עפ"ג
בית המשפט המחוזי מרכז
|
43113-10-12
15/01/2013
|
בפני השופט:
1. אברהם טל אב"ד - סג"נ
2. צבי דותן
3. הדס עובדיה
|
| - נגד - |
התובע:
1. אינטרסיסטמ בע"מ
2. מרק פסנטין
|
הנתבע:
מדינת ישראל - מע"מ רחובות
|
| פסק-דין |
1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום ברחובות בת"פ 832-01-12 לפיו הורשעו המערערים, חברה פרטית שעוסקת בנגרות ומנהלה הפעיל (להלן: "
המערער"), באי הגשת 16 דוחות לשלטונות מע"מ בין החודשים מרץ 2009 - ספטמבר 2011.
2. החברה נידונה לקנס בסכום של 5,000 ש"ח והמערער נידון לקנס בסכום של 8,000 ש"ח, ל- 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין וחויב לחתום על התחייבות בסכום של 20,000 ש"ח.
הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער ועונש המאסר על תנאי שהוטל עליו.
גזר הדין של בימ"ש קמא
3. בפתח גזר הדין הביא בימ"ש קמא את טיעוני ב"כ הצדדים בפניו כאשר המאשימה עתרה להטיל על המערערים קנסות ועל המערער גם מאסר על תנאי. ב"כ המאשימה מדגישה שמדובר ב- 16 עבירות של אי הגשת דו"חות במשך 3 שנים בגין עסקאות בסכום של 4,126,000 ש"ח שהמס בגינן הוא 660,000 ש"ח, כאשר האיחורים נמשכו כ- 3 חודשים והדו"ח האחרון הוגש לאחר שהוגש כתב האישום. ב"כ המאשימה ציינה שהמערער הסיר את המחדלים ושילם את מלוא החוב מקרן המס וכן שהוטלו על המערערת 14 קנסות מנהליים בגין אי הגשת דו"חות בשנים 2008-2006 אך אלה לא הרתיעו את המערערים.
ב"כ המערערים עתרה לבטל את הרשעת המערער מאחר ולפי תיקון 42 לחוק מע"מ מאפריל 2012 הוא לא אחראי לביצוע העבירות שביצע בגלל שטרם התקבלה מלוא התמורה נושא העסקאות שבגינן היה צריך להגיש את הדו"חות.
ב"כ המערערים טענה שהחברה הגיעה לסף פירוק בגלל תחרות עסקית ויבוא רהיטים מחו"ל במחירים נמוכים והיא מצויה בהפסדים כבדים ומנסה להשתקם. לטענתה, הרשעת המערער תפגע בפרנסתו שכן הוא נוהג לפנות למכרזים מטעם המדינה, מעסיק מספר עובדים, אין לו עבר פלילי ואין לו חובות לרשויות המס.
4. בימ"ש קמא הביא את ההלכה לפיה סיום הליך ללא הרשעה הוא חריג לכלל לפיו מקום שהוכחה עבירה יורשע הנאשם בביצועה וניתן לחרוג ממנו כשסוג העבירה ונסיבות ביצועה מאפשרים לוותר על הרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים וכאשר ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם והנזק שייגרם לו אינו מידתי לעבירה שביצע.
בימ"ש קמא קבע שככלל בעבירות מס, כולל אי הגשת דו"חות, יש להרשיע את הנאשם והימנעות מהרשעה יש בה מסר שלילי.
5. בימ"ש קמא קבע שבעניינו של המערער יש שיקולים לחומרה והם שמדובר ב- 16 דו"חות שלא הוגשו במשך 3 שנים ובכך נמנע מרשויות המס לבחון את חבות המערערים בתשלום מס והדבר ופגע לא רק באוצר המדינה אלא גם בציבור משלמי המיסים.
בימ"ש קמא זקף לחומרה את סכום העסקאות הגבוה, את הסרת מלוא המחדלים רק לאחר הגשת כתב האישום ולאחר שהושתו על החברה קנסות מנהליים.
לקולא זקף בימ"ש קמא את ביצוע העבירות ע"י המערער נוכח קריסת החברה, לאור השינויים בענף יצור הרהיטים, את הסרת המחדלים, את מצבו הכלכלי הקשה של המערער ועברו הנקי.
6. באשר לטענת ב"כ המערערים בקשר לתיקון חוק מע"מ קבע בימ"ש קמא שאין לייחס לה משקל מאחר ולא היה בתוקף בזמן ביצוע העבירות.
נימוקי הערעור
1. לא ניתנה למערערים הזדמנות ראויה לטעון את כל טענותיהם בקשר לבקשה לביטול הרשעת המערער, ואף לא טענות חלופיות לעניין העונש, שכן הוקצבו לב"כ המערערים כ- 10 דקות בלבד.
2. המערער הוא יצרן ארונות ספרים שעלה לארץ מצרפת, והמערערת היא חברה לשיווק הארונות, שהפעילה בעבר שתי חנויות, אולם שתיהן נסגרו וכדי לשלם חובות נאלץ המערער למכור את בית מגוריו, הגם שאף פעם לא נגרם נזק כספי לאוצר המדינה בגלל האיחורים הקטנים שפורטו בכתב האישום, אלא להיפך.
3. המערערת עבדה בשנים האחרונות בשיטת מכירות בתשלומים, כלומר קיבלה תשלומים זמן רב לאחר מכירת המוצרים, והאיחורים שצוינו בכתב האישום נוצרו כתוצאה מכך ששילמה מע"מ רק כאשר קיבלה את מלוא התשלום מהקונה.
ביום 1.4.12 שונה החוק בתיקון 42 לחוק מע"מ לפיו אין חובה לשלם מע"מ אלא בעת קבלת התשלום מהקונה. כתב האישום הוגש נגד המערערים בחודש דצמבר 2011' כאשר החוק שונה כבר לגבי נותני שירותים, ואילו לגבי מוכרי נכסים - כמערערים - החוק שונה רק ביום 1.4.12, ומאז, כל מי שנוהג כמערערים אינו בגדר "עובר חוק".