"ישראל מתייבשת" קוראים תשדירי השירות. הכל נקראים לחסוך במים ולמצוא פתרונות שיקלו על מצוקת המים. כחלק ממאמץ זה הוחלט על שימוש מוגבר במי קולחין להשקיה. מדובר במים שנעשה בהם שימוש והם מיועדים להשקיה לאחר טיהור. לצורך כך נדרשים מאגרים אליהם יועברו מי הקולחין. אחד המאגרים שבנייתו אושרה, ועניינו נדון בעתירה זו הוא מאגר בקיבוץ גזר.
העותרים אינם חולקים על הצורך בשימוש במי קולחין, או על הצורך במאגרים, אלא שהם אינם מעונינים כי מאגר מסוג זה יוקם בסמוך ליישוב בית עוזיאל, ישובם שלהם. התנגדות כזו מכונה NIMBY - Not in my Back Yard או בתרגום לעברית לימב"י - לא מסכים/ה בחצרי. היינו, רצונם של אנשים להנות מיתרונות החיים המודרנים מבלי לשאת בתוצאות הלוואי השליליות שלהם. כך, מנסים תושבים באזור מסוים למנוע הקמת פרוייקט שישפיע על הסביבה בסמיכות למקום מגוריהם. בענייננו, טוענים העותרים כי הקמת המאגר תביא למפגעי רעש, ריח ויתושים.
במקרה שלפניי, מדובר בהחלטת מוסדות התכנון והבנייה לאשר תכנית שיזמה המשיבה 3, מקורות חברת המים הלאומית (להלן: "
מקורות") ושתכליתה הקמת מאגר מי קולחין לצרכי חקלאות בתחומו של המשיב 4, קיבוץ גזר, כמענה והתמודדות עם מצבו החמור של משק המים הלאומי.
העותרים 1-3 הינם ועדי היישובים הסמוכים לתחום התכנית, אשר ניסיונותיהם למנוע את אישורה של התכנית לא צלחו והתכנית אושרה במוסדות התכנון והבנייה. העותרים ניסו לעצור או לשנות את התכנית במסגרת התנגדויות שהגישו למשיבה 1, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז (להלן: "
הוועדה המחוזית"), כמו גם באמצעות בקשה להגשת ערר למועצה הארצית על ההחלטה לאשר את התכנית, אותה הגישו למשיב 2, יו"ר הוועדה המחוזית.
הסעד המבוקש במסגרת העתירה הינו מתן רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה מכוח סעיף 110 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "
חוק התכנון והבנייה). לחילופין, מבקשים העותרים את ביטול החלטת הוועדה המחוזית מיום 25.1.09 לאישור התכנית. לחילופי חילופין, מתבקש אישור התכנית בכפוף להוספת מספר תנאים.
1.
רקע עובדתי ותכנוני
א.
תמ"א 34 טיהור שפכים ושימוש במי קולחין לחקלאות
במרכזה של העתירה שלפני תכנית מח/259(להלן: "
התכנית") אשר נושאה הוא הקמת מאגר מי קולחין מטוהרים בקיבולת של 1.3 מיליון קוב בתחומו של קיבוץ גזר.
תכליתו של המאגר נשוא התכנית הינה לקלוט את מי הקולחין המטוהרים במכון הטיהור של איגוד ערים איילון לביוב, הממוקם בתחום שיפוטה של עיריית רמלה (להלן: "
מט"ש איילון") ולשמש כמקום אגירה ואכסניה להם, לצורך הזרמתם למטרות השקיה לחקלאי האזור. לעניין זה יש לציין כי יש שלוש רמות של טיהור מים, כאשר במאגר אשר הקמתו אושרה אמרים להקלט מים בדרגה שלישונית, המים בדרגת הטיהור הגבוהה ביותר.
אין מחלוקת, כי הפרויקט נשוא התכנית הינו בעל חשיבות ראשונה במעלה ומהווה חלק מהמערך הלאומי להשבת מי קולחין ולניצולם לצרכי חקלאות, זאת על רקע משבר המים החמור שאליו נקלעה מדינת ישראל ומשטר החירום הנהוג כיום ביחס לצריכת המים.
כחלק ממערך כולל זה, אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבניה את תכנית המתאר הארצית למשק המים (ביוב) ת/מ/34 (להלן: "
תמ"א 34"), לה כפופה התכנית דנן. כמפורט בתמ"א 34, טיהור השפכים וניצולם המלא אמור להביא להפסקת המטרדים הכרוכים בקולחין, תוך שמירה על בריאות הציבור והסביבה וכן ליצירת משאב חיוני למשק המים.
בד בבד עם ההליך התכנוני בו נקטו מוסדות התכנון, הוקמה וועדה שמטרתה קביעת תקן חדש למי קולחין בראשותו של ד"ר יוסי ענבר (להלן: "
וועדת ענבר"). התוצר המקצועי של וועדת ענבר כולל טבלת ערכים לקולחין, אשר מים העומדים בהם הינם מותרים להשקיה בחקלאות ללא מגבלות (להלן: "
תקן ענבר"). יצוין, כי בינתיים, קיבלו המלצות וועדת ענבר תוקף חוקי והן אומצו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010 (להלן: "
תקנות מי קולחין").
ב.
התכנית להקמת המאגר במועצת גזר
על אודות הצורך בהקמתו של המאגר נשוא התכנית עמדו
מקורות, כמו גם ישובי האזור ובראשם
קיבוץ גזר, עוד בשנת 2000. במסגרת זו התנהלו מגעים שוטפים בין
מקורות לבין
קיבוץ גזר במטרה לקדם את הקמת המאגר. בד בבד, התנהלו מגעים, ישיבות ותיאומים בנושא זה עם המועצה האזורית גזר וכן עם מינהל מקרקעי ישראל וזאת לצורך הקצאת הקרקע לטובת הקמת המאגר.
על רקע המגעים וההבנות שהושגו עם כל הגורמים הרלבנטיים, נקטה
מקורות במהלכים להשגת האישורים הנדרשים להקמת המאגר במישור התכנוני. לצורך כך, פנתה
מקורות למוסד התכנון המקומי בתחומיו מוקם המאגר, היא הוועדה המקומית המרחבית "לודים". בתחילה סברו
מקורות והקיבוץ כי ניתן להקים את המאגר על בסיס המצב התכנוני הקיים וכי די בהנפקת היתר בנייה עבורו, אלא שלנוכח הוראות תמ"א 34 הסתבר, לאחר זמן, כי יש לערוך תכנית מפורטת לצורך הקמתו והפעלתו של המאגר. מכאן, נולד הצורך בעריכתה של התכנית דנן.
תכנית כאמור הוגשה לעיון הוועדה המקומית, אשר המליצה לוועדה המחוזית על אישור התכנית. הוועדה המחוזית דנה בתכנית במשך 10 חודשים וביום 24.4.06 אושרה התכנית להפקדה בתנאים. לאחר שאלו מולאו, הופקדה התכנית להתנגדויות.
לתכנית הוגשו 5 התנגדויות עקרוניות על ידי הגורמים הבאים: קיבוץ גזר (שהתנגדותו הוסרה בשלב מאוחר יותר ושבעתירה זו הינו משיב), שלושת העותרים בעתירה דנן והוועדה המקומית לתכנון ובנייה גזר. ההתנגדויות שהוגשו על ידי העותרים מבוססות שלושתן על חוות דעת מטעם מר יהודה אברה, אשר כוללות שורה של טענות ונימוקים כנגד התכנית, בייחוד בהיבט הסביבתי.
ביום 18.2.08 הגישה
מקורות לוועדה המחוזית את תגובותיה להתנגדויות וביום 24.2.08 נדונו ההתנגדויות בדיון פומבי לפני וועדת המשנה להתנגדויות, בו הציגו את עמדתם
מקורות ומתנגדי התכנית. בתום הדיון החליטה הוועדה להשהות את הכרעתה בהתנגדויות לפרק זמן בן 90 יום, במהלכו יגישו המתנגדים את תגובתם לתגובת
מקורות, ייערכו תיאומים והבנות בין מקורות לבין מתנגדי התכנית והמועצה האזורית גזר תציג את עמדתה לגבי צרכי אגודת המים בהתאם לתכנית.
בהתאם להחלטת הוועדה הנ"ל, התקיים ביום 11.5.08 דיון בהשתתפות
מקורות ונציגי ישובי המועצה גזר. במסגרת דיון זה הבהירה
מקורות כי למאגר יוזרמו מי קולחין באיכות שלישונית והצביעה על חשיבותו של המאגר, נחיצותו ותרומתו הרבה. מתנגדי התכנית שבו בדיון זה על התנגדותם לתכנית ולעומתם הדגישו החקלאים והמועצה האזורית את חשיבותה של התכנית לכלל תושבי המועצה, עמם נמנים גם העותרים, וזאת לאור החשש לשטחי החקלאות, ככל שהתכנית לא תאושר ויהיה מחסור במים להשקייתם.