עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
38229-06-11
11/08/2012
|
בפני השופט:
דר' מיכל אגמון-גונן
|
| - נגד - |
התובע:
1. בן ציון גבאי
2. אבירם אלמוג
3. גיא בכר
4. ענבר לוי
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל - משרד התחבורה
2. מנכ"ל משרד התחבורה
3. גאנם חמדי
4. קטי מורלי
|
| פסק-דין |
בעתירה שלפני מבקשים העותרים, אשר ייבאו רכבים ארצה בייבוא אישי, כי ברישיונות הרכבים שלהם ירשם המועד שהוא 12 חודשים ממועד ייצור הרכב כמועד עליית הרכבים לכביש בישראל. זאת, תחת הרישום הנוכחי, המשקף את מועד רישומם של הרכבים לתנועה בדרכים בחו"ל.
מטבע הדברים, המועד שהוא 12 חודשים ממועד ייצור הרכב הינו מועד מאוחר יותר למועד רישומם של הרכבים לתנועה בדרכים בחו"ל.
1.
רקע עובדתי ומהלך הדיון בעתירה
העותרים, כולם, הינם אזרחים ישראליים שייבאו לארץ ביבוא אישי רכבים שנרשמו בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ.
במהלך חודש ינואר 2011 הגיעו הרכבים ארצה לנמל אשדוד והם הועברו למחסני הנמל לצורך שחרורם מהמכס.
ברישיונות הרכב שהוציאו המשיבים לרכבים, נרשם מועד רישומם של הרכבים לתנועה בדרכים בחו"ל כמועד עליית הרכבים לכביש בישראל. לשיטת העותרים, רישום זה הינו מוטעה והיה על המשיבים לרשום את המועד שהוא 12 חודשים ממועד ייצור הרכב כמועד עליית הרכבים לכביש בישראל.
את טענתם מבססים העותרים על לשון תקנה 282(א)(4)(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "
התקנה" ו- "
התקנות" בהתאמה), אשר נוסחה במועדים הרלבנטיים לעתירה היה, כדלקמן:
"
282.
(א) לא יירשם רכב ולא יינתן עליו רישיון, אלא אם כן -
(1) ..
(4)
יצוין ברישיון הרכב מועד עליית הרכב לכביש כמפורט להלן:
(א)
ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושלא נרשם לתנועה בדרכים במדינת חוץ - מועד רישום הרכב בארץ או שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב, המוקדם מבין השניים;
(ב)
ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושנרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ - שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב או
מ
מועד הרישום לראשונה לתנועה בדרכים במדינת החוץ, המוקדם מבין השניים
..".
(ההדגשות שלי - מ' א' ג').
העותרים טוענים, כי עד לשנת 2011 יושמה התקנה האמורה כלשונה, היינו "
מועד עליית הרכב לכביש" נקבע כמועד המוקדם מבין שניים אלה: המועד שהוא 12 חודשים ממועד ייצור הרכב, או המועד שהוא 12 חודשים מהמועד שבו הרכב נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת החוץ. נטען, כי בתחילת שנת 2011 שינו המשיבים את מדיניותם ובמקום ליישם את לשונה הברורה של התקנה הנ"ל ולרשום כפי שנהגו עד עתה, החלו המשיבים לרשום כמועד עליית הרכב לכביש, ברכבים שיובאו בייבוא אישי, את המועד שבו הרכב נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינות החוץ (ללא תוספת 12 החודשים), או את המועד שהוא 12 חודשים ממועד ייצור הרכב, המוקדם מביניהם. בשל מה שהוגדר על ידי העותרים כשינוי מדיניות הרישום של המשיבים שלא כדין, הגישו העותרים ביום 22.6.11 את העתירה דנן.
בתגובתם לעתירה טענו המשיבים, כי נפלה טעות סופר בתקנה וכי יש לקרוא את התקנה תוך השמטת האות "מ", המופיעה במשפט:
"
מ
מועד הרישום לראשונה לתנועה בדרכים במדינת החוץ
".היינו, מועד עליית הרכב לכביש נקבע כמועד המוקדם מבין שניים אלה: המועד שהוא 12 חודשים ממועד ייצור הרכב, או המועד שבוהרכב נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת החוץ.
ביום 30.11.2011, כחצי שנה לערך לאחר שהוגשה העתירה דנן, תוקן נוסח התקנה, כך שהאות "מ" הושמטה (ראו נספח 1 לכתב התשובה לעתירה). לפיכך, אין עוד מחלוקת באשר לאופן שבו יש לרשום את מועד עליית הרכב לכביש כיום ועניינו אך בשאלה, הכיצד היה על המשיבים לנהוג בעניינם של העותרים.
להשלמת התמונה העובדתית יצוין, כי עתירה דומה לענייננו נדונה בבית משפט זה לפני כב' השופטת י' שיצר (עת"מ (ת"א) 46135-05-11
עמותת איגוד יועצי ונותני שירותים בתחום ייבוא אישי של כלי רכב לישראל נ' משרד התחבורה). בהחלטתה מיום 28.5.12 הורתה כב' השופטת שיצר על העברת העתירה לדיון לפני בית המשפט העליון, על מנת שישקול את שמיעתה ביחד עם העתירה שהוגשה במסגרת בג"ץ 2262/11
מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שבגדרה נתבקשו סעדים שונים בגין מספר מחדלים לכאורה של משרד התחבורה, רשות המיסים ומשרד התמ"ת בעניין רישום רכבים שיובאו ארצה ביבוא אישי.יצוין, כי עוד ביום 21.5.12 החליט בית המשפט העליון, במסגרת הדיון בבג"ץ 2262/11 הנ"ל, כי "
נוכח ההסדרה, שכנראה שהיא קרובה, לא ראינו להיזקק לעתירות לעת הזו. המדינה תגיש הודעות מעדכנות בתוך 6 חודשים ולאחר קבלתן נחליט בעניין המשך הטיפול בעתירות
."
2.
טענות הצדדים
העותריםטוענים, כי המשיבים שינו את מדיניותם באופן חד צדדי, ללא מתן הודעה מוקדמת וללא הוראות מעבר כלשהן ובכך פגעו בעקרון השוויון ובעקרון ההסתמכות של העותרים.