פסק-דין בתיק עת"א 51078-11-11

בפנינו עתירה כנגד החלטת ועדת השחרורים בבית סוהר השרון (להלן: " הועדה"), מיום 24.11.11 שדחתה את בקשת העותר להשתחרר שחרור מוקדם ממאסרו.

כללי:

העותר, בן 41, מרצה עונש של 6.5 שנות מאסר בגין החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית כאשר החזיק ברכבו הרואין במשקל כולל של 1916.34 גרם והוכרז סוחר סמים. (ראה נספחים ב-ד לתגובה).

החלטת הוועדה:

הוועדה החליטה שלא לשחרר את העותר על תנאי מהנימוקים הבאים:

1.   העותר ביצע את העבירה הנוכחית בהיותו אסיר משוחרר ולכן הופקע רישיונו למשך 450 יום במצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו בגין החזקת הסם.

2.   לחובת העותר 8 הרשעות קודמות בעבירות מגוונות, לרבות עבירות סמים חמורות. בשלוש הזדמנויות קודמות הוא זכה לשחרור מוקדם, אך בדומה למקרה הנוכחי, הוא הפר את תנאי הרישיון וביצע עבירות בתקופת הרישיון.

3.   העותר הוא עבריין רצידיבסט השב וחוזר לבצע עבירות כל אימת שמשתחרר ממאסר, חרף הזדמנויות שניתנו לו. בכל פעם הוא חזר וטען כי למד את הלקח וכי לא ישוב עוד על מעשיו וכי דרכו לשיקום אך הבטחותיו הן מן השפה לחוץ ואין מאחוריהן דבר.

4.   יש בעובדות הנ"ל כדי לערער את האמור בחוות הדעת של רש"א, שהמליצה על שחרור העותר על תנאי בתנאי תוכנית רש"א.

העותר יהיה זכאי לפיקוח רש"א או לתכנית טיפולית פרטית מטעמו בתום תקופת המאסר.

5.   חרף ההמלצה של רש"א וחרף תהליך השיקום שעבר העותר בכלא, אין ליתן בו אמון בהסתמך על התנהגותו השלילית בעבר.

נימוקי העתירה:

1.   החלטת הועדה אינה סבירה, שכן נתנה משקל רב מדי לעובדה שמדובר במאסרו הרביעי של העותר אך לא נשקלו נסיבותיו האישיות, התנהגותו החיובית ביותר בכלא והעובדה שעבר שיקום רציני במהלך מאסרו.

2.   החלטת הועדה סותרת את הנתונים האובייקטיבים הבאים: אין לחובת העותר עבירות משמעת במאסר זה; הוא השתתף וסיים בהצלחה במסגרת המאסר קורסים רבים, המעידים על האמון שניתן בו ועל השינוי שעבר; הוא שובץ כעובד במפעל ארגזים מחוץ לכתלי הכלא; עבר שיקום משמעותי במהלך מאסרו והוא יוצא באופן סדיר לחופשות ללא הפרות.

3.   תפקודו של העותר בכלא הינו ללא רבב, הוא אסיר חיובי ללא עבירות משמעת, מסר בדיקות שתן נקיות ואין כל מידע מודיעיני בעניינו.

4.   העותר שהה באגף השיקום הפרטני בכלא והוכיח את עצמו בעבודה במפעל קרטונים מחוץ לכלא, אליו הוא מגיע באוטובוס ללא ליווי.

5.   הועדה נתנה משקל רב מדי לעובדה כי מדובר במאסרו הרביעי של העותר וכי ניתנו לו הזדמנויות קודמות בעבר אך למרות זאת הוא המשיך לחזור לסורו.

6.   לאור תפקודו המופתי של העותר, רש"א הכינה לו תוכנית שיקום מתאימה, הגם שבעבר לא הסכימה לקבל אותו ולתת בו אמון. התוכנית כוללת העסקה בחברת ג.ח.נ סחר מזון, שקיבלה אותו לעבודה כמחסנאי, ושיחות טיפוליות פרטניות חד שבועיות במסגרת היחידה לשיקום האסיר בטייבה. למרות זאת, הועדה לא נתנה דעתה לתוכנית מקיפה זו וקבעה כי בעובדה שמדובר באסיר רצידיביסט יש כדי לערער את האמור בחוות הדעת של רש"א.

7.   הועדה לא שקלה את הצעת ב"כ העותר לפיה יוטלו על העותר תנאים חמורים מאלה שהוצעו בתוכנית רש"א.