פסק-דין בתיק עב"ל 9341-06-11

סגן הנשיאה, יגאל פליטמן

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אהובה עציון ונציגי הצבור  מר עזרא חלילי ומר עוזי שונטל; בל 2911/08), בו נדחתה תביעת המערערת לתשלום דמי פגיעה בגין פציעתה, ביום 25.12.06, במהלך ניסיון לשדוד את התיק בו החזיקה.

2.         באשר למסכת העובדתית פסק בית הדין האזורי כזאת:

" לאחר ששמענו העדויות ועיינו בראיות ובסיכומי הטענות של הצדדים, אנו פוסקים כדלקמן:

א.        עדות התובעת ועדיה היו אמינות ביותר וגירסתה באשר לנסיון השוד ומאבקה בשודד תוך מניעת לקיחתו של התיק ובו המפתחות, כרטיס העבודה והטלפון הסלולרי, לרבות נפילתה, תוך כדי המאבק האמור - הוכחה בפנינו כגרסה אמינה ונכונה...".

3.         באשר לאותה גירסת תאונה שנפסק על ידי בית הדין קמא, כי הוכחה כגרסה אמינה ונכונה יש מקום לפרט מעבר לכך ולציין, כי בעת הרלבנטית עבדה המערערת בתפקיד של סמנכ"ל מערכות מידע באופיס דיפו בבני ברק.

            בטופס התביעה לדמי הפגיעה פרטה המערערת, כי ב-21:00 בלילה, ליד מוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק בתל אביב, ניסו לחטוף באלימות את תיק היד שאחזה בו, היא " התנגדה עקב המצאותו של טלפון בו מאוחסנים סיסמאות שמאפשרות גישה לכל מאגרי המידע של החברה בו מועסקת ובו מפתחות המשרדים בו עובדת. עקב התנגדותה לתקיפה מפאת חשיבות תכולת התיק נפלה ונחבלה בכתף שמאל".

            בהודעתה של המערערת לחוקר המוסד נכתב מפיה, כי היא עובדת באופיס דיפו בע"מ בתפקיד סמנכ"ל מערכות מידע. אחראית על כל מערכות המחשב ואבטחת המידע שנמצא ברשת הארצית של אופיס דיפו.

אחרי העבודה היא הלכה עם חברה לבית קפה בנווה צדק. לאחר שיצאו משם ועברו ליד מוזיאון נחום גוטמן בשעה 21:00 לערך, ראו 3 בחורים שאחד מהם ניסה למשוך את התיק שלה. המחשבה הראשונה שלה הייתה לתת את התיק, אבל המחשבה השנייה הייתה שיש בטלפון שבתיק סיסמאות ומפתחות של המשרד לכן נלחמה על התיק, נפלה ונחבלה בכתף. מדובר היה ב-20 סיסמאות לא מוצפנות תחת הכותרת סיסמאות אופיס דיפו. הבחור שניסה לחטוף את תיקה ברח בעקבות צעקותיה.

את הנוסחאות ניתן היה להחליף אלא שהדבר הצריך עבודה רבה. להערכתה ניסיון החטיפה היה בשל הכסף שהחוטף חשב שמצוי בתיקה.

4.         על גירסתה כאמור לעיל חזרה המערערת בתביעתה בתצהירה ובעדותה בבית הדין קמא.

5.         לאור האמור יש לקבוע על פי גרסת המערערת שהוכחה כאמינה בבית הדין קמא, כי היא עבדה באופיס דיפו בבני ברק בתפקיד סמנכ"ל מערכות מיחשוב, האחראית על כל מערכות המידע ואבטחת המידע שברשת הארצית של אופיס דיפו.

            ביום המקרה 25.12.06, לאחר סיום יום העבודה, היא נפגשה עם חברה בבית קפה בנווה צדק בתל אביב, לאחר מכן, כשעמדה ליד מוזיאון נחום גוטמן, ניסה בחור לחטוף את תיקה מתוך מחשבה שיש בו כסף ואילו היא התנגדה לכך מתוך מחשבה שבתיק היה מצוי הפלאפון שלה ובו תחת הכותרת סיסמאות אופיס דיפו פורטו כ-20 סיסמאות שאיפשרו גישה לכל מערכי המידע של החברה. בשל התנגדותה לחטיפת התיק היא הופלה ונחבלה בכתף שמאל.

6.         בית הדין קמא דחה את תביעת המערערת חרף האמון שנתן בגירסתה משום שסבר, כי היא לא עמדה בתנאי סעיף 80(2) ו-80(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). באותם סעיפי חוק נקבע, כי "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -

(2)       אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר לעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או רכוש.

(3)       אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצורכי עבודה."

7.         פסק דינו של בית הדין קמא לעניין דחיית התביעה ככל שהוא מושתת על סעיפים 80(2) ו-(3) לחוק ראוי להתאשר מטעמיו, יען כי המערערת נפגעה לאחר שסיימה עבודתה ובריחוק רב ממקום עבודתה, אלא שבאמור לא סגי.

            סעיף 80 לחוק מונה מקרים מיוחדים שבהתקיימם תחשב תאונה כתאונת עבודה, אולם מעבר לזאת ישנו הסעיף הכללי שתחת כנפו חוסה סעיף 80. זהו סעיף 79 לחוק לפיו מוגדרת תאונה בעבודה - " כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של העובד אצל מעבידו או מטעמו".

            לאור האמור השאלה במקרה שלפנינו הינה האם התאונה שארעה למערערת כפי שפרטנו בעובדות המקרה הייתה תוך כדי ועקב עבודתה.