עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
|
9613-01-12
10/05/2012
|
בפני השופט:
1. רון שפירא [אב"ד]
2. עודד גרשון
3. אלכס קיסרי
|
| - נגד - |
התובע:
מוחמד ג'בארין
עו"ד ראני אשקר
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מאיה יוזבגי
|
| פסק-דין |
השופט עודד גרשון:
1.
מבוא
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה
(כב' השופט משה גינות) אשר הרשיע את המערער בגרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי
סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - "החוק") יחד עם
הסעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961, (להלן - "הפקודה") ובנסיעה אחורנית, עבירה לפי תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961
(להלן - "התקנות"). (ת"ד 1462/06).
בית המשפט קמא גזר על המערער, בגין העבירות הנ"ל, 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל במאסר ממש; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה; 8 שנות פסילה בפועל מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה וכן שנה של פסילת רשיון על תנאי למשך 3 שנים.
המערער עותר לכך שבית המשפט יקבל את הערעור ויורה על זיכויו מן העבירות בהן הורשע. לחילופין עותר המערער להקל בעונשו באופן שימנע הצורך בכניסתו למאסר מאחורי סורג ובריח.
2.
כתב האישום המתוקן
בכתב האישום המתוקן שהוגש כנגד המערער לבית המשפט קמא נטען כי ביום 2.12.2005 סמוך לשעה 17:00 נהג המערער ברכב מסחרי בצבע לבן מסוג טנדר טיוטה בכביש פנימי בכפר זלפה סמוך למקום חלוקת הדואר.
(להלן - "הכביש").
בכתב האישום המתוקן נטען כי המערער הגיע סמוך למספר חנויות, עצר את הטנדר, יצא לחנות בשר, חזר לטנדר והתחיל לנסוע לאחור, ביציאה מתוך מגרש חנייה סמוך לחנות הבשר. המערער נסע לאחור מרחק של כ- 18.5 מ'.
באותה עת, כך נטען בכתב האישום המתוקן, חצתה את הכביש בסמוך למגרש החנייה, הילדה אנואר ג'אברין ילידת 7.7.2002
(להלן - "המנוחה").
נטען כי המערער נסע לאחור על מנת לצאת ממגרש החנייה ופגע במנוחה בחלק האחורי של הטנדר. המנוחה נפלה אל מתחת לטנדר ואחר כך המשיך המערער ונסע קדימה למרחק של 2.40 מ'
(להלן - "התאונה").
כתוצאה מן התאונה, נגרם מותה המיידי של המנוחה.
המשיבה (המאשימה) טענה בכתב האישום המתוקן כי התאונה ומותה של המנוחה נגרמו באשמו של המערער וכתוצאה מנהיגתו הרשלנית.
3.
הכרעת הדין
א. בית המשפט קמא קבע כי אין מחלוקת לגבי העובדות שלהלן:
"אין מחלוקת כי במועד התאונה הנאשם נהג ברכב משא מסוג טנדר טיוטה מס' (...). אין מחלוקת גם כי במועד התאונה הנאשם הגיע סמוך למספר חנויות בכפר זלפה, עצר את הטנדר, יצא לחנות הבשר, חזר לטנדר והחל בנסיעה לאחור, על מנת לצאת ממגרש החנייה. בעת התאונה היתה ראות לילה טובה, פעלה תאורה חלשה במקום, כביש האספלט היה נקי, תקין ויבש עם פיזור קל של חצץ ואבק.
כמו כן, אין חולק כי לאחר התאונה נמצאו כתמי דם על הכביש במרחק של 2.4 מ' ממקום בו הטנדר נעצר, על יד דלת אחורית ימנית וגם על הדלת של הטנדר וכן כתם דם נוסף נמצא על יד כנף קדמי-שמאלי של הטנדר".
ב. בית המשפט בחן ופירט בהכרעת דינו את ראיות התביעה וההגנה אחת לאחת.
ג. בית המשפט ציין בהכרעת דינו כי השאלה הראשונה שיש לקבוע ממצא לגביה היא השאלה אם המנוחה אכן נפגעה מרכבו של המערער.
בית המשפט קמא ביסס את הכרעת דינו, בקשר לשאלה האמורה, על דו"ח בוחן התאונה (המוצג ת/10); על הממצאים העולים מן התמונות 21, 22, 24, 25 ו-26 במוצג ת/13; על הודעתו של המערער מיום התאונה, 2.12.2005 (המוצג ת/1) שם אמר
"שמעתי שמישהו צועק לי עצור דרסת ילדה. ירדתי מהרכב וראיתי את הילדה שוכבת על הכביש, בצד ימין של הרכב, ירד לה דם מהאף והפה"; על הודעתו המאוחרת יותר של המערער מיום 4.12.2005 (המוצג ת/9), שאז אמר כי המנוחה הייתה
"אחרי הרכב בצד ימין. אני מציין שאם לא היו צועקים לי הייתי נוסע מהמקום בכלל לא הרגשתי פגיעה במשהו";