Henry Havelock Ellis (1859-1939): "
מה שקרוי בפינו קידמה, אינו אלא החלפת מטרד אחד במטרד אחר."
החיים בעולם המודרני, הקידמה, מביאים איתם שיפורים טכנולוגיים ועמם שיפור באיכות החיים, כך, המטוסים, המאפשרים לנו להגיע במהירות מארץ לארץ, לגלות עולמות חדשים, לצאת לנופש או לעשות עסקים. אולם, אותה טכנולוגיה ואותם מטוסים עצמם מביאים עמם מפגעים קשים של רעש וזיהום אויר. הממשלה החליטה להרחיב את נמל התעופה בן גוריון כדי לאפשר ליותר נוסעים לטוס. הרחבה זו פוגעת באיכות החיים של התושבים ביישובי הסביבה. הרחבת השדה כדי להגדיל את קיבולת הנוסעים והמטוסים מעלה את רמת הרעש הנגרמת מהשדה. הערעורים שלפניי ענינם בפיצוי על הגידול הצפוי במפגעים, מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. אולם, בבסיסם של הערעורים עומדת השאלה מהי זכותו של אדם לאיכות סביבה, לרבות סביבה ללא מפגעי רעש.
עניינם של הערעורים שלפניי בתביעת פיצויים שהוגשה לועדות השונות ביישובים הסמוכים לשדה התעופה בגין פגיעה במקרקעין על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, כאשר הפגיעה הנטענת היא של עלייה במטרד רעש מטוסים עקב הרחבת נמל התעופה בן גוריון, במסגרת
תמ"א 2/4 הידועה בכינויה
"נתב"ג 2000".
בערעורים שלפני המערערים, בעלי זכויות במקרקעין באזורים הסמוכים לשטח נמל התעופה בן גוריון, תוקפים את החלטות ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (להלן:
ועדת הערר) מיום 31.10.07 ומיום 1.11.07, אשר נתקבלו לאחר כ- 7 שנות דיונים בעשרות עררים. על פי החלטות ועדת הערר נדחו חלק ניכר מתביעות הפיצויים של בעלי הזכויות במקרקעין, חלקן ע"י קביעת סף רעש, שתחתיו לא יינתן פיצוי וחלקן על ידי מתן פטור מפיצוי על פי סעיף 200 לחוק התכנון והבניה. הועדה החליטה למנות שמאי להערכת ירידת הערך, רק לגבי חלק קטן מהישובים, תוך שנקבע כי על
השמאי לבצע הערכתו בכפוף להנחיות שקבעה ועדת הערר ובכפוף לרעש החזוי שיקבע על ידי מומחה אקוסטיקה (להלן:
ההחלטה).
לגבי חלק מהערעורים, אשר לא נדחו על פי החלטת ועדת הערר, טרם מונה שמאי בהתאם להחלטת הועדה. לאור זאת, למעשה טרם ניתנה החלטה סופית של הועדה. כיוון שהמערערים טוענים כי ההנחיות שניתנו על ידי ועדת הערר לשמאי אינן עומדות במבחני המשפט המנהלי, אפשרתי למערערים, בהחלטה מיום 15.10.09, להודיע האם ברצונם לראות את החלטת ועדת הערר כאילו דחתה את בקשתם. בהתאם להחלטה זו ערעורם של המערערים אשר הודיעו כי ברצונם להמשיך בהליכים על פי הנחיות ועדת הערר, נמחק. יתר המערערים הודיעו כי הם מוותרים על ההליך בועדת הערר, ולגביהם אדון בהחלטת הועדה ובהנחיותה כבהחלטה סופית.
המשיבות הן רשות שדות התעופה, מגישת התכנית (להלן:
רש"ת), והוועדה המקומית לתכנון ובניה הרלוונטית (להלן:
הועדה המקומית), ובכלל זה הועדות המקומיות לתכנון ובניה ראשון לציון; מרכז דרום השרון; חבל מודיעין; עמק לוד מצפה אפק (לודים) ואור יהודה אזור. כנגד מרבית הערעורים הגישו המשיבות ערעור שכנגד.
מרבית הטענות כנגד החלטת ועדת הערר משותפות לכלל הערעורים. ואולם, קיימות טענות המיוחדות לחלק מהערעורים. הדיון בכל הטענות יעשה, על כן, לפי חלוקה לנושאים, ולא על פי מיון לערעורים במסגרתם הועלתה הטענה.
1.
המתווה הנורמטיבי
הערעורים שלפני מעלים סוגיות שונות הנוגעות לפרשנות סעיפים 197 ו- 200 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן:
סעיף 197 ו-
סעיף 200
לחוק התכנון והבניה או
החוק). סעיף 197 (א) קובע כדלקמן:
"נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך של הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמו, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור בסעיף 200".
הסעיף קובע במפורש את הזכות לפיצוי הן לגבי מקרקעין המצויים בתחום התכנית, הן לגבי מקרקעין הגובלים עמו. יש לציין כי זכות מפורשת זו לפיצוי למי שברשותו מקרקעין שאינם בתחום התוכנית נקבעה במסגרת תיקון מס' 20 לחוק, משנת 1982. נוסח הסעיף, לפני התיקון, לא התייחס למיקום המקרקעין, והוביל למחלוקת בין שופטי בית המשפט העליון בשאלה האם הסעיף מאפשר פיצוי לבעל זכות במקרקעין שנפגעים עקב התוכנית, אך נמצאים מחוץ "לקו הכחול" שלה (ע"א 603/77
וארון נ' הועדה המקומית, פ"ד לג(3) 404; ד"נ 28/79
הועדה המקומית נ' וארון, פ"ד לה(1)
561 (1980, להלן:
פרשת
וארון). נוסח החוק לאחר התיקון הכריע אמנם בשאלה האם הסעיף מקים זכאות לפיצוי לגבי מקרקעין מחוץ לתחום התכנית, אך מעורר שאלות חדשות. כך למשל, בית המשפט העליון נדרש לשאלה מהם מקרקעין גובלים [עע"מ 2775/01
ויטנר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים" (ניתן ביום 4.9.05); ע"א 650/83
הועדה המקומית לתכנון ובניה זבולון נ' קורן, פ"ד מ(3) 640 (1986); עמ"נ (תל-אביב-יפו)
ביטון נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חולון (ניתן ביום 25.7.10)]; מהו סוג הפגיעה המחייב פיצוי [בר"מ 10510/02
הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה נ' כהן (ניתן ביום 31.1.07); בר"מ 5514/06
רוטמן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (ניתן ביום 17.10.06)]; והאם קיים הבדל בין היקף הזכאות לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין בתחום התכנית לבין היקף הפיצוי בגין פגיעה במקרקעין הגובלים עמו [ע"א 1188/92
הועדה המקומית נ' ברעלי, פ"ד מט(1), 463 (1994) (להלן:
עניין ברעלי)].
הזכות לפיצוי על פי סעיף 197 כפופה, כלשון הסעיף, לאמור בסעיף 200 לחוק. סעיף 200 קובע כי אף אם נפגעו מקרקעין על ידי תכנית כאמור בסעיף 197, לא יראו אותם כנפגעים אם נפגעו על ידי הוראה שבתכנית מסוג ההוראות המפורטות בסעיף 200:
"ובלבד שהפגיעה אינה עוברת את תחום הסביר בנסיבות הענין ואין זה מן הצדק לשלם לנפגע פיצויים".
הסעיף מפרט 11 סוגים של הוראות, כדלקמן:
"
(1) שינוי בתחום אזורים ובתנאי השימוש בקרקע שבהם;
(2) קביעת המירווח מסביב לבנינים וביניהם;
(3) הגבלת מספר הבנינים בשטח מסויים;