כללי
1. המערער, אוראל ג'רבי, בן 27, הורשע בבית משפט השלום בנתניה בת"פ 36203-01-10 (כב' השופט טרסי), לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות של התפרצות לבית מגורים בצוותא וגניבה בצוותא, וזאת בגין שלושה אירועים נפרדים, נושא האישומים השלישי, החמישי והשמיני בכתב האישום. בכתב האישום המקורי יוחסה למערער מעורבות בשבעה אירועים מסוג זה, אך במסגרת הכרעת הדין המפורטת זוכה המערער מארבעה אישומים.
המערער נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המעצר, וכן לשנת מאסר ע"ת ושישה חודשי מאסר על תנאי, בתנאים הקבועים בגזר הדין, לקנס בסכום של 2,500 ש"ח ולתשלום פיצוי בסכום של 4,500 ש"ח לכל אחד מהמתלוננים באישומים בהם הורשע.
מלכתחילה הוגש ערעור הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין העונש אך במהלך שמיעת טיעוני ב"כ המערער בפנינו, חזר בו המערער מהערעור לעניין הכרעת הדין, והערעור מכוון כלפי המאסר בפועל.
המעשים שבגינם הורשע המערער
2. בכתב האישום המקורי תוארה פעילותה של חבורת צעירים, אשר במהלך החודשים דצמבר 2010 - ינואר 2011 ביצעו בתחומי העיר נתניה שורה של מעשי התפרצות לדירות מגורים וגניבה מתוכן. על בני החבורה נמנו, לצד המערער, שלושה צעירים נוספים: בני חן, דוד רחמים ודניאל אביב. כל אחד מבני החבורה הועמד לדין, הורשע על פי חלקו ונגזר עונשו, כפי שעוד יובהר להלן. יצוין כי בעניינם של שלושת שותפיו של המערער לא נשמעו ראיות, והם הורשעו עפ"י הודאותיהם.
3. המערער הורשע, כאמור, בשלושה מתוך מעשי ההתפרצות והגניבה. המעשה האחד, נושא האישום השלישי, ארע ביום 4.1.10. המערער הסיע את שלושת שותפיו שהוזכרו לעיל לרחוב רמז 29 בנתניה. רחמים עלה לדירת משפחת שולביל, ולאחר שווידא שהיא ריקה, התפרצו שניים מבני החבורה לדירה, בעוד השניים האחרים המתינו ברכב. הגנבים גנבו מהדירה רכוש רב ויקר ערך, לרבות שתי מצלמות, שני מחשבים ניידים, מצלמת וידאו, שרשרת זהב, צמידי זהב, וכן שעון וטבעת זהב. הרכוש הגנוב הוכנס לרכבו של המערער, אשר הסיע את בני החבורה חזרה לבתיהם.
המעשה השני, נושא האישום החמישי, עניינו פריצה לדירתו של ליאור בלאס ברחוב רזיאל 21 בנתניה וגניבה מתוכה. המערער עמד בקשר עם אדם בשם קובי זקן, ושמע ממנו כי ברשותו מפתח לאותה דירה. המערער שכנע את זקן למסור לידיו את המפתח, ולאחר שקיבל אותו, פרצו לאותה דירה המערער, חן ורחמים. מהדירה הם גנבו מחשב נייד, טלוויזיה פלזמה וארגז כלים. חלק מהרכוש הגנוב נמכר לאדם אחר. בהכרעת הדין נקבע כי הוכח בבירור שבמקרה זה נטל המערער חלק פעיל ומרכזי בתכנון ההתפרצות ובביצועה.
ההתפרצות השלישית שבגינה הורשע הנאשם, נושא האישום השמיני, ארעה בתאריך 16.12.09 בשעת ערב, ברחוב ארלוזורוב 13 בנתניה. המערער וחן פרצו לדירתה של איזבל נטלי כהן וגנבו ממנה תכשיטים מסוגים שונים, מצלמה דיגיטלית, מכשיר טלפון נייד, 2,000 ש"ח במזומן, וכן אוסף שטרות של 20 ש"ח ומטבעות זרים (פרנקים).
גזר דינו של בית משפט קמא
4. בית משפט קמא דן בשאלת עונשו של המערער, בשוותו לנגד עיניו את העונשים שהוטלו על שאר בני החבורה.
דוד רחמיםהורשע לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, שבו יוחסו לו חמישה מעשים של התפרצות וגניבה, הכוללים גם את האירועים המפורטים באישומים השלישי והחמישי לכתב האישום דנן. מדובר באדם צעיר, כבן 21 בלבד, אך לחובתו הרשעות קודמות, בין היתר בגין עבירות התפרצות. זמן קצר לפני הסתבכותו בפרשה הנוכחית השתחרר רחמים ממאסר קודם. הוא נדון, בין היתר, למאסר בפועל למשך 30 חודשים, וכן הופעלו מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים נגדו, כך שבסך הכול הוא נידון ל- 36 חודשי מאסר בפועל.
בני חן הועמד לדין בכתב אישום משותף לו ולנאשם, אך בחר לצרף את האישומים שבהם הואשם בפרשה זו להליך שהתנהל נגדו בגין הצתת רכב בבית המשפט המחוזי מרכז (ת"פ 34781-02-10). חן הודה במסגרת הסדר טיעון באותה עבירת הצתה, וכן בשישה אישומים של התפרצות וגניבה בצוותא לדירות בנתניה בפרשה הנוכחית. בית המשפט המחוזי גזר את דינו במסגרת הגבולות שנתחמו בהסדר הטיעון והטיל עליו, בין היתר, 45 חודשי מאסר בפועל ועונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו הופעל בחופף להם במסגרת הסדר הטיעון.
דניאל אביב הוא הצעיר מבני החבורה. רק חודש לפני מועד ביצוע העבירות הגיע לגיל 18. אף הוא הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן שבו יוחסה לו מעורבות מלאה בשני מעשי התפרצות וסיוע לשני מעשי התפרצות נוספים. עברו של אביב היה נקי לחלוטין, וחלקו במעשים היה מצומצם באופן יחסי. במהלך הדיון בעניינו גויס אביב לצה"ל, והוגש בעניינו תסקיר חיובי המצביע על נסיבות אישיות קשות ועל סיכויי שיקום משמעותיים.
בהתחשב בכל אלה גזר בית משפט קמא על אביב, בין היתר, 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. יצוין שעל גזר דין זה הוגש ערעור מטעמו של אביב. בית המשפט המחוזי בת"א סבר כי העונש שהוטל על אביב היה ראוי, אך מפאת החשש פן יופסק שירותו הצבאי של אביב לנוכח הצורך בריצוי עבודות שירות, התקבל הערעור ועונש המאסר בעבודות שירות הומר בביצוע עבודות של"צ בהיקף של 150 שעות.
5. בית משפט קמא התייחס בגזר דינו לשתי חוות דעת מקצועיות לעניין העונש, מטעמו של המערער, שניתנו על ידי הקרימינולוגית הקלינית, עו"ד חיה היכל, ועל ידי הפסיכיאטר, ד"ר אברהם קריץ, מטעמו של המערער. בית משפט קמא גרס שמשקלן של חוות הדעת נמוך מאוד וביאר בהרחבה את עמדתו. כך עולה מחוות דעת של גב' היכל, שהמערער אינו נוטל כלל אחריות על מעשיו. כמו כן צוין שבשורש המעשים עמדו פרידה מבת זוג, והיקלעות למערכת זוגית קצרה עם צעירה שלילית. לפי הנכתב בחוות הדעת, התעשת המערער והזהיר את חבריו מפני המשך מעשיהם. השופט קמא הטעים כי אין לדברים אלה כל יסוד עובדתי בחומר הראיות. בנוסף, מבוססת חוות דעת זו על ההנחה שמדובר בהסתבכותו היחידה בפלילים של המערער, בעוד אשר המערער הורשע בשנת 2008 בעבירות איומים והפרעה לשוטר.
הוא הדין לגבי חוות הדעת הפסיכיאטרית. גם מסמך זה יוצא מנקודת הנחה מוטעית שלפיה נעצר המערער, הועמד לדין והורשע על לא עוול בכפו, לאחר שהופלל במזיד על ידי אחד מחבריו. כך נטען בחוות הדעת כי המערער נקלע למערבולת של ייאוש וחוסר אונים בעיקר עקב אי יכולתו לשכנע בחפותו - טענה שאינה עולה בקנה אחד עם ממצאי הכרעת הדין. יחד עם זאת, לא התעלם השופט קמא מהאמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית אודות מצב החרדה שבו מצוי המערער לנוכח עונש המאסר הצפוי, בדומה למצב רוחו הדכאוני בעת ששהה במעצר סגור ולאחר מכן.