המערער הורשע בבית-משפט קמא על-סמך הודייתו בביצוען של ארבע עבירות: גניבה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר במירמה, שימוש במסמך מזוייף וכן קבלת דבר במירמה. כל העבירות גם יחד מתייחסות לאירוע אחד שהתמשך על-פני תקופה מסויימת, כאשר התקופה שמדובר בה היא בשנת 2002. המערער עבד באותה תקופה בביתה של המתלוננת. את עבודתו ניצל המערער כדי לגנוב ממנה שני פנקסי שיקים. מתוך פנקסי השיקים תלש המערער שיק, שיק זה זייף. את הסכום העביר לידיים של מי שלו חב כסף. בנוסף, קיבל מאותו אדם במזומן ובשיק סכום נוסף של כ- 47,000 ש"ח, שלגביו בוצעו כל אותן עבירות שנמנו לעיל. כאמור, המערער הורשע על-סמך הודייתו.
למערער היו הרשעות קודמות במספר רב. בית-משפט קמא ציין, כי "עברו של הנאשם הוא שלילי ביותר". משמעותית יותר לענייננו, הינה העובדה שנגד המערער היו תלויים ועומדים שני מאסרים על תנאי. שני המאסרים על תנאי היו משנת 2000. בית-משפט קמא (כב' השופט ד' בארי) הפעיל את המאסרים על תנאי בחופף זה לזה, כך שסך הכל היה על המערער לרצות בגינם 12 חודשי מאסר. בגין העבירה הנוכחי הוטלו על המערער 15 חודשי מאסר, מהם 8 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. באשר למאסר בפועל שהוטל, קבע בית-משפט קמא שהוא ירוצה בחופף למאסרים על תנאי שהוטלו. כך שסך הכל על המערער לרצות 12 חודשי מאסר, שכל כולם מייצגים את המאסרים על תנאי שהופעלו.
על הענישה הוגש הערעור בפנינו. הנימוק המרכזי, וניתן לומר אף היחיד, לערעור עניינו למעשה חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות כמו גם מאז הטלתם של המאסרים על תנאי והשינוי שחל במערער באותה תקופה שחלפה. ציינו לעיל כי העבירות בוצעו בשנת 2002. המאסרים על תנאי הם משנת 2000. אנו מצויים היום בשנת 2012. חלפו עברו להם כ- 10 שנים מאז ביצוע העבירות וכ- 12 מאז הטלת המאסרים על תנאי.
לטענת הסניגור, המערער עבר מהפך של ממש בדרך חייו. המערער, שלאורך תקופה ארוכה היה נע ונד ללא כתובת של ממש, עבר לעיר אילת. הוא מתפקד היום כאזרח מן הישוב, עובד במסעדה. הוא הקים משפחה, נשוי, אב לשני ילדים כשילדו השלישי בדרך. הדגש הוא על כך, שמאז אותן עבירות נושא כתב האישום הנוכחי ועד לימינו אלה לא עבר המערער עבירות נוספות. כיוון שמדובר בתקופה ארוכה של 10 שנים, ניתן אכן לדבר על מהפך ולא רק על תקופה קצרה של שינוי.
נימוק נוסף שעליו שם הסניגור את הדגש הינו, מיהותו של הנפגע בתיק זה. מסתבר, כי מי שנפגע בתיק זה אינה המתלוננת, שממנה גנב המערער את פנקסי השיקים מהם נתלש השיק הגנוב, אלא האדם שלו ניתן השיק, אדם בשם טוביה נדב. אדם זה מרצה היום מאסר עולם בגין רצח. בשל נימוקים שונים אין מקום לפצות את טוביה נדב, ומכיוון שהמתלוננת לא ניזוקה אין לזקוף לחובתו של המערער את העובדה שלא היה פיצוי בתיק זה.
התביעה טוענת, כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית-משפט קמא, ואת הדגש שם התובע בטיעונו בפנינו בדיוק על היבט זה של הפרשה, קרי - היעדר פיצוי.לטענת התובע, גם אם מי שנפגע הוא עבריין מורשע המרצה מאסר עולם בגין רצח, אין זה אומר כי כספו לא צריך להיות מושב לו. גם המערער הבין זאת, שעל-כן בישיבה קודמת שהתקיימה בפנינו, העלה מצידו את הטענה כי יוכל אולי לגייס כסף בדרך של הלוואה ולהחזיר את מה שצריך להחזיר. מאז הישיבה הקודמת ועד היום לא עשה המערער מאמץ בכיוון זה, וגם נתון זה צריך לזקוף לחובתו. בפן הכללי מפנה בא-כוח התביעה, לכל אותם נימוקים שעמדו לנגד עיניו של כב' השופט קמא, דהיינו - ריבוי הרשעות קודמות, העובדה שמדובר במאסרים על תנאי שהופעלו. העבירות נושא התיק הנוכחי נעברו זמן לא ארוך לאחר ריצוי מאסר קודם. בית-משפט קמא כבר הקל עם המערער, בכך שלמעשה לא הוסיף לו ולו יום מאסר אחד, שהרי כל תקופת המאסר מצטמצמת להפעלת המאסרים על תנאי שנחפפו זה לזה. מכל הסיבות האלו גם יחד, העתירה היא שלא להתערב, כאמור, בהחלטתו של בית-משפט קמא.
עוד מפנה התובע לכך שהתמשכות ההליכים בתיק זה מקורה לא במעט במערער עצמו. היה צורך להגיש מספר פעמים את כתב האישום מאחר והמערער לא אותר, וכך הלכה עברה לה כל אותה תקופה ארוכה של למעלה מ- 10 שנים בין ביצוע העבירות ועד היום.
התלבטנו לא מעט בתיק זה. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים נטלנו לעצמנו הפסקה נוספת כדי לשוב ולהרהר בדברים. בסופו של דבר, החלטתנו היא ללכת בפעם זו לקראת המערער ולהאריך את המאסרים על תנאי בניגוד להחלטתו של בית-משפט קמא. אנו אומרים בפה מלא, כי לא מצאנו שגגה בנימוקיו של בית-משפט קמא. עדיין, אנו רוצים לקוות בתיק זה כי המהלך החריג של הארכת המאסרים על תנאי יניב תוצאות של ממש. החלטתנו נשענת רובה ככולה על כך שמדובר אכן בתקופה של למשלה מ- 10 שנים שבמהלכה לא ביצע המערער עבירות. בישיבה קודמת הורינו על המצאת תסקיר שירות מבחן. התסקיר מצוי כרגע בידינו והוא מציין כי טיעוניו של המערער בנושא זה משקפים אכן את מצבו. המערער הקים משפחה, הוא נתון בקשיים כלכליים ועדיין לא התפתה לחזור לדרך החיים העבריינית. אנו למדים מהתסקיר, כי המערער עובד היום כטבח בעיר אילת. הוא התנתק מהמסגרות הקודמות שבהם היה. הוא בעל משפחה ומנהל אורח חיים נורמטיבי. אנו נותנים משקל גם לעובדה, כי המאסרים על תנאי הם, כאמור, בני 12 שנה.
צודק התובע כאשר הוא מפנה אותנו לכך שהעבירות בוצעו זמן לא רב לאחר שחרורו של המערער מבית סוהר, עדיין מדובר במאסרים על תנאי שהוטלו לפני 12 שנה והעבירות המפעילות אותן בוצעו לפני כ- 10 שנים.
כפי שאמרנו, אנו רוצים לקוות כי המערער ידע להעריך את המחווה שעושה בית המשפט כלפיו ודרך חייו הנורמטיבית תחזיק מעמד ותישאר בעינה. אנו נותנים משקל גם לעובדה שהמתלוננת בתיק זה, כפי שהוגדרה בכתב האישום, בסופו של דבר לא ניזוקה. מבלי להיכנס לפרטים, ייתכן שיש ממש בטיעונו של הסניגור ולפיו אין מקום לפיצויו של אותו טוביה נדב.
לפיכך אנו קובעים כדלקמן:
א) אנו מבטלים את החלטתו של בית-משפט קמא להפעיל את המאסרים המותנים שהוטלו בת"פ 7490/00 וכן בת"פ 3591/00 של בימ"ש השלום בתל-אביב.
ב) אנו מחדשים את המאסרים המותנים הללו למשך שנתיים נוספות מהיום.
ג) בהתאם להמלצת שירות המבחן, אנו מטילים על המערער 180 שעות שירות לתועלת הציבור. תסקיר שירות המבחן המליץ כי המערער יבצע אותם במטבח במועדון 60+ של האגודה למען הקשיש באילת, וכך אנו קובעים. שירות המבחן ידווח לבית המשפט עם השלמתן של שעות העבודה של השירות לתועלת הציבור.
ד) אנו מטילים על המערער קנס בסך 20,000 ש"ח או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים שווים בני 1,000 ש"ח כל אחד מהם, הראשון ב- 15.3.12 ובכל 15 לחודש שלאחריו. אי-תשלום של תשלום אחד במועדו, יעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.
<#3#>
ניתן והודע היום ו' אדר תשע"ב, 29/02/2012 במעמד הצדדים.