לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בפ"ת (כב' השופטת מימון שעשוע) מיום 18.10.12 בת"פ 15735-12-10 לפיו קבע בימ"ש קמא כי המשיב החזיק חשיש לצריכה עצמית, גידל קנבוס וסחר בחשיש, אולם נמנע מהרשעתו, הטיל עליו לבצע 180 שעות של"צ והעמיד אותו בפיקוח קצין מבחן למשך שנה.
הערעור מופנה כנגד אי ההרשעה.
עיקרי העובדות:
המשיב יליד 1984, הודה בכך שביום 10.1.09 החזיק חשיש במשקל 2.56 גרם נטו לשימוש עצמי ללא היתר. בימ"ש קמא לא הרשיע את המשיב וביקש לקבל בעניינו תסקיר שרות המבחן כדי לבחון אפשרות של סיום ההליך ללא הרשעה. המשיב צירף את תיק נוסף בו הודה כי ביום 9.5.11 בעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית, גידול (להלן: "
כתב האישום הנוסף") וסחר בחשיש.
על פי עובדות כתב האישום הנוסף, המשיב סיכם עם שוטר על מכירת חשיש תמורת 450 ש"ח. השוטר מסר למשיב את הסכום והמשיב מסר לו קופסת סיגריות ובה חשיש במשקל 14.4 גרם. במהלך חיפוש שנערך בדירתו של המשיב באותו יום, נמצא כי החזיק בסלון חשיש במשקל 2.1 גרם, וגידל בדירתו שני שתילים של קאנבוס, אותם הסתיר בחדר השינה, מתחת למיטתו.
בימ"ש קמא הרשיע את המשיב בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום הנוסף, על פי הודאתו, אך לאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, ביטל את ההרשעה בתיק הנוסף (הערה: בגזר הדין צויין כי המערער הורשע בשני התיקים).
החלטתו של בימ"ש קמא
1. בימ"ש קמא הביא בפתח החלטתו את המעשים בהם הודה המשיב ואת האמור בשלושת תסקירי המבחן שהיו בפניו וצורפו להודעת הערעור.
2. מהתסקיר הראשון עולה כי המשיב הוא רווק כבן 26, יליד אוקראינה, שעלה לארץ בשנת 1994. הוא מתגורר בגפו בתל אביב ועובד כברמן. הוריו התגרשו עוד לפני לידתו ואביו ניתק עמו קשר. המשיב עלה לארץ בגיל 9 עם אמו, העובדת כרופאה וטרינרית, ותאר קליטה מוצלחת בארץ. הוא סיים 12 שנות לימוד, שירת שרות צבאי מלא וסיים לימודי תעודה בתחום בניה וקידום אתרי אינטרנט. לגבי העבירות, מסר המשיב כי הוא החל להשתמש בסמים בגיל 14, בעת לימודיו בפנימייה, הוא לא פיתח תלות בכך והוא הורשע בבי"ד צבאי בעבירה של שימוש עצמי בסמים. לדבריו, ההליכים הנוכחיים גרמו לו להפסיק את השימוש בסמים אך בבדיקות השתן שמסר לשירות המבחן נמצאו שרידי סם והוא התקשה להסביר זאת.
3. בתסקיר המשלים נכתב כי המשיב הוא צעיר מופנם, המתקשה להיפתח לגורמי טיפול, ובעל מאפייני אישיות ילדותיים. הוא גילה מוטיבציה לנסות ולהשתלב בטיפול ולצורך כך נתבקשה דחייה נוספת.
4. בתסקיר המסכם צוין, כי עקב אירועים טראומטיים, ובהם פרידה מחברתו, הגביר המשיב את השימוש בסמים. כיום הוא משתף פעולה עם שירות המבחן ובכוונתו להתחיל בלימודי ווטרינריה בחו"ל. הוא מוסר בדיקות שתן נקיות ומטופל באופן פרטי במשך 5 חודשים.
המטפל הפרטי תיאר את המשיב כאדם סגור וחשדן וכתב שלאחרונה הוא משתתף יותר בפגישות.
לדברי שרות המבחן הרשעת המשיב עלולה לפגוע בתוכניותיו לעבוד כרופא וטרינר, וזאת בהתאם לחוק הרופאים הוטרינרים, ולכן הומלץ להימנע מהרשעתו. קצין המבחן התרשם כי מדובר באדם נורמטיבי, המתפקד באורח תקין, וההליכים שננקטו נגדו העמידו אותו על חומרת המעשים וגרמו לו לטפל בעצמו ולהימנע מצריכת סמים.
5. לאחר שהביא את הטיעונים לעונש קבע בימ"ש קמא כי במקרה דנן מתקיימים התנאים של הלכת כתב לביטול הרשעה והטלת עונש שיקומי של מבחן ושל"צ ללא הרשעה שכן מדובר בצעיר המנהל אורח חיים נורמטיבי, שרת שירות מלא בצה"ל, נמצא בתחילת דרכו המקצועית והלימודית והשתלב בטיפול ארוך טווח להימנעות משימוש בסמים. עבירות ההחזקה והגידול הן ברף הנמוך מבחינת סוג הסם וכמותו, ועבירת הסחר היתה חד פעמית, ואף היא בכמות זעירה. נראה כי המשיב השכיל להשאיר מאחוריו את אורח החיים השולי, ולכן סבר בימ"ש קמא כי הותרת ההרשעה על כנה תגרום למשיב נזק ארוך טווח ותמנע ממנו להגשים את מטרותיו ברכישת השכלה ומקצוע באופן לא מידתי לחומרת העבירות, לנוכח מכלול הנסיבות.
נימוקי הערעור:
1. בימ"ש קמא הקל באופן חריג עם המשיב בהחלטתו שלא להרשיע אותו, וכפועל יוצא שגה בכך שלא השית עליו ענישה ההולמת את טיב העבירות בהן הורשע.
2. בימ"ש קמא שגה כאשר לא ייחס לעבירת הסחר בסם מסוכן, שבה הודה המשיב, את המשקל הראוי בשים לב לנסיבות בהן הוא מכר לשוטר חשיש תמורת 450 ש"ח אותם קיבל מידיו. בעבירת הסחר בסם על ביהמ"ש להטביע אות קלון על מבצעה.
3. התנהגות המשיב מצויה ברף הגבוה של העבירות אותן ביצע שהן סחר בחשיש בתמורה לכסף, החזקת חשיש בדירתו, החזקת חשיש בכליו וגידול שני שתילי קאנבוס, אותם הסתיר מתחת למיטתו.
4. בימ"ש קמא שגה בהתעלמו מהפסיקה לפיה אי הרשעה הינה חריג לכלל לפיו משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה, ינקטו באמצעי של אי הרשעה.