פסק-דין בתיק עת"מ 28468-12-09

רקע כללי

1.         המשיבים 3 - 6 בעת"מ 28468-12-09 הינם יזמים, המבקשים להקים תחנת דלק בתחום הישוב כפר יונה, ולשם כך הוגשה לוועדה המרחבית "שרונים". תכנית מתאר מקומית      הצ/מק 179/1-2 א' (להלן: " התכנית").

התכנית להקמת תחנת הדלק נוגעת לשטח של כ- 10 דונם המצוי בגוש 8147 חלקה 25, סמוך לדרך 57. במועד הגשת התכנית הנ"ל, היו בתוקף, במקרקעין נשוא התכנית, 3 תכניות מתאר הצ/150; הצ/3/1-0; הצ3/1-0 ב'.

עפ"י התכנית הצ/150 מיועדים המקרקעין לחקלאות, כאשר בשטח ניתן להקים בנייני משק לפי שיקול דעת הוועדה המקומית, וכן חממות, בתי אריזה, חדר אוכל לעובדים ושירותים לעובדים. בתכנית הצ/3/1-0 נקבעו הוראות בניה לבנייני משק חקלאי באזור שייעודו חקלאי בתחום הוועדה המקומית שרונים, כולה. בתכנית הצ3/1-0 ב' מדובר בהקמת מחסנים חקלאיים על שטח של כ- 40 מ"ר.

הוועדה המקומית קיבלה החלטה בדבר הפקדת התכנית ביום 14.3.07, והודעה על ההפקדה פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 5813 מיום 28.5.08.

לאחר הפקדת התכנית ופרסומה ברבים, הוגשו התנגדויות לתכנית המוצעת, ולאחר דיון בהתנגדויות השונות, הוחלט על ידי מליאת הוועדה המרחבית לתכנון ולבניה "שרונים", בתאריך 10.9.08, לקבל את המלצות ועדת המשנה , כדלקמן:

א.         קבלת ההתנגדויות בכל הקשור לסמכות הוועדה המקומית לאשר תחנת תדלוק מסוג ב' ו- ג' במקרקעין.

ב.         קבלת ההתנגדויות בכל הנוגע להמצאת חוות דעת של מפקח מחוזי על התעבורה במשרד התחבורה וכן מסמך הידרולוגי-סביבתי, וכן חוות דעת מטעם נציבות המים, משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה.

ג.          דחיית ההתנגדויות בכל הנוגע לטענה כי אין מקום לאשר את תחנת הדלק מחמת קיומם של תחנות דלק אחרות באזור.

ד.         דחיית ההתנגדויות בכל הקשור לסמכות הוועדה לאשר תחנת דלק מהבחינה של אחוזי בניה בשטח הרלוונטי, שכן התכניות החלות כיום מאפשרות בניה במקרקעין.

ה.         דחיית ההתנגדויות בכל הקשור לטענות בדבר עומסי תנועה כבדים, פגיעה בפרטיות ופגיעה באופי הכפרי של המקום.

מליאת הוועדה המרחבית "שרונים" החליטה כי תוגש תכנית מתוקנת אשר תתאים להקמת תחנת דלק מסוג א' בלבד, במגבלות הקבועות בתמ"א 18 (שינוי מס' 4), וכן נקבע כי יוגשו חווה"ד המקצועיות הנדרשות.

עוד צוין בהחלטת מליאת הוועדה, כי יש לקיים דרישות שונות של המחלקה הטכנית מטעם הוועדה.

יצוין, כי הממונה על מחוז המרכז במשרד הפנים קבע, כי התכנית טעונה אישור שר הפנים, בהתאם לסע' 109 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: " חוק התכנון והבניה" או " החוק").

לאחר אישור התכנית ע"י הוועדה המרחבית, בתנאים ובמגבלות שנקבעו בהחלטת הוועדה, הוגש ע"י חלק מהמתנגדים ערר לועדת ערר מחוזית במחוז המרכז. הוועדה קיימה מספר דיונים ושמעה את טיעוני הגורמים שהגישו ערר, ולאחר זאת נתנה את החלטתה, ביום 25.11.09. ועדת הערר פרטה את המצב התכנוני בשטח בציינה כי לפי התכניות הקיימות ניתן להקים במקרקעין 150 מבני משק, לפי שיקול דעת הוועדה המקומית, וכן לבנות מחסנים חקלאיים על שטח של 40 מ"ר. מאחר שכך, הרי שהתכנית המבוקשת מצויה בסמכותה של הוועדה המקומית, בגדר שינוי מותר לתכניות קיימות.

בהתייחס לטענות הנוגעות לתמ"א 18 (שינוי 4) שלפיה לא תופקד תכנית, לא תאושר ולא יינתן היתר להקמת תחנת תדלוק " אלא אם נתקבל מסמך הידרולוגי-סביבתי מטעם מגיש התכנית לעניין מפגעים סביבתיים, ומפגעים תברואתיים ולעניין הסיכונים הנשקפים למקורות המים והקידוחים באזור, והסכנה למי התהום מתחנת התדלוק המוצעת, ונתקבלה חוו"ד נציבות המים, משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה", מאשרת ועדת הערר כי מסמכים אלה לא הומצאו לוועדה המקומית, קודם להפקדת התכנית.

עם זאת, ציינה ועדת הערר כי הוגשה חוות דעת הידרולוגית, במהלך דיוני הוועדה, וממנה עולה כי תחנת התדלוק המתוכננת מצויה במרחק של כ- 600 מטר ויותר, מכל קידוחי השאיבה באזור, כך שלא יגרם כל נזק כתוצאה מאישור התכנית.

ועדת הערר מוסיפה וקובעת, כי אכן קיים פגם בכך שחווה"ד ההידרולוגית לא הוגשה לוועדה המרחבית, אך פגם זה בא על תיקונו, בכך שהומצאה בסופו של דבר חווה"ד הנדרשת, וממנה עולה כי אכן קיים מרחק בטחון בין מיקום התחנה לבין קידוחי השאיבה באזור ולנוכח מבחן הבטלות היחסית, הרי שאין לבטל את התכנית בשל אותו פגם בלבד.

ועדת הערר דחתה גם את הטענות הנוגעות לנושא התחבורתי ולקיומו של סיכון בטיחותי, אם תוקם תחנת התדלוק בהתאם לתכנית.