פסק-דין בתיק עב' 4250/06

1.       התובע הגיש ביום 30.3.2006 תביעה נגד הנתבעים (עב 4250/06), שעיקר רכיביה נסמכים על חוזה ההעסקה שנכרת בין הצדדים ביום 1.5.2000 (להלן - "הסכם העבודה"). בתביעתו, מבקש התובע את הסעדים הבאים:

"9.   לאור האמור לעיל, מתבקש בית הדין הנכבד להזמין הנתבעים לדין ולחייבם ביחד ולחוד לשלם לתובע ו/או לפעול כמפורט להלן:

9.1   בגין 52.5 ימי חופשה בלתי מנוצלים - 166,600 שקלים חדשים.

9.2   בגין בונוס - הסכום שיתקבל מ10% מרוויחי החברה בניכוי משיכת הבעלים, כפי שייקבע על ידי בית הדין.

9.3   4% ממניות החברה - על פי הערכת בית הדין ועד לקבית השווי והעברת התמורה, יתבקש בית הדין לפסוק לטוב התובע  4% מן המשכיות הכוללות של הנתבע 1, אשתו ובנו.

9.4   סך של 220,000 שקלים חדשםי בגין 10/100 מן המשיכות במהלך השנים האחרונות שטרם שולמו.

9.5   בנוסף לאמור לעיל, יתבקש בית הדין הנכבד לחייב הנתבעים בהוצאות התובע ושכר טרחת עור דינו (בתוספת מע"מ), ובשל הזדון והרשעות של הנתבעםי בהוצאות עונשיות מיוחדות ונפרדות".

2.       הנתבעת 1 מכחישה את זכאותו של התובע לסעדים המבוקשים ואף הגישה יחד עם כתב ההגנה מיום 5.6.06 תביעה שכנגד , במסגרתה נתבקש לחייב את התובע להשיב לה סך של 355,215 ש"ח, ששולמו לו בגין 'דמי ניהול' והוצאות חודשיות לתקופה שמחודש אוקטובר 2005 ועד לחודש ינואר 2006, בטענה שבתקופה זו הפר התובע את הסכם העבודה.

3.       ביום 7.11.2006 הגישה הנתבעת 1 נגד התובע תביעה נוספת (עב 9885/06) (להלן: "התביעה הנוספת"), אשר הדיון בה אוחד עם התביעה העיקרית . בתביעה הנוספת מבקשת הנתבעת 1 לחייב את התובע להשיב לה סכומי בונוס שלטענתה שולמו לתובע ביתר בגין השנים 2003 - 2004.

המסגרת העובדתית

4.       הנתבעת 1 הינה חברת פרסום; הנתבע 2 הינו בעליה של הנתבעת 1.

5.       ביום 1.5.2000 נתמנה התובע כמנכ"ל הנתבעת 1 ובתפקיד זה שימש עד לחודש פברואר 2005, עת מונתה כמנכ"ל הנתבעת 1 הגב' תמר יסעור. במועד זה החליט הנתבע 2 ל'קדם' את התובע ולמנותו כמנכ"ל  'קבוצת אוגילבי'. כמנכ"ל הקבוצה התמצה תפקידו באחריות על חברת 'אוגילבי 1', שעסקה בקידום מכירות, ופעילותה היתה קטנה משמעותית מפעילותה של הנתבעת 1.

6.       במהלך תקופת העסקתו של התובעת כמנכ"ל הנתבעת 1 השתנה מבנה ההעסקה של התובע כדלקמן:

א.        מיום 1.5.2000 ועד ליום 31.12.2002 הועסק התובע כ'עובד' של הנתבעת 1.

ב.         מיום 1.1.2003 וועד לסיום ההתקשרות הועסק התובע כ'נותן שירותים' באמצעות חברה בבעלותו, טריסטרמית בע"מ (להלן - "טריסטרמית"). במועד השינוי במבנה ההתקשרות לא נעשה כל שינוי בתוארו או בתפקידו של התובע. בתקופה זו שילמה הנתבעת 1 דמי ניהול לחברת האם של הנתבעת 1 - ד.צ. השקעות בע"מ (להלן - "חברת האם"), וזו שילמה דמי ניהול לטריסטרמית. הסדר זה עמד בתוקפו גם לאחר חודש פברואר 2005, וקידומו של התובע לתפקיד מנכ"ל הקבוצה.

חרף השינוי ב'מבנה' ההתקשרות, איננו נדרשים להכריע בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובע לנתבעת 1, זאת לאור הסכמת הנתבעת 1 בדיון ההוכחות כי יחסים שכאלה התקיימו גם בתקופת התקשרות השניה באמצעות טריסטרמית.

7.       כאמור, ביום 1.5.2000 נכרת בין הצדדים הסכם העבודה לתקופה בת 12 חודשים. הוסכם כי ההסכם יתחדש באופן אוטומטי לתקופות בנות 12 חודשים בכל פעם. נקבע כי ההסכם יבוא לידי סיום אם מי מהצדדים יודיע לצד השני על כוונתו שלא להאריך את ההסכם לפחות 90 יום קודם לתום התקופה. כך שלמעשה עסקינן בחוזה לתקופה קצובה שאי חידושו טעון הודעה מוקדמת בת שלושה חודשים.

8.       במסגרת הסכם העבודה הוסדרו ענינים נוספים ובהם, בין היתר: זכאות למענק שנתי "לפי שיקול דעתו הבלעדי של דירקטוריון החברה" (ס' 6ב' להסכם); הזכאות ל- 10% "מרווחי הנטו של החברה" (ס' 6ד' להסכם); הזכאות לקבל מניות של החברה (ס' 6ה' - יד'); הזכאות להחזר הוצאות טלפון, אש"ל ורכב (ס' 7 - 9 להסכם); הזכאות ל- 22 ימי עבודה כחופשה שנתית (ס' 10א').

9.       בראשית חודש יוני 2005, כשלושה חודשים, לאחר מינויו כמנכ"ל הקבוצה, הודיע התובע לנתבע 2 על רצונו לסיים עבודתו בנתבעת 1. תנאי העזיבה סוכמו בין היתר בפגישה בין התובע לנתבע 2 שנתקיימה ביום 9.6.2005. הצדדים חלוקים על תוכנה של פגישה זו, למעט ההסכמה כי התובע יסיים את תפקידו ביום 31.1.2006 והודעה על עזיבתו תפורסם בקרב עובדי החברה, לקוחותיה וספקיה ביום 1.11.2005.