מונח לפני ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עירית תל-אביב-יפו (להלן:
ועדת הערר או
הועדה) מיום 28.12.11, שעניינה סיווג עסקה של המערערת
, פורמלי - מערכות טפסים חכמים בע"מ, וחיובה בארנונה בשנת המס 2011 לפי הסיווג השיורי
"בניינים שאינם משמשים למגורים", כקבוע בסעיף 3.3 לצו הארנונה של עיריית תל-אביב-יפו. לטענת המערערת, הסיווג הנכון והראוי לעסקה הינו "
בית תוכנה", כקבוע בסעיף 3.3.3 לצו הארנונה.
1.
רקע הדברים
המערערת,
פורמלי - מערכות טפסים חכמים בע"מ, פיתחה מערכת המבוססת על פלטפורמה בינלאומית של חברת מייקרוסופט הנקראת Microsoft.NET, שבאמצעותה היא מספקת ללקוחותיה פתרונות כוללים לניהול ידע ולשיפור תהליכי עבודה. הביטוי המובהק של המערכת אותה פיתחה המערערת הם "טפסים חכמים", שאליהם יכול המשתמש להזין פרטים על פי תבנית שנקבעה מראש, כאשר התוכנה מסוגלת להודיע למשתמש כשהפרטים המוזנים על ידו שגויים והיא מאפשרת למשתמש לערוך חישובים דרכה לפי הצורך, להוסיף חתימה דיגיטלית, ועוד.
לקוחות המערערת הינם, בעיקר, בנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח, הנהנים מגישה למאגר טפסים ענק, הכולל אלפי טפסים חכמים. מאגר זה הוא "כרטיס הביקור" של המערערת המהווה גם כלי עבודה ללקוחות נוספים.
את עסקה מנהלת המערערת בנכס המצוי ברחוב הנחושת 4 ו' בתל אביב (להלן:
הנכס).
מנהל הארנונה חייב את עסקה של המערערת בארנונה בשנת המס 2011 לפי תעריף החל על "
בניינים שאינם משמשים למגורים", כקבוע בסעיף 3.3 לצו הארנונה של העירייה.
המערערת הגישה השגה לשנת 2011 בה טענה, כי יש לסווג את הנכס לצרכי ארנונה בסיווג "
בית תוכנה", ואולם השגתה נדחתה על ידי מנהל הארנונה ביום 6.1.11. משכך, הגישה ערר לועדת הערר (הערר צורף כנספח א' לערעור. כתב התשובה לערר צורף כנספח ב' לערעור).
ביום 10.10.11 נערכה לפני ועדת הערר ישיבה במעמד הצדדים, שבמהלכה נחקר מנכ"ל המערערת ולאחריה הגישו הצדדים סיכומים.
ביום 28.12.11 נדחה הערר שהגישה המערערת, תוך שנקבע כי המערערת אכן מייצרת תוכנה ואולם, ייצור תוכנה אינו
עיקר עיסוקה של המערערת בנכס (החלטת ועדת הערר צורפה כנספח ג' לערעור).
יש לציין, כי במסגרת הליכי הערר המציאה המערערת לועדה את המסמכים הבאים: אישור רו"ח לפיו המערערת עוסקת בפיתוח תוכנה; דוגמאות למסכים מתוך התוכנה שמפתחת המערערת ודוחות שניתן להפיק מהתוכנה; דוגמאות להסכמי התקשרות עם לקוחות המערערת; פרופיל החברה של המערערת; קורות חיים של מתכנתי המערערת, תמונות הנכס ושרטוט הנכס, הכולל פירוט הפעילות בכל חדר (העתקי המסמכים שהומצאו לועדה צורפו כנספחים ד1-ד5 לערעור).
2.
החלטת ועדת הערר
ועדת הערר סקרה בפתח החלטתה את הוראות סעיף 3.3.3 לצו הארנונה של העירייה, הקובע:
"בתי תוכנה, שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה, יחויבו
.." וקבעה, כי בהתאם להוראות הסעיף, הסיווג כ"
בית תוכנה" יתאפשר מקום בו
מיוצרת בנכס תוכנה וייצור התוכנה הוא
העיסוק העיקרי בנכס.
מכאן, פנתה הועדה לסקירת פעילותה של המערערת:
"מן הראיות שהוצגו לנו עולה, כי פעילותה של העוררת אכן כוללת מרכיבים בלתי מבוטלים של פיתוח תוכנה. העוררת פיתחה מערכת המבוססת תוכנה, המספקת ללקוחות העוררת פתרונות לניהול ידע ולשיפור תהליכי עבודה. הביטוי המובהק של המערכת אותה פיתחה העוררת הם "טפסים חכמים", והפלטפורמה הטכנולוגית שעליה נסמכת העוררת לצורך פיתוח המערכת היא שפת פיתוח בינלאומית של חברת מייקרוסופט. אין חולק, כי מתכנתי העוררת עושים שימוש בפלטפורמה הזו, וכותבים אלפי שורות קוד לצורך הכנת הטפסים החכמים.
הלכה למעשה, התוכנה היא תשתית להזנת פרטים על ידי הלקוחות, כך שהללו נדרשים להזין את הפרטים על פי תבניות שנקבעו מראש.
לקוחות העוררות (מאות במספר) הם בעיקר בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח, סוכני ביטוח, משרדי עורכי דין ועוד. העוררת מחזיקה "מאגר טפסים" ענק הכולל אלפי טפסים חכמים. מאגר זה הוא "כרטיס הביקור" של העוררת, המעיד על יכולות הפיתוח שלה, אך גם מהווה כלי עבודה ללקוחות נוספים.
בנכס מועסקים 5 עובדים: המנכ"ל, שהינו היזם, מזכירה, גרפיקאית ושני תכניתנים.
העוררת מאפשרת ללקוחותיה לעשות שימוש בטפסים לתקופה מוגבלת, ולמעשה - היא אינה מאפשרת להם "זכות לשימוש במערכת" (ראו: הצעת מחיר ל"קבוצת שקל" שהוצגה לנו). למעשה, לקוחות העוררת משלמים דמי מנוי בגין השימוש במערכת. הם אינם רוכשים את התוכנה, אלא משלמים בעבור הזכות לעשות שימוש בתוצרי התוכנה."
ועדת הערר קבעה, כי מהראיות שהוצגה לפניה עולה, כי המערערת אכן מייצרת תוכנה ולפיכך היא עומדת בתנאי הראשון של סעיף 3.3.3 לצו הארנונה. אולם, הועדה לא השתכנעה, כי ייצור התוכנה הוא
עיקר עיסוקה של המערערת בנכס, הן מבחינה כמותית והן מבחינה מהותית, כך שהמערערת לא עמדה בתנאי השני של סעיף 3.3.3 לצו הארנונה.