עפ"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
51179-11-11
12/12/2011
|
בפני השופט:
אביגיל כהן
|
- נגד - |
התובע:
בנימין קרקו עו"ד ויקטור זכאכ
|
הנתבע:
יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב עו"ד אתי לוי
|
פסק-דין |
1. בפני ערעור על החלטת ביהמ"ש לעניינים מקומיים בת"א (כב' השופט גיא הימן) מיום 31/10/11 אשר ניתנה בתיק ב"ש 928/11 ולפיה אושר צו הריסה מנהלי, אשר הורה על הריסת מבנה ברחוב תרצה 2 בעיר תל אביב - יפו, למעט בכל הנוגע לקירות שתי וערב שעליהן נשענים לוחות הגג וקורות אנכיות ישנות התומכות בהן.
2. ביום 1/2/11 הוציא המשיב צו הריסה מנהלי, למבנה ברחוב תרצה 2 וזאת לאחר שניתן תצהיר לפי סעיף 238 א' לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק") ולפיו הוקם ללא היתר כדין מבנה - קירות מגבס, גג מקונסטרוקצית ברזל ופח (להלן: "הבניין") וכי הקמת הבניין טרם הסתיימה וביום הגשת התצהיר (19/1/11) הבניין לא היה מאוכלס.
בדו"ח הביקורת בשטח מיום 19/1/11 נכתב, כי הביקור במקום הוא בעקבות תלונה וכי "בביקור במקום נמצא כי בונים מבנה חדש מקונסטרוקציה מברזל וגג מפח וקירות מגבס מתחתיו".
3. המערער הגיש בקשה לביהמ"ש לעניינים מקומיים לביטול צו ההריסה, וטען בין היתר, כי הוא מתגורר ברחוב תרצה 2 למעלה מ- 20 שנה ומנהל שם בנוסף נגריה ומחסן.
בחצר היה קיים מחסן מקורה, הבנוי מקונסטרוקצית ברזל.
המערער טען, כי הבניין קיים מזה עשרות שנים והמחסן נבנה בזמנו בהיתר מטעם עיריית תל אביב. בשל נזקי טבע (לחות, מי גשמים וקירבה לים) ניזוק הגג והוא רצה להחליף את לוחות האיסכורית בשילוב אזבסט. השיפוץ לא נגע בקונסטרוקצית מברזל ולא היה מעבר להיקף הגג הקיים.
כמו כן טען, כי לא התקיימו תנאי סעיף 238 (א( (2) לחוק.
3. בימ"ש קמא שמע את עדויות הצדדים, שמע את עדותו של המערער אשר הציג כראיות מטעמו חשבונות ארנונה (מב/1-1 ו-מב/1-2) כמו כן הגיש מטעמו חשבון של חברת עמידר מב/2 על מנת להראות, שהנכס הוא בבעלות חברת עמידר.
ביהמ"ש קיבל את טענת המערער ביחס לזיקתו למבנה.
כמו כן הוצג תצלום אוויר מטעמו של המערער - מב/3 מבלי שהובאה חוות דעת של מפענח תצלומי אוויר.
מטעם המשיב העיד המהנדס פוטשניקוב והוצגו דו"ח הביקורת בשטח מש/1, תצהיר - מש/2, הודעה על הגשת צו מנהלי מש/3, תרשים - מש/4 ותמונות אשר סומנו מש/ 5-1 עד מש/6 - 5.
כב' השופט הנכבד בהחלטתו קיבל את טענות המשיב ואת גרסתו. ציין, כי הוא מקבל את עדותו של המהנדס כמהימנה, עדות הנתמכת בתמונות אשר הובאו על ידו, מהם ניתן להיווכח כי מדובר בקירות גבס חיצוניים חדשים (התייחס ספציפית לקיר גבס אשר סומן בתרשים מש/4 באותיות ג' - ד' וכן לקיר אשר צולם במש/5 - 3 ולקירות גבס אשר צולמו במש/4-5).
כב' השופט ציין, כי מהתמונות הללו ניתן להיווכח, כי דרך החרכים שבין חיבורי קירות הגבס חודר אור השמש מבחוץ וכי הניבט בתמונות הללו לא יכול להתיישב עם הטענה של המערער לפיה מדובר בקירות פנימיים.
עוד ציין, כי צידו המערבי של המבנה צולם כשהוא פרוץ וטרם נקבע בו קיר אך קורות מתכת חדשות לאורכו ולרוחבו נראות בו היטב.
כב' השופט פירט בסעיף 5 להחלטה, כיצד מהתמונות ניתן להגיע למסקנה ולפיה מדובר בבנייה חדשה אשר טרם הושלמה במועד הביקורת וכי גם הלוחות אשר מכסים את הגג
צולמו אמנם מתוך המבנה פנימה אך הם נראים בצילומים כחדשים ומשתלבים זה בצד זה באופן המקשה לקבל את טענת המערער ולפיה הלוחות המכסים את הגג הוקמו לאורך שנים ובאופן מדורג.
כב' השופט הנכבד קבע ביחס לקורות המתכת עליהן הונחו לוחות הגג ואשר נתמכות בקורות אנכיות אשר רק חלקן צולם (מש/5 - 5 עליונה ומש/5 - 6 תחתונה), כי קורות אלו נראות חלודות וקבע, כי בשל הספק, הרי שלגבי אותן קורות לא יחול צו ההריסה המנהלי.
באשר לטענות הנוספות שנטענו על ידי המערער בבית משפט קמא, כמו: היעדר עניין לציבור בביצוע הצו, אי קיומה של חובת ההתייעצות, היעדר זכות טעון בפני רשויות המנהל, ציין כב' השופט, כי הוא לא מצא ממש בטענות אלו.
הטענות נטענו בעלמא וזכות הטיעון מגולמת באפשרות שניתנה למבקש לפנות בבקשה המתאימה לבית המשפט המוסמך, כפי שעשה.