עפ"ג
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
32504-04-11
14/09/2011
|
בפני השופט:
1. רויטל יפה כץ 2. יורם צלקובניק 3. יעקב שפסר
|
- נגד - |
התובע:
ארמונד רביבו
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
פסק-דין |
המערער הורשע, בעקבות הודאתו בביצוע עבירה של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, ונדון ל-24 חודשי מאסר בפועל, לעונשי מאסר על תנאי, לפיצוי בסך 6,000 ש"ח וקנס בסך 1,000 ש"ח, ומכאן הערעור שבפנינו.
לטענת ב"כ המערער, החמיר עמו בית המשפט מעבר לענישה המקובלת בעבירות כגון אלה, ולא לקח בחשבון את עברו הפלילי שאיננו מכביד, ואת נסיבותיו האישיות כולל הליך השיקום שהחל לעבור.
לא מצאנו ממש בערעור זה.
על פי עובדות כתב האישום בהן הודה המערער עולה, כי בתאריך 27.6.2010 בשעה 04:00, עלה למונית וביקש להסיע אותו למחוז חפצו. כשהגיעו ליעד, לא היה בידי המערער כסף כדי לשלם לנהג המונית שויתר לו על כספו וביקש ממנו לעזוב את המונית. המערער, אשר היה ככל הנראה שתוי באותה עת, דווקא בזמן שנהג המונית ויתר לו על שכרו, החל להכותו בכך שהכה אותו בפניו במכות אגרוף, בעוד המתלונן חגור בכסאו, ואף שבר על ראשו כוס זכוכית שהייתה בידו. כתוצאה מהתקיפה, נגרם למתלונן שבר בעצמות האף, דם ניגר מאפו וכן נגרמו לו שפשופים בעפעפיים וגם במצח. אולם בכך לא הסתפק המערער, וכאשר נהג המונית יצא מן הרכב ונמלט מהמקום, המערער רדף אחריו ונעצר רק לאחר שהוזעקה המשטרה.
בצדק ציין בית המשפט קמא, כי מעשיו של המערער חמורים ביותר, והם מבטאים מגמה קשה של החמרה במעשי אלימות בציבור. בצדק אף ציין בית המשפט, כי על בית המשפט לתרום את תרומתו למגר את תופעת האלימות, וזאת על ידי ענישה מחמירה.
בית המשפט היה ער לעברו הפלילי של המערער, אשר אף כולל עבירה דומה שבוצעה כמה שנים קודם לכן, בגינה זכה להזדמנות מטעם בית המשפט העליון, ונדון אך למאסר בעבודות שירות.
בית המשפט גם היה ער לתסקיר שירות המבחן, אשר פרט את נסיבותיו האישיות הלא קלות של המערער, אך גם היה ער לעובדה שהמערער לא היה נכון, בלב חפץ, להשתלב בהליך גמילה, למרות המלצות שירות המבחן. יצוין, כי בתסקיר מיום 22.12.10 הדגיש שירות המבחן כי אמנם המערער ביקש לצאת לגמילה בהליך המעצר, אולם בשיחה עמו הוא ציין, כי בקשתו נבעה אך ורק בשל לחץ עורך דינו ולחץ של בית המשפט. לא פלא, כי בית המשפט לא קיבל את בקשתו המאוחרת של המערער לצאת להליך גמילה. בעניין זה יש להדגיש כי שירות המבחן היה מוכן להמליץ על שילובו של המערער בהליך גמילה מוסדי, אולם המערער דחה הצעה זו, וביקש להשתחרר ולקבל הליך גמילה בתוך הקהילה.
הכלל הוא, כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית, רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה, ובמקרה שבפנינו לא מצאנו כי יש מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט השלום.
אשר על כן, הערעור נדחה.
<#3#>
ניתן והודע היום ט"ו אלול תשע"א, 14/09/2011 במעמד הנוכחים.
|
|
|
|
|
ס.הנשיא, רויטל יפה-כ"ץ
אב"ד
|
|
י. צלקובניק, שופט
|
|
יעקב שפסר, שופט
|
<#6#>
ניתן והודע היום ט"ו אלול תשע"א, 14/09/2011 במעמד הנוכחים.