עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
|
76-09
12/04/2011
|
בפני השופט:
1. שמואל צור
2. רונית רוזנפלד
3. אילן איטח
|
| - נגד - |
התובע:
כספי יעקב
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
| פסק-דין |
השופט אילן איטח
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת חנה בן-יוסף; ב"ל 2357/05) אשר דחה את תביעת המערער להכיר באוטם הלבבי שארע לו ביום 25.1.03 כבפגיעה בעבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן -
החוק), שהיא תוצאה של ארוע חריג (התרגזות) מיום 16.1.03.
המסגרת העובדתית
2. בעיקרו של דבר לא היתה בין הצדדים מחלוקת עובדתית בכל הנוגע לארוע ההתרגזות החריג מיום 16.1.03, והמחלוקת בתיק נגעה לשאלת קיומו של קשר סיבתי בין הארוע החריג (ההתרגזות) לבין הארוע הלבבי מיום 25.1.03.
3. ביום 3.9.06 מינה בית הדין האזורי את ד"ר שלזינגר צבי כמומחה רפואי יועץ לבית הדין (להלן -
המומחה), וזאת על יסוד העובדות שהוסכמו בין הצדדים והמפורטות להלן:
"(א) התובע יליד 1951 מנהל רשתות מחשבים וראש צוות בחברת
I.G.S. .
(ב) ביום 16.1.03 הגיע התובע למפעל של לקוח על פי פגישה שתואמה מראש, זאת על מנת לבצע עבודה.
(ג) בשעה 12:00 התקשרה אל התובע הממונה עליו ודרשה ממנו להפסיק את עבודתו ולחזור מייד למשרדי החברה המעסיקה.
(ד) העבודה שבוצעה במשרדי הלקוח היתה חשובה והתובע ניסה לשכנע את הממונה שיש חשיבות בהשלמת העבודה. הממונה ענתה לתובע בטון תוקפני ועמדה על דעתה. ככל שהתארכה השיחה כך גבר הכעס והתסכול של התובע. בסופו של דבר, ניתק התובע את השיחה.
(ה) הממונה לא וויתרה וניסתה להתקשר לטלפון הנייד של התובע ואף לטלפון של אדם שבמשרדו בוצעה העבודה, והיא המשיכה בתביעתה כי התובע יחזור מייד למשרד.
(ו) אירוע זה היה חריג מאוד בעוצמתו ביחס לתנאי העבודה הרגילים.
(ז) עם תום השיחה הרגיש התובע דפיקות לב וחולשה.
(ח) כל השבוע המשיך להרגיש עייפות, חולשה, כאבים בגב תחתון ודפיקות לב.
(ט) ביום 25.1.03 פנה התובע לחדר מיון ושם נרשם כי לראשונה בחייו החל לסבול מכאבי חזה לוחצים, חולשה והזעה 5 שעות טרם קבלתו."
4. למומחה הועברו חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים. מטעם המערער - חוות דעתו של פרופ' אנדרי קרן מיום 20.4.06, ומטעם המשיב - חוות דעתה של ד"ר זהבית זיו נר.
לענין הקשר הסיבתי ומאזן ההשפעות בין הארוע החריג לבין הארוע הלבבי קובע פרופ' קרן כך:
"התובע לא סבל ממחלת לב או ממיחושים קרדיאליים עובר לאירוע החריג בעבודתו. היה ידוע על יתר לחץ דם. אמו עברה ניתוח מעקפים בגיל 65 וערכי שומני הדם היו בגבול העליון של התקין אשר היו מקובלים אצל אדם ללא מחלת לב כלילית מוכחת. על רקע זה, סביר להניח שהתפתחו בעורקיו רבדים טרשתיים בלתי חסימתיים ובלתי משמעותיים מבחינת זרימת הדם לשריר הלב.
בעקבות האירוע החריג בעבודתו והלחץ הנפשי שהתלווה אליו, התובע חש חולשה, עייפות ודפיקות לב, מיחושים עליהם לא התלונן קודם לכן.
תלונות אלה יכולות לייצג ביטוי של תעוקה בלתי טיפוסית הנובעת מירידה בזרימת הדם לשריר הלב,
וייתכן שהחלו גם הפרעות קצב שגרמו לתחושה של "דפיקות לב" מצב זה הוגדר על ידי רופא מפרוקרדיה כ"תעוקה בלתי יציבה". על סמך מכלול הנתונים הללו,
אני מגיע למסקנה כי במקרה של התובע קיימת אפשרות סבירה לכך כי האירוע החריג בעבודתו שימש כמנגנון הדק לקרע של רובד טרשתי שגרם להיצרות בחלל העורק הכלילי, להיווצרות קריש דם אשר הלך וגדל עד אשר כתשעה ימים לאחר מכן גרם לחסימה מלאה של העורק.
אם כן, לאירוע החריג בעבודה תרומה משמעותית, להערכתי, בהחמרת מחלת הלב הכלילית, מאחר וכתוצאה מהאירוע החל תהליך אשר הסתיים באוטם חריף של שריר הלב. על סמך הנתונים הללו, סביר כי לאירוע החריג בעבודה השפעה מכרעת על הופעת האוטם החריף של שריר הלב בתובע, במועד בו הופיע. להערכתי, השפעתו של האירוע בעבודה על הופעת האוטם החריף עולה בחשיבותה על גורמים אחרים, כולל גורמי הסיכון אשר קיננו במר כספי במועד הופעת האוטם החריף של שריר הלב." (הדגשות הוספו - א.א.)