עפ"ג
בית המשפט המחוזי בחיפה
|
1371-06-13
07/11/2013
|
בפני השופט:
1. עודד גרשון [אב"ד]
2. כמאל סעב
3. תמר שרון - נתנאל
|
| - נגד - |
התובע:
וחיד עבדאללה
עו"ד אגבארייה מייסרה
עו"ד כבהה כבהה ואח'
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ע"י פרקליטות מחוז חיפה (פלילי)
|
| פסק-דין |
השופט כמאל סעב
:
לפנינו ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום בחיפה, אשר ניתן ביום 28.4.13 ע"י כב' השופט יחיאל לפשיץ בת. פ. 142260-05-12.
הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.
המערער הובא לדין בבימ"ש השלום בגין שלוש עבירות של מסירת דו"ח כוזב, לפי סעיף 117 (ב) (1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975, (להלן "
החוק") ותשע עבירות של אי הגשת דוחות, לפי סעיף 117 (א)(6) לחוק.
באישום הראשון נטען כי, בביקורת שנערכה למערער ביחס לשנים 2009 ועד 2011, נמצא כי הוא לא דווח על מלוא העסקאות שביצע לאמיתו של דבר, זאת במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס אמת. הפרש העסקאות שביחס אליהן לא דווח המערער עמד על סך של 1,695,958 ש"ח כאשר המס הגלום בו הוא 271,603 ש"ח.
באישום השני נטען כי המערער לא הגיש בשנת 2011, תשעה דוחות תקופתיים במועד הקבוע בחוק ובתקנות ובכך לא דיווח על עסקאות בסך של 3,319,533 שהמס הגלום בהן הוא 531,125 ש"ח - ראו הטבלאות שפורטו בכתב האישום.
המערער הודה, הורשע ולאחר שהצדדים טענו לעונש הטיל עליו בימ"ש השלום הנכבד, את העונשים הבאים:
18 חודשי מאסר בפועל, 120,000 ש"ח קנס כספי או 6 חודשי מאסר תמורתו, 12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא יעבור עבירה שהיא פשע, על פי החוק או פקודת מס הכנסה, אך בעבירות שהן עוון, העונש המותנה יהיה 6 חודשים ולשלוש שנים.
המערער טוען כי הוא הודה בפתח משפטו, חסך זמן שיפוטי יקר. בימ"ש השלום לא נתן את המשקל הראוי וההולם לנסיבותיו האישיות וחרף העובדה שהוא לא גילה נזקקות לתהליך טיפולי.
לטענת המערער, אמנם בימ"ש השלום ציין שהוא לקח בחשבון את הודאת המערער, אך הוא אמר ולא עשה. בעונש שהוטל לא נותן בימ"ש השלום ביטוי הולם להודאת המערער בעבירות שיוחסו לו. העונש מופרז, חורג מרמת הענישה המקובלת במקומותינו, לדעת המערער.
הגם שהעבירות בהן הורשע המערער, חמורות הן, אך המדובר באב משפחה, מפרנס יחיד כך שהמאסר הארוך יפגע קשות בפרנסת משפחתו. המערער טען כי גם המשיבה טענה לקנס נמוך יותר ממה שהטיל בימ"ש השלום.
על כן, ביקש בא כוח המערער לקבל את הערעור ולהקל בעונש המאסר וכן להפחית את גובה הקנס שהושת על המערער.
מנגד, ביקשה המשיבה לדחות את הערעור ולא להתערב בגזר דינו של בימ"ש השלום. המשיבה טענה כי העונש ראוי והולם. המדובר בעבירות חמורות ופוגעות קשות במשק
ובציבור בכללותו. גזר הדין משקף את רמת הענישה המקובלת בעבירות בהן הורשע המערער.
המשיבה הפנתה לתסקיר שירות המבחן, שלדעתה הוא אינו חיובי. ציינה כי המערער לא הביע צער וחרטה כנה, לא הפגין מספיק נחישות להפקת הלקחים ואף לא עשה כל מעשה על מנת להסיר את המחדל.
לאחר שעיינו בגזר הדין, בתסקיר שירות המבחן, בהודעת הערעור ושמענו את טענות הצדדים, אנו מחליטים לדחות את הערעור.
המדובר בעבירות חמורות של דווח כוזב ביחס להכנסות ובדרך זו התחמק המערער מתשלום מס אמת. עבירות אלו פוגעות במשק הכללי ובקופה הציבורית, עבירות שפוגעות בכלל הציבור .
בית המשפט העליון כבר פסק לא אחת כי:
"יש לנקוט מדיניות ענישה מחמירה בכל הנוגע לעבירות מס ... בשל פגיעתן הרעה בחיי הכלכלה והשלכותיהן החברתיות המזיקות (ראו
ע"פ 624/80 חב' וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה
(3) 211;
ע"פ 6474/03
מלכה נ' מדינת ישראל
(לא פורסם)). ההחמרה בענישה על עבירות מס נועדה בראש ובראשונה לשמש כאמצעי הרתעתי כלפי כולי עלמא מפני ביצוע עבירות אלו בעתיד. כמו-כן, מטרתה לבטא את הגמול ההולם על הנזק הרב שמסיבות העבירות האמורות לקופת הציבור". - ראו רע"פ 254/06
רומל קעדאן נגד מדינת ישראל