1. אני מעתיק את הרקע העובדתי הכללי לעתירה מתוך התגובה שהגישה המשיבה אתמול:
"
1. נתג"ז הינה חברה ממשלתית בבעלות מלאה של מדינת ישראל אשר הוקמה בהתאם להחלטת ממשלה מיום 16.7.03 על מנת להקים ולהפעיל מערכת ארצית להולכת גז טבעי (להלן: "מערכת ההולכה"). זאת כחלק מרכזי ממדיניות הממשלה, לגוון את מקורות האנרגיה במשק על ידי שילובו של הגז הטבעי כמקור אנרגיה ראשוני, ידידותי לסביבה, וזאת באופן מהותי ממקורות האנרגיה אותם הוא מחליף .
2. מערכת ההולכה מורכבת באופן סכימטי מצנרת הולכה תת קרקעית בקטרים שונים ומתחנות
PRMS
(
P
ressure Reduction and Metering Station)
על קרקעיות. אותן תחנות
PRMS
משרתות שתי מטרות עיקריות: האחת, הפחתה (
reduction
) של לחץ הגז מרמת הלחץ הגבוהה שבצנרת ההולכה לרמת לחץ נמוכה שמתאימה לדרישות הצרכנים ולמערכות החלוקה המקומיות; השנייה, מניה (
metering
) של כמות הגז המסופקת בתחנה.
3. נכון לעת הזו, מערכת ההולכה כוללת כבר מאות ק"מ של צנרת הולכה וכן קרוב ל-20 תחנות
PRMS
פעילות. תוכניות החברה לשנים הקרובות צופות הנחה של עוד למעלה מ-200 ק"מ של צנרת והקמה של תחנות
PRMS
נוספות.
4. לשם הקמתה של מערכת ההולכה רוכשת נתג"ז ציוד ושירותים ממספר גדול של ספקים וקבלנים, לרבות יצרני ציוד בארץ ובחו"ל וכן קבלנים מקומיים וזרים. מבין אלה, ספקי מערכות ה-
PRMS
נמנים עם הספקים החשובים והמרכזיים של החברה, הן מבחינת מורכבותו של הציוד המסופק על ידם (לרבות תכנונו, ייצורו, התקנתו ותחזוקתו) והן מבחינת ההיקפים הכספיים של ההתקשרויות מולם.
5. בכל הנוגע לאספקה ולהתקנה של תחנות ה-
PRMS
, הרי שמצד אחד החברה שואפת לקיים תחרות מתמשכת בין הספקים, במטרה להוזיל את העלויות, ומצד שני להבטיח קשר רציף ומתמשך עם מספר מוגבל של ספקים איכותיים. לפיכך החליטה החברה כבר לפני מספר שנים לבצע את רכש התחנות ממאגר ספקים שיוקם בדרך של מכרז בינלאומי פומבי, כאשר ביחס לכל תחנה או מקבץ תחנות תיערך התמחרות בין הספקים שבמאגר.
6. בהתאם לאמור פרסמה החברה מכרז להקמת מאגר ספקים לתחנות
PRMS
שכתוצאה ממנו נבחרו בשנת 2007 שלושה ספקים המהווים את מאגר הספקים של החברה עד עצם היום הזה. כל אחד מאותם ספקים מהווה - לפי דרישת החברה באותו מכרז - מיזם משותף (
joint venture
) בין חברה זרה שעיקר פועלה בתכנון ובייצור של הציוד לבין חברה הנדסית קבלנית ישראלית שמופקדת בעיקר על ההתקנה והתחזוקה של הציוד ומשמשת גם כגורם מקשר מקומי.
"
2. הסעיף הרלוונטי לענייננו מתוך תנאי המכרז הוא סעיף 1.3.3 שזה לשונו:
"
12. סעיף 1.3.3. לתנאי המכרז קובע כך (ההדגשה הוספה):
"
A
s a precondition for filing a Bid
each Bidder shall pay the Company the amount of 10,000NIS (including VAT) (the
"Participation Payment")".
עמדת המשיבה היא שסעיף 1.3.3 לתנאי המכרז קובע תנאי סף או תנאי מוקדם להגשת הצעה במכרז, שהוא תשלום של סך 10,000 ש"ח, כדמי השתתפות .
3. העותרת ציינה כי היא שילמה בעד קבלת מסמכי המכרז, וגם צירפה את הקבלה המעידה על תשלום זה, לפי סעיף 3.3.1.1.10 לתנאי המכרז, למעטפה המתאימה. אין מחלוקת היום, כי העותרת לא שילמה את דמי ההשתתפות האמורים, ובכך שגתה. הטענה, הן בפני ועדת המכרזים, והן בעתירה הנוכחית היא, שמדובר בפגם טכני, שראוי לאפשר את תיקונו.
4. אין ספק שמדובר בשגגה בתום לב מטעם העותרת. המכרז הנדון הינו מכרז מורכב וסבוך, המצריך פעולות הכנה רבות, לרבות השקעות של ממש מצד המבקש להתמודד ולהגיש הצעה. ב"כ העותרת מעריך את ההשקעה הנדרשת בהכנות להתמודדות במכרז במאות אלפי שקלים, כאשר ההכנות נמשכות לפחות חמישה חודשים. אפשר ללמוד על תום הלב של העותרת מכך שכאשר הופנתה שימת הלב שלה על ידי הצוות הטכני של המשיבה להעדר אישור מטעם העותרת לתשלום דמי ההשתתפות במכרז (ראו מכתב שנשלח בדואר אלקטרוני ביום 14.6.11) השיבה העותרת למחרת היום, 15.6.11, תוך הפנייה לקבלה שצרפה כאמור בגין רכישת מסמכי המכרז, שהוא כאמור תשלום שונה ונפרד מהתשלום של דמי ההשתתפות.
5. וועדת המכרזים דנה בשלוש ישיבות בנושא האמור, ראו פרוטוקולים מתאריך 12.6.11 ו-26.6.11, כאשר והחלטה התקבלה בתאריך 17.7.11. במהלך הדיונים היו חברים בוועדת המכרזים שראו בפגם הנדון "פגם טכני שאפשר להשלים אותו. אותו חבר שציין זאת בדיון הראשון אמר כי "סכום של 10,000 ש"ח בטל בשישים לעומת עלות הגשת המכרז...".
בסופו של יום, החליטה ועדת המכרזים, פה אחד:
"
בהתאם לחוות דעתו המשפטית של עו"ד יורם זמיר באשר לפגם שנפל בהצעתה של חברת
Elster
, אשר לא שילמה את דמי ההשתתפות במכרז, מורה הועדה על פסילת ההצעה בשל כך. נוכח האמור לא תפנה נתג"ז אל חברת
Elster
בבקשת הבהרות אלא תודיע לה מיידית על פסילת הצעתה ותאפשר לה לקבל בחזרה את הערבות
."
6. עמדת היועמ"ש של המשיב באה לידי ביטוי במכתבו מיום 7.8.11 אל ב"כ העותרת והיא מובאת גם, בפירוט, בתגובה שהוגשה לבית המשפט. המשיבה מסתמכת על החלטה מתאריך 1.12.05 בתיק בש"א מחוזי ת"א 33049/05
דיזנגוף חב' לסחר נ' מדינת ישראל משרד החקלאות
, שם קבע סגן הנשיא י' זפט, כי קיים פגם שאינו ניתן לריפוי בצירוף שיק של מציע על סך 500 ש"ח להצעתו, כדמי השתתפות במכרז במקום ביצוע תשלום זה בבנק הדואר.
7. אני סבור, כי המבחנים הרלוונטיים לעניין סיווג פגם טכני שיש לאפשר את תיקונו, תומכים כולם בעמדתה של העותרת. ראו: עע"מ 5678/01
שידורי עדן בע"מ נ' אפיק רום - הערוץ הישראלי החדש בע"מ, פ"ד נו(1) 917 (2001); עת"מ מחוזי ת"א 109/09
י.ב. קורמן נ' משרד הבריאות
(2010); עת"מ מחוזי חיפה 403/02
חיים ישראל נ' מועצה איזורית מטה אשר
, פ"מ תשס"ב 111 (2002). תיקון הפגם אינו פוגע במתמודדים אחרים במכרז, והוא משרת את טובת הכלל במובן זה, שהוא מאפשר קבלת הצעות נוספות ובחינתן לגופו של עניין.
8. בשים לב לשיקולים דלעיל, בהתחשב בכך שגם ועדת המכרזים לא הטילה ספק בתום הלב של העותרת, ובכך שיש פער רחב בין ההשקעה הנדרשת בהכנות למכרז, לבין סכום דמי ההשתתפות שנדרש, אני סבור שראוי לקבל את העתירה על נימוקיה וכך אני מחליט.