פסק-דין בתיק על"ח 36799-03-13

בפנינו ערעורו של עו"ד גבי שמואלי (להלן - המערער) לפי סעיף 13 ד לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - חוק עבודת נשים), על החלטת הממונה לפי חוק עבודת נשים (להלן - הממונה) מיום 3.3.13 במסגרתה אמנם התירה הממונה את פיטוריה של עו"ד סיון ועקנין שפירא, היא המשיבה 2 לערעור זה, מעבודתה אצל המערער, אך זאת רק החל ממועד צאתה לחופשת לידה.

העובדות והשתלשלות העניינים

1.         המערער עורך דין במקצועו, הינו הבעלים של משרד עורכי דין בקרית מוצקין המונה חמישה עורכי דין ומתמחה (להלן-המשרד).

2.         המשיבה התקבלה לעבודה במשרד ביום 16.5.12 לאחר ששתי עורכות דין שהועסקו במשרד, יצאו לחופשת לידה באמצע חודש מאי 2012. אחת מהן, עו"ד אורלי אוחנה, חזרה מחופשת הלידה ביום 2.9.12 ולאחר חזרתה מונתה למנהלת המשרד.

3.         ביום 31.7.12 נישאה המשיבה, כאשר לקראת החתונה ולאחריה אושרה לה חופשה מיום 30.7.12 ועד ליום 7.8.12.

            בנוסף לכך, ביקשה המשיבה ואושרה לה, חופשת ירח דבש בארצות הברית לתקופה של חודש מיום 29.10.12  ועד  ליום 29.11.12.

4.         ביום 14.11.12, בעת ששהתה המשיבה עדיין בירח דבש בחו"ל, התקבלה במשרד החלטה על סיום העסקתה והזמנתה לשיחת שימוע, בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה.

            למחרת פרסם המערער מודעה לאיתור מחליף למשיבה  וכבר וביום 18.11.12 החלה עו"ד כרמית לוזון למלא את מקומה של המשיבה ולטפל בתיקים שהיו באחריותה.

5.         על האמור לעיל יש להוסיף כי לקראת סיום חופשת ירח הדבש, ובעקבות סופה שהתחוללה אותה עת בארצות הברית, ביקשה המשיבה להאריך ביומיים את חופשתה עד ליום 2.12.12. ובקשתה אושרה.

למרות ששבה לארץ כבר ביום 2.12.12 , הרי שבסופו של יום חזרה המשיבה לעבודה רק ביום 9.12.12, כאשר לגרסתה היא הודיעה ביום 6.12.12 לעו"ד אוחנה שהיא מאריכה את חופשתה.

לעומת זאת, לגרסת המערער, המשיבה עשתה דין לעצמה וחזרה לעבודתה רק חמישה ימים לאחר חזרתה ארצה, מבלי שקיבלה אישור לכך.

6.         מכל מקום, ביום חזרתה לעבודה במשרד, גילתה המשיבה כי מקומה אויש על ידי העובדת האחרת, והאי פנתה בעניין זה לעו"ד אוחנה שהפנתה אותה אל המערער, כאשר לאחר מכן מסרה התובעת לעו"ד אוחנה שהיא בהריון.

            זמן קצר לאחר זמן, נקראה המשיבה לשיחה עם עו"ד רענן שמואלי, אשר הודיעה כי בכוונת המשרד לפטרה, עקב צמצומים. לטענתו, הוא נימק את הפיטורים באותו שלב בצמצומים, על מנת שלא לפגוע במשיבה.

אין חולק, כי במעמד זה הודיעה המשיבה לעו"ד רענן שמואלי על הריונה, אשר מסר על כך למערער.

7.         מאוחר יותר במהלך אותו יום נקראה המשיבה לשיחה נוספת בנוכחות המערער ועו"ד אוחנה. בשיחה זו הבהיר המערער למשיבה, כי הכוונה לפטרה נעוצה בתפקודה  המקצועי הלקוי, בבעיות משמעת ובבעיית אמון. לדבריו, משנודע לו שהמשיבה בהריון הבין שיש לומר לה את הסיבה האמיתית לפיטוריה.

מכל מקום במעמד שיחה זו הוזמנה המשיבה לשימוע ליום 10.12.12.

8.         ביום 10.12.12 נערך לתובעת שימוע בנוכחות המערער, עו"ד רענן שמואלי ועו"ד אוחנה, אליו התייצבה המשיבה בלווי בא כוחה עו"ד אפרים ארנון.

9.         ביום 19.12.12 פנה המערער לממונה בבקשה לקבלת היתר לפיטורי המשיבה  מחמת חוסר התאמה לתפקיד, תפקוד מקצועי לקוי, בעיות משמעת, ופגיעה באמון המעביד (להלן - הבקשה).

10.        לטענת המערער, כעולה מן הבקשה, נודע לו לראשונה על הריונה של המשיבה רק לאחר ההחלטה על פיטוריה.