פסק-דין בתיק עפ"ג 53452-11-11

1.         המשיב הורשע בעקבות הודייתו בכתב אישום מתוקן בבית משפט השלום ברמלה (תיק פלילי 61883-10-10 בעבירות של איומים, החזקת סכין, תקיפה בנסיבות מחמירות (2 עבירות). כתב האישום המתוקן אוחז 3 אישומים.

            על פי האישום הראשון הגיע המשיב ביום 21.10.10 בשעת בוקר מוקדמת לביתו ולבית המתלוננת, כשהוא בגילופין אוחז בסכין וכאשר סירבה לפתוח בפניו את הדלת, צעק לעברה מבעד לדלת: "אני ארצח אותך עכשיו או אני או את, אני לא מפחד מהמשטרה, אני ארצח אותך המשטרה בתחת שלי". בהמשך, שלח מסרון למכשיר הטלפון שלה בו נרשם: "או שטחים או  בית קברות אחד משניהם" בהודעה נוספת נרשם: "תתקשרי למי שאת רוצה עכשיו תראי מה הולך להיות מי רוצה למות אני אקבור אותו בידי אני רוצה להרוס הקשר עד הסוף ומוכן לתחרות עם הכל...עכשיו תראי מה אני עושה שולח אותך לשטחים".

            באישום השני, שעל פי הנטען אירע שבועיים קודם לכן, נכנס המשיב לחדרה של המתלוננת גחז בשיער ראשה והטיחה ברצפת החדר.

            על פי האישום השלישי שהתרחש כחצי שנה עובר לאישום הראשון סטר לה פעמיים בפניה.

            בעקבות הסדר טיעון הופנה המשיב לשירות המבחן.

2.         מתסקיר שירות המבחן עולה כי המשיב נוטל אחריות חלקית בלבד על מעשיו ומצמצם אותם. שירות המבחן מעריך כי ללא טיפול גמילתי ורגשי קיימת סבירות גבוהה להישנות התנהגות עוברת חוק ולפיכך, אינו בא בהמלצה טיפולית בעניינו.

            מעבר לאמור המליץ שירות המבחן, להטיל ענישה הרתעתית שניתן להמירה בעבודות שירות מתוך הבנה כי ענישה כזו תכבד עבורו את הגבול בין מותר ואסור.

3.         בימ"ש קמא (כב' השופטת פרנקל) הטיל על המשיב 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 7 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין וקנס בסך 1,000 ש"ח.

            בימ"ש קמא סקר את טיעוני הצדדים והאמור בתסקיר שירות המבחן, שקל לחומרה את הרשעותיו הקודמות של המשיב (9 הרשעות לרבות בעבירות אלימות ושימוש בסמים), שקל לקולא את הודייתו של המשיב, הבעת חרטה, החסכון בהעדת המתלוננת, העובדה שהאירועים אירעו בשנת 2010 וכן את העובדה כי המתלוננת הודיעה לבית המשפט כי היא סולחת למשיב.

4.         המערערת סבורה כי העונש שהוטל על המשיב מקל במיוחד למרות שמדובר בריבוי מקרים ואין בו משום ביטוי הולם לחומרת העבירות העולה מהעובדות המפורטות בכתב האישום. מדובר בעבירות אלימות שנעברו בתוך המשפחה. בימ"ש קמא ייחס משקל לדברי המתלוננת לפיהם סלחה למשיב ולא נתן דעתו לתסמונת "האישה המוכה" שחלה במקרה זה. בימ"ש קמא נתן משקל יתר להמלצת שירות המבחן לפיה ניתן להסתפק במקרה זה במאסר על דרך של ביצוע עבודות שירות והתעלם מהתסקיר שהוא שלילי בכללותו ומהתרשמות שירות המבחן לפיה ללא טיפול גמילה קיימת סבירות גבוהה להשנות התנהגות עוברת חוק.

            עוד שגה בימ"ש כאשר לא נתן את המשקל הראוי לעברו הפלילי של המשיב.

5.         ב"כ המשיב תומך בגזר דינו של בית משפט קמא תוך שהוא מציין את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות והעדר תלונות נוספות. את העובדה שהמשיב שהה במעצר ממש במשך חודשיים ואת החרטה שהביע המשיב.

6.         לאחר שעיינו בהודעת הערעור ושמענו את טיעוני הצדדים, אנו בדעה כי דין הערעור להתקבל.

            המשיב הורשע ב-3 אישומים של אלימות כלפי בת זוגו. אלימות שאיננה קלה המכילה איומים קונקרטיים לביצוע מעשי רצח תוך שהוא אוחז בסכין בידו ובהיותו בגילופין. המשיב אף הפעיל את נחת זרועו כלפי המתלוננת כפי שמתואר באישומים השני והשלישי. עברו הפלילי של המשיב הכולל 9 הרשעות קודמות, לרבות עבירות אלימות, החזקת סכין ושימוש בסמים מצטרף אף הוא לשיקולי החומרה.

            עוד יש לציין את התרשמות שירות המבחן כי ללא טיפול גמילה וטיפול רגשי אינטנסיבי קיימת סבירה גבוהה להישנות אלימות עוברת חוק והמלצת שירות המבחן היא להטיל על המשיב עונש הרתעתי. כל אלה מצדיקים הטלת עונש מאסר בכלאה ממש לתקופה ארוכה יותר מאשר התקופה שנגזרה על המשיב ואין כל הצדקה להטיל עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

בעבר זכה המשיב להתחשבות ונידון לענישה צופה פני עתיד בלבד אך לא פירש זאת נכון ולא תיקן את דרכיו, יחד עם זאת, אנו מתחשבים בכך כי זהו מאסרו הראשון של המשיב.

7.         ב"כ המערערת הפנתה לפסיקה בה הוטלו עונשים של מאסר בפועל בני 9 חודשים ו-12 חודשים במקרים בהם נעברו אלימות בתוך המשפחה כאשר נסיבות ביצוע העבירה היו חמורות פחות.

8.         בהתחשב בכל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומטילים על המשיב עונש מאסר לתקופה של 9 חודשים בניכוי ימי מעצרו החל מיום 21.10.10 ועד ליום 19.12.10.

            יתר חלקי גזר הדין יעמדו על כנם.