1.
ערעור על החלטת בית המשפט לנוער, בו הורה בית משפט קמא על הוצאת שתי קטינות ממשמורת האם והעברתן למשמורת שירותי הרווחה.
בדיון שהתקיים בבית משפט קמא ב- 28.5.13, עובר למתן ההחלטה נשוא הערעור, הודיעה פקידת הסעד לחוק הנוער בעמ' 11 לפרוטוקול שורות 19-21: "אנחנו לא מבקשים היום להוציא את הבנות... למסגרת חוץ-ביתית ארוכת טווח... אנחנו מוכנים לחשוב שיש לבנות עתיד בבית ובמשפחה. אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות".
עפ"י דיווח פקידת הסעד לחוק הנוער, הקטינות מיועדות למעבר למרכז חירום לצורך ביצוע אבחונים וקביעת דרכי טיפול, לאחר שהאם לא שיתפה פעולה במשך כשנה וחצי, למרות הבטחותיה, בביצוע האבחונים, והקטינות לא מטופלות גם בדרכי הטיפול שניתן ליישמן על אתר.
2.
המערערת טענה בערעור, שבית משפט קמא לא התיר לה לחקור את פקידת הסעד; ההחלטה התבססה על אבחונים ישנים ולא עדכניים; לא נבחנו דרכי טיפול חלופיות שאינן כרוכות בהוצאת הקטינות מבית אימן; ולא הועברו מסמכים מתיק הנזקקות למערערת.
ב"כ היועמ"ש לממשלה השיבה שהקטינות סובלות מעיכובים התפתחותיים קשים, ועוד ב-6.11.11 הומלץ על איבחון מעמיק לצורך קביעה האם הקטינות מצויות על רצף אוטיזם, ועל גיבוש דרכי טיפול. האם במשך שנה וחצי לא שיתפה פעולה עם הגורמים הטיפוליים, למרות ההזדמנויות שניתנו לה, ולא נערכו לקטינות האבחונים הנדרשים, ובהעדר טיפול עלול הדבר לסכן את התפתחות הקטינות. עוד הוסיפה ב"כ היועמ"ש לממשלה, שהאם הייתה מיוצגת בבית משפט קמא, ניתן לה יומה, ונשמעו טענותיה בטרם ניתנה החלטה נשוא הערעור.
האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים, ונועדה לשפר את מצבן. עוד הוסיפה, שהאם התחייבה לשתף פעולה על פי ההמלצות הטיפוליות , ולמרות זאת לא שיתפה פעולה בביצוע האבחונים במסגרת הקהילה. באשר לטענות האם השיבה האפוטרופוס לדין שלא נפל פגם בניהול ההליך, והמערערת הייתה מיוצגת בבית משפט קמא .
פקידת הסעד לחוק הנוער בתסקיר מ- 5.5.13 הדגישה: "לאורך כל ההיכרות שלנו את המשפחה, יצירת הקשר עמה [עם האם - י.ג.] הייתה קשה ביותר ומתאפיינת... בהתנגדות עזה שלא מאפשרת שום דיאלוג מקדם. הקטינות סובלות כיום מחוסרים משמעותיים בכל המישורים, שבהעדר טיפול מותאם, רצוף ועקבי, עלול להוביל לפגיעה כרונית המסכנת את התפתחותן. מאז החלטת בית המשפט מ- 15.1.13 אנו מתקשים לגייס את האם לשיתוף פעולה... נעשו נסיונות בלתי פוסקים שלנו לגייסם לתוכנית הטיפול, אולם הנסיונות לא הניבו פרי עד היום.
התנגדותה העיקשת והמתמשכת של האם היא חמורה מאוד ומבטאת סירוב להכיר בצרכיהן המורכבים של הקטינות המצויות בחוסרים עמוקים ובסיכון רב, וטוענת כי לקטינות אין כל בעיה... סירובה [של האם - י.ג.] לכל הצעה טיפולית בעבור בנותיה... משמעו אי לקיחת אחריות הורית על רווחתן ושלומן הנפשי והפיזי של הבנות, ועל כן אנו מביעים דאגה עמוקה וחשש לשלומן הפיזי והנפשי של הקטינות".
3.
המערערת היא אם חד הורית . האם והקטינות מתגוררות בדירה יחד עם הסבתא ואחיה של האם. האם הייתה מטופלת בתחנה לנפגעי סמים, אולם בשל חוסר שיתוף פעולה הטיפול הופסק.
ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות
בהסכמה כקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו
בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13 [ראו עמ' 3 לפרוטוקול שורה 3 מ-8.11.11, ועמ' 2 לפרוטוקול שורה 4 מ- 10.7.12].
במועד מתן ההחלטה נשוא הערעור מ- 28.5.13 הייתה בתוקף הכרזת הנזקקות של הקטינות שניתנה בהסכמת האם.
עוד בהחלטת הנזקקות מ- 8.11.11 הדגיש בית משפט קמא בעמ' 4 :
" מדובר בקטינות עם פערים התפתחותיים משמעותיים אשר לא קיבלו עד כה התייחסות טיפולית מערכתית מתאימה, וקושי ניכר בשיתוף פעולה של המשיבה, ואמה , סבתן של הקטינות, המתגוררת עמה ".
4.
המערערת הייתה מיוצגת ע"י פרקליט בבית משפט קמא. ב- 8.5.13 התקיים דיון בבקשת פקידת הסעד, נשמעו טיעוני הצדדים, ובית המשפט נעתר לבקשת פרקליט המערערת לדחות את הדיון ב- 20 יום כדי שיוכל לעיין וללמוד את כל החומר הקיים בתיק הנזקקות. המשך הדיון נדחה ל- 28.5.13.
גם בדיון שהתקיים ב- 28.5.13 הייתה המערערת מיוצגת ע"י פרקליט. פרקליט המערערת טען לגופו של עניין ולא ביקש לחקור את פקידת הסעד. פרקליט המערערת אף הגיש בדיון בעמ' 11 לפרוטוקול שורה 28 את תצהיר פקידת הסעד מ- 15.1.13 ואף הסתמך בטיעוניו על התצהיר.
לא היה שנוי במחלוקת שלא בוצעו האבחונים המעמיקים במשך כשנה
וחצי מאז הכרזת הנזקקות, ושהקטינות גם לא הובאו לטיפולים שלא היו מותנים בהשלמת האבחונים.
אשר על כן ניתן לקבוע שלא נפל פגם בניהול הדיון בבית משפט קמא, והיה למערערת יומה בבית המשפט.
5.
בהערכה פסיכולוגית של הקטינה א' מ- 30.12.12 נקבע: "זקוקה לבירור קשיי קשב וריכוז, זקוקה לבדיקה של קשיי תקשורת [האם ובאיזה מידה מצויה על רצף
PDD
], זקוקה מאוד לטיפול פסיכולוגי".
בהערכה פסיכולוגית של הקטינה ב' מ-6.11.12 נקבע: "זקוקה לבירור של קשיי תקשורת [האם מצויה על רצף
PDD
], זקוקה מאוד לטיפול פסיכולוגי".