עע"מ
בית המשפט העליון
|
7189-11
09/10/2013
|
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיא מ' נאור 2. א' חיות 3. ע' פוגלמן
|
- נגד - |
התובע:
1. סמיר אזחימאן 2. בית ספר אמגד י-ם לנהיגה בע"מ
עו"ד סלאמה בדראן
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 2. אגף הרישוי במשרד התחבורה
עו"ד נחי בן-אור
|
פסק-דין |
המשנה לנשיא מ' נאור:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (השופטת ר' ברקאי), בו נקבע כי המערער, שהוא מורה לנהיגה במקצועו, אינו זכאי להשתתף בקורס להסמכת מדריכים לנהיגה בכלי רכב מסוג "מכונה ניידת".
על פי הוראות הנוהל שקבע אגף הרישוי במשרד התחבורה, המשיב 2 (להלן - רשות הרישוי), השתתפות בקורס ההסמכה היא תנאי לקבלת היתר לשמש כמדריך לנהיגה במכונה ניידת. על כן, משמעות הקביעה כי המערער אינו זכאי להשתתף בקורס האמור, היא כי הוא לא יהיה רשאי להעביר הדרכות ייעודיות על מכונה ניידת. מכאן ערעורו לבית משפט זה.
רקע נורמטיבי
הדין עד לשנת 2005
1. תקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה) כוללת, בין היתר, הגדרות לסוגים שונים של כלי רכב, בכללם "מכונה ניידת". "מכונה ניידת" היא "רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה". משקלן של מכונות ניידות אינו אחיד. ישנן מכונות ניידות שמשקלן נמוך מ-14,000 טון וישנן מכונות ניידות שמשקלן עולה על 14,000 טון.
2. עד לשנת 2005, אדם שביקש לנהוג במכונה ניידת לא נזקק לרישיון נהיגה מיוחד. די היה בכך שברשותו רישיון נהיגה לרכב פרטי או לטרקטור, בכפוף לכך שהוא בקיא בהפעלת המכונה הניידת ובשימוש בה (בהתאם לתקנה 25 לתקנות התעבורה, הקובעת כי "לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו").
3. על הוראת נהיגה במכונה ניידת חלשה באותה עת תקנה 249 לתקנות התעבורה. לפי תקנה זו, רישיון להוראת נהיגה במכונה ניידת ובטרקטור היה רישיון מסוג 1:
סוגי רשיונות ההוראה
|
249. סוגי רשיונות ההוראה יהיו כאמור להלן:
סוג 1 - רשיון להוראת נהיגה במכונה ניידת ובטרקטור;
סוג 2 - רשיון להוראת נהיגה ברכב נוסעים פרטי וברכב פרטי דו-שימושי;
[...]
|
הדין בשנים 2010-2005
4. בשנת 2005 תוקנו תקנות התעבורה הרלוונטיות, באופן ששינה את הדין החל על הוראת נהיגה ונהיגה במכונה ניידת.
ראשית, בוטלה תקנה 249 לתקנות התעבורה, אשר הסדירה כאמור את סוג רישיוןהוראת הנהיגה הדרוש ללימוד נהיגה במכונה ניידת (תקנות התעבורה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, ק"ת 6360 (9.1.2005), בתוקף מחודש ינואר 2007).
שנית, הוספו הגבלות על נהיגה במכונה ניידת, בהתאם למשקלה. כך, למשל, בעלי רישיונות נהיגה לרכב פרטי או לטרקטור הורשו לנהוג במכונה ניידת שמשקלה עד 14,000 טון בלבד (תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשס"ה-2005, ק"ת 6370 (17.2.2005); תקנות התעבורה (תיקון מס' 3) (תיקון), התשס"ה-2005, ק"ת 6424 (27.9.2005)).
הדין משנת 2010
5. בשנת 2010 שונו תקנות התעבורה הרלוונטיות פעם נוספת (תקנות התעבורה (תיקון מס' 6), התש"ע-2010 (להלן - התיקון העיקרי)). בתיקון העיקרי בוטלו ההגבלות על נהיגה במכונה ניידת בהתאם למשקלה. נקבע כי די ברישיון נהיגה לרכב פרטי או לטרקטור על מנת לנהוג במכונה ניידת, ללא הגבלת משקל (ראו: תקנות 180-179 לתקנות התעבורה).
יחד עם זאת, בתיקון העיקרי הוסף תנאי לנהיגה במכונה ניידת שלא היה קיים קודם לכן, והוא חיוב נהגים לעבור הדרכה ייעודית (תקנה 39א(ט) לתקנות התעבורה, להלן - ההדרכה הייעודית):