עמ"ה
בית המשפט המחוזי חיפה
|
916-07
17/08/2008
|
בפני השופט:
רון סוקול
|
| - נגד - |
התובע:
מפעלי תחנות תידלוק גליל מערבי בע"מ
עו"ד אלי סרור
|
הנתבע:
פקיד שומה עכו
עו"ד רונית ליפשיץ
|
| פסק-דין |
1. ערעור על שומות מס שהוציא המשיב למערערת לשנות המס 2000-2004 (להלן:"שומות המס שבמחלוקת"). במוקד הערעור מצויה שאלת ניכוי הוצאת "דמי ניהול" מהכנסות המערערת בשנות המס שבמחלוקת.
אפתח בתיאור העובדות הרלוונטיות .
2. בין האגודה השיתופית לימן - מושב עובדים והתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ (להלן:"האגודה") לבין פז חברת הדלק בע"מ (להלן:"פז"), נחתם ונכרת בשנת 1983 הסכם המכונה "הסכם קמעונאי" (להלן:"ההסכם הקמעונאי") (צורף כנספח "ב" לתצהיר מע/1). עיקרו של ההסכם היה בהענקת זכות לאגודה לשווק מוצרי דלק של פז בתחנת התדלוק סולם צור (להלן:"התחנה").
3. האגודה הפעילה את התחנה על פי ההסכם הקמעונאי עד שנת 1988. בשנה זו הוקמה החברה - המערערת. בעלי מניותיה היו האגודה (99%) ופז (1%). החל משנת 1988 הפעילה המערערת את התחנה - ח כך עד שנת 1998. בתקופה זו נתנה האגודה למערערת שירותי ניהול והמערערת שילמה לאגודה דמי ניהול.
4. בשנת 1998 נעשה שינוי נוסף. חברת פז קיבלה על עצמה לנהל ולהפעיל את התחנה. על פי ההסכם, ככל הנראה בעל-פה (מכל מקום הסכם כתוב לא מצוי בידי מי מהצדדים) הועברה הפעלת התחנה לפז, ופז מצידה נדרשה לשלם דמי שכירות. אין חולק כי דמי השכירות שולמו על ידי פז למערערת.
בהעדר הסכם מפורש, או עדות על תוכן ההסכם, אין בפני ראייה על הוראותיו ועל מהותה של אותה זכות שהושכרה לפז.
5. המערערת מצידה גבתה את דמי השכירות מפז, והעבירה את מרבית התקבולים שקיבלה לאגודה.
כמו כן הוציאה המערערת הוצאות שונות כמו הוצאת משרד, טלפון וכו' - כך פעלו הצדדים כל שנות המס שבמחלוקת.
6. עוד חשוב לציין כי בשנות המס שבמחלוקת נערכו ונחתמו הסכמים בין המערערת לאגודה (מש/2 - מש/7) (ההסכמים או להלן:"הסכמי הניהול").
במבוא להסכמי הניהול נאמר:
"הואיל ולימן מעוניין לתת לחברת מפעלי תדלוק שירותים כללים לתפעל התחנה והואיל ומפעלי תדלוק מעוניינת לקבל שירותים אלה למען תפקודה השוטף"
בגוף ההסכמים נקבע כי האגודה תעניק למערערת שרותי ניהול הכוללים יעוץ כספי וניהולי; ניהול ושירותי הנה"ח; עריכת מאזן; וגביית חובות מלקוחות. תמורת שירותים אלו התחייבה המערערת לשלם לאגודה דמי ניהול שוטפים בסכומים משתנים. לכל שנת מס נקבע סכום כולל של דמי ניהול וזה השתנה בין השנים ללא זיקה מוגדרת להיקף העבודה.
7. המערערת הגישה לגבי כל אחת משנות המס שבמחלוקת דוחות לשלטונות המס בהם פירטה את הכנסותיה מדמי שכירות שקיבלה מפז וניכתה הוצאות שונות כשההוצאה העיקרית שניכתה כל שנה היתה תשלם דמי הניהול לאגודה. המערערת ניכתה גם הוצאות משרד שונות וכן דרשה ניכויי פחת. בכל אחת משנות המס שבמחלוקת דיווחה המערערת, לאחר ביצוע כל התיאומים, על הפסד.
למען הבהירות התמונה, אפרט את דוחותיה של המערערת: