עמ"נ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
146-09
02/11/2011
|
בפני השופט:
שרה גדות סגנית נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
יובל מיכאל ניר מלמוד
עו"ד משה שטיינברג
עו"ד יצחק יעקובי
|
הנתבע:
הועדה המקומית לתכנון ולבנייה הוד השרון
עו"ד ע. קוקיא
עו"ד שוקי לוי ממשרד
עו"ד הרטבי-בורנשטיין הרטבי
|
| פסק-דין |
זהו ערעור שהגיש המערער על החלטת ועדת ערר מחוז מרכז בערר מספר 59/07.
העובדות
1. המשיבה הינה הוועדה המקומית אשר בתחומה אושרה התכנית הר/1200,
אשר דבר אישורה למתן תוקף פורסם ביום 29.5.2003.
2. המערער, לטענתו, הוא חבר המושב "כפר מלל" ומחזיק בקרקע בחלקה 77 בגוש 6447 (להלן: "
הנכס"), ולזכותו רשומה הערת אזהרה.
3. המערער הגיש תביעה לפיצוי כנגד המשיבה בגין פגיעה בנכס עקב אישור התוכנית על פי סעיף 197א ל
חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "
החוק").
4. ביום 14.11.06 דחתה הוועדה המקומית את התביעה והמערער הגיש ערר לוועדת הערר מחוז מרכז.
5. ביום 25.1.09 ניתנה החלטה על ידי וועדת הערר הדוחה את הערר (להלן:
"ההחלטה").
6. על החלטה זו הוגש הערעור נשוא פסק דין זה.
טענות המערער
7. לטענת המערער, הוא המחזיק והבעלים של זכות חכירה בנכס, אותה רכש בשנת 1990 מהחוכר המקורי, מר יהודה פוחיס.
8. המערער טוען כי החל מקבלת החזקה בנכס, בשנת 1991, ובמשך 18 שנים מאז ניסה לחתום על הסכם חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל על פי התנאים המצויים במרביתם של הסכמי חכירה שחודשו בין המינהל לבין מרבית המשקים במושב כפר מל"ל.
9. המערער מפנה לתכתובות בינו לבין המנהל המעידות, לטענתו, כי הוא בעל הזכויות בנכס ומשום כך זכאי הוא להגיש תביעה לפיצוי על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.
המערער מוסיף כי אין למנוע ממנו את הזכות לפיצויים רק משום שלא חתם על חוזה עם המינהל מאחר והסיבה לאי החתימה על חוזה חכירה נעוצה בהתנהלותו של המינהל, הדורש ממנו לחתום על חוזה הכולל תנאי מקפח כדלקמן:
"
תאריך סיום החכירה הוא 14.9.2030 ללא זכות חידוש נוסף".
המערער טוען כי לא הסכים לחתום על החוזה הכולל את התנאי הנ"ל, שכן יש בו משום וויתור על זכויותיו.
מוסיף המערער וטוען כי אילו חתם על חוזה חכירה הכולל את התנאי הנ"ל, כפי שהציע לו המינהל בשנת 1998, הוא היה כיום בעל הזכויות בנכס.
10. המערער מציין כי הוא עובד משרד החוץ הישראלי, הוא שהה בשליחויות בנציגויות ישראל בחו"ל מסוף שנת 1998 ברצף עד אוגוסט 2003, ולאחר מכן מאוגוסט 2007, וגם בתקופת הביניים שהה בחו"ל במסגרת עבודתו פעמים רבות וממושכות, ולכן לא היה ביכולתו לעסוק כל העת בהתמודדות על זכויותיו מול המינהל.
11. העותר מבקש מבית המשפט להורות למשיבה לקבוע את שיעור הפיצוי ולשלמו לאחר שהמערער יחתום על הסכם חכירה עם המינהל, ולאחר שהמערער ימצה את ההליכים המשפטיים בעניין הפגיעה בקניינו ובזכויותיו בהליך נפרד מול המינהל.