המסמכים טענו העותרים, כי הם רשאים לקבל לעיונם ללא תנאי כל מסמך הקשור לפעולות המועצה הדתית.
5.המשיבים טענו מנגד, כי תכליתה של העתירה הינה ניגוח פוליטי של גורמי הקואליציה במועצה הדתית באר שבע, וכי ניתן ללמוד על מהותה הפוליטית, בין היתר, ממחיקת סעדים רבים מהעתירה המקורית וצמצום הדיון לשלושה עניינים בלבד.
6.באשר לרכבו של רב העיר טענו המשיבים, כי לפי מכתבו של עו"ד שפיגלר מיום 25.10.06 ולפי מכתבו של ראש העיר מיום 2.1.05 הוקצה סכום של 5,000 עד 6,000 ש"ח לצורך הוצאות הנסיעה של הרב, שהם כורח המציאות, צורך של ממש לעבודתו וסכום סביר, שנדון ואושר על ידי הגורמים השונים, לרבות המועצה הדתית בישיבתה מיום 21.11.06. חשבונית המס בגין השכרת הרכב גלויה לכל, ואם העותרים חפצים בכך יוכלו לעיין בה. באשר להוצאות הדלק, הן משולמות על ידי חברת "פז" ומוגבלות לגובה סכום ההפרש שבין שכירות הרכב לבין התקציב שאושר, ואף חשבונית זו גלויה לעין וניתן לעיין בה.
7.בעניין העסקתו של יצחק דהן, זו אושרה במסגרת תכנית ההבראה, שעקרונותיה אושרו בוועדה שהתקיימה עם נציגי משרד הדתות, האוצר והחשבות. לפי מכתבו של עו"ד שפיגלר מיום 4.9.07, שאושר על ידי אריאל קטן, מנהל אגף בכיר במשרד האוצר, רשאית המועצה הדתית לקלוט עובד במסגרת תכנית ההבראה, ולפיכך אושרה העסקתו של יצחק דהן בפועל. כמו כן הסתמכו המשיבים על נספח לדו"ח של רו"ח יורם אברמזון מיום 11.12.07, שהוא דו"ח כספי שנתי שוטף לשנת 2007, בו מופיעה טבלה הכוללת את שמו של יצחק דהן כחלק ממצבת רשימת העובדים.
8.באשר לעיון במסמכים, טענו המשיבים, כי יש להתיר עיון בהם, ולא את העתקתם, בכפוף להתחייבות העותרים מראש ובאופן אישי להפקיד בקופת בית המשפט ערובה כספית בעין בסך של 50,000 ש"ח כסנקציה למקרה בו יודלף המידע לגורם אחר, ובית המשפט יאשר את שחרור הכספים לאחר חלוף שישה חודשים מיום העיון או לפי החלטה אחרת.
9. לבסוף טענו המשיבים לעניין התנהלות בלתי תקינה של העותר 1 לפי דו"ח ביקורת מיוחד בנושא תפקוד המועצה לתקופה שבין יוני 2004 לאוקטובר 2004, שהוגש לראש עיריית באר שבע על ידי רו"ח שלמה בן עמרה בדצמבר 2004 (נספח מש/2 לתשובת המשיבים לעתירה).
דיון
10. נראה לי שיש לקבל את העתירה בכל הנוגע לבקשת העותרים לאפשר להם עיון במסמכים המבוקשים של המועצה הדתית, לדחות אותה בעניין הוצאות הרכב והעסקת נהג עוזר לרב העיר, ובעניין העסקתו של יצחק דהן, יש לדחות את העתירה לסעד המבוקש ולהעביר את העניין לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות המחוז, כפי שיפורט להלן.
שאלת הסמכות בעניין העסקתו של יצחק דהן
11. בעניין העסקתו של יצחק דהן, נראה לי כי יש מקום לבחון את שאלת הסמכות העניינית של בית משפט זה לדון ולהכריע בנושא זה. טענה זו הועלתה על ידי בית המשפט וטרם הוכרעה, ומשעלתה טענו המשיבים כי הסמכות נתונה לבית הדין לעבודה, ולא לבית משפט זה.
12. מדובר בענייני עבודה, אך לא בריבם של עובד ומעביד, אלא בעתירה שהוגשה על ידי צד שלישי נגד העסקתו של עובד על ידי המשיבה 2. במאמרה של השופטת אלישבע ברק "משא ומתן לקראת חוזה עבודה - עיונים בעקבות הרחבת סמכות בית הדין לעבודה",
שנתון משפט העבודה ג' (תשנ"ב) 47, בעמ' 55-58, הביעה השופטת ברק את דעתה, שקיימת זכות עמידה לצד שלישי, שאינו עובד או מעביד, הפותח הליך משפטי בבית הדין לעבודה בעניין משא ומתן לכריתת חוזה, שרשות ציבורית היא צד לו. השופטת ברק סברה, כי יחסים אלה באים בגדרי סמכותו של בית הדין לעבודה, הגם שאין מדובר במקרה הרגיל של יחסי עובד-מעביד.
13.מאידך גיסא, מדובר בענייננו בעותר ציבורי בנושא העסקה בלתי תקינה של עובד על ידי גוף ציבורי, במישור המנהלי, כאשר העותר בענייננו בא להתריע על התנהלות בלתי תקינה של המועצה הדתית ועל פגיעה בכספי הקופה הציבורית לכאורה.
14.לו מדובר היה בשאלת סמכותה של ערכאה ייחודית מול סמכות בתי המשפט הכלליים, נראה לי כי היה מקום להכריע, כי בנסיבות העניין יש להעדיף את בית הדין המיוחד על פני הכללי. אולם בענייננו מדובר בשתי ערכאות ייחודיות, האחת - בית הדין לעבודה, והאחרת - בית המשפט לעניינים מנהליים, ולכאורה קיימת התנגשות בסמכויות ביניהן. לפי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, נתונה לבית משפט לעניינים מנהליים הסמכות לדון בעתירה נגד
"החלטה של מועצה דתית או של נושא משרה או תפקיד בה...".
15. בנסיבות העניין, נראה לי, כי הסמכות העניינית בעתירה זו נתונה לבית משפט זה, מאחר שטענות העותרים בנושא העסקתו של יצחק דהן משתלבות עם יתר טענותיהם במסגרת עתירה זו בנושא התנהלות בלתי תקינה של המועצה הדתית וזהו "לב" העתירה ועיקרה. מאטריה זו מצויה, מטבעה, בסמכותו של בית משפט זה, הדן בריבו של האזרח מול הרשות ובתקינות ההחלטה המנהלית. ניתן להגיע לתוצאה זו גם לפי עקרון ההפרדה בין העיקר לתפל, ובענייננו, כאמור, העיקר הוא הטענות בדבר התנהלות בלתי תקינה לכאורה של המועצה הדתית, ולא תנאי העסקתו של עובד כזה או אחר. משכך נראה לי, כי הסמכות העניינית מצויה בנסיבות העניין בפני בית משפט זה.
העסקתו של יצחק דהן
16. לגופו של עניין נראה לי, על פניו, כי לא הובאו ראיות מניחות את הדעת ביחס לתקינות העסקתו של יצחק דהן. לא הוכח כי העסקתו אושרה על ידי הגורמים הרלוונטיים כנדרש. המשיבים נסמכו על תכנית הבראה עתידית מתוכננת, אך לא הוכח כראוי כי התכנית אושרה וכי נקבע תקן מתאים ליצחק דהן מתוקף התכנית. הנתונים וההתכתבות בעניין תכנית ההבראה ותקני כוח אדם במסגרתה היו מאוחרים למועד תחילת העסקתו של דהן, ואין בעובדה, כי שמו נכלל במצבת רשימת העובדים במועצה הדתית בשנת 2007 בנספח לדו"ח של רו"ח אברמזון מיום 11.12.07, כדי להצביע על תקינות המשך העסקתו.