פסק-דין בתיק עב"ל 7396-09-12

סגן הנשיאה, יגאל פליטמן

1.      לפנינו ערעור, אחר מתן רשות ערעור בבקשה (בר"ע 7396-09-12), על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת שרה מאירי; ב"ל 224-10-11), בו התקבל ערעור המשיב, המוסד לביטוח לאומי, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 31.7.2011 (להלן- הוועדה), אשר קבעה לו 30% נכות זמנית ו- 24% נכות יציבה.

2.      נקדים ונציין כי המערער נפגע בעבודתו ביום 12.9.2006 כאשר נפל, התחשמל ונחבל בראשו, בצווארו ובגבו. ועדה רפואית לעררים, מיום 27.7.08, קבעה למערער נכות נוירולוגית יציבה בשיעור של 5% לפי פריט הליקוי 29(5)(א)(I-II) מותאם. בתחום האורטופדי קבעה הוועדה כי משהמערער לא ביצע צילומי עמוד שדרה מותני, גבי וצווארי כפי שהתבקש על ידה, יש לדחות את עררו. המערער ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי.

3.      ביום 26.4.09 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים (הרשמת שלי ולך; ב"ל 5470/08; להלן - פסק הדין המוסכם), על פיה נקבע כי עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה מכוח פסק דין:

       " עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתבהיר קביעתה בדבר נכות בשיעור 5% מותאם עפ"י סעיף 29 (5)א II - I בעוד שסעיף 29(5)א I קובע נכות בשיעור 10% וסעיף 29(5)א II קובע נכות בשיעור 20% . כן תשקול הוועדה הפניית המערער לביצוע צילומי עמוד שדרה מותני, גבי וצווארי כפי הפנייתה בפרוטוקול מיום 30.3.2008 לנוכח טענתו כי ביצע את הבדיקות ואף העביר את הדיסק לוועדה. הוועדה תשקול שוב את עמדתה ותנמק החלטתה".

4.      הוועדה התכנסה בעניינו של המערער חמש פעמים. בישיבת הוועדה מיום 12.7.09 ציינה הוועדה כי צילומי עמוד השדרה לא הומצאו. בפרוטוקול הוועדה נרשם כי בא כוח המערער הצהיר כי שלח את הצילומים למוסד לביטוח לאומי, סניף רחובות. הוועדה ביקשה לסכם הדיון ללא נוכחות אחר קבלת הצילומים. בישיבת הוועדה, מיום 13.12.09, המציא המערער לוועדה צילומי עמוד שדרה מותני. הוועדה הפנתה את המערער לצילום עמוד שדרה צווארי עדכני, משהמערער לא המציא צילום עמוד שדרה צווארי. כמו כן, הוועדה ביקשה לזמן המערער לבדיקה חוזרת. בישיבת הוועדה מיום 31.1.10, ערכה הוועדה למבקש בדיקה קלינית. הוועדה ציינה כי המערער לא ביצע את צילום עמוד שדרה צווארי. הוועדה שלחה המערער לצילום עמוד שדרה צווארי וגבי. הוועדה התייחסה לסעיף הליקוי הנוירולוגי, בקובעה כי למערער 5% נכות לפי סעיף ליקוי 29(5)(א)(I). בישיבת הוועדה מיום 28.4.11 עיינה הוועדה בצילומים וקבעה למערער נכות אורטופדית בשיעור של 10% בגין מגבלה בעמוד שדרה מותני ו- 10% נכות אורטופדית בגין מגבלה בעמוד שדרה צווארי. לגבי המגבלה בעמוד שדרה הגבי נקבע כי אין קשר סיבתי בין העקמת לתאונת העבודה. כמו כן שינתה הוועדה את שיעור הנכות הזמנית עד ליום 31.12.2007 מ- 20% ל- 30%, לאור הוספת הנכויות בעמוד השדרה. הוועדה ביקשה להיוועץ עם וועדת הרשות לצורך הכרעה בנושא תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן - תקנה 15). בישיבת הוועדה האחרונה, מיום 31.7.11, קיבלה הוועדה מסקנות וועדת הרשות בקובעה כי אין מקום להפעיל תקנה 15. המוסד לביטוח לאומי (להלן  - המוסד) ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי.

5.      בית הדין האזורי קיבל את הערעור ברובו, וקבע כי הוועדה חרגה מהוראות פסק הדין עת בדקה את המערער מחדש והסתמכה על צילומים עדכניים, בעוד שהיה עליה להתייחס למצבו של המערער נכון לשנת 2008, מועד החלטתה מושא פסק הדין. לפיכך קבע בית הדין כי עניינו של המערער יושב אל הוועדה אשר תדון בהתאם לבדיקתה משנת 2008 ולצילומים מיום 10.7.2008 (צילום ע"ש מותני בלבד), ותבהיר האם יש בהם כדי להקנות נכות אורטופדית כלשהי למבקש. עוד קבע בית הדין, כי בפסק הדין לא הוזכר כלל עניין הנכות הזמנית, ולפיכך שגתה הוועדה כאשר שינתה את החלטתה הקודמת בעניין זה. אשר לנכות הנוירולוגית שהעניקה הוועדה קבע בית הדין כי משהוועדה הסבירה כי התכוונה לנכות מותאמת על פי פריט הליקוי 29(5)(א)(I), יצאה בכך ידי חובתה בהתאם לפסק הדין. על פסק דין זה הגיש המערער את הבקשה לרשות הערעור שלפני.

6.   ביום 19.9.12, לאחר שנתתי דעתי לבקשה לרשות ערעור, הורתי למוסד להגיש תגובתו לבקשה.

7.   המוסד לביטוח לאומי טען כי לא יתכן שמבוטח ימנע מלהציג צילומים, פעם אחר פעם, ויצא נשכר. לטענת המוסד לו היה המערער מציג הצילומים עוד בישיבת הוועדה משנת 2009, לא הייתה מתבצעת בדיקה נוספת. המוסד גרס כי מטרת פסק בית הדין האזורי, מושא הבקשה, הינה לא להעניק למערער זכויות נוספות בשל מחדליו והתנהלותו הבעייתית ובהתאם לקבוע כי מועד הבדיקה הרלוונטית יוותר מועד הבדיקה משנת 2008. אשר לנכות הזמנית, טען המוסד לביטוח לאומי כי, משעניינו של מבוטח מוחזר לוועדה מכוח פסק דין על הוועדה להתייחס רק לאמור בו והיא אינה יכולה לפעול בנוגע לנושאים בהם לא עסק פסק הדין.

8.   בהחלטתי מיום 4.11.12, לאחר שעיינתי בחומר המונח לפני, לרבות בתגובת המוסד, קבעתי כי יש ליתן רשות ערעור בבקשה וכי הצדדים רשאים להגיש טענותיהם בערעור תוך 14 יום. אחר זאת יועבר התיק למתן פסק דין בערעור.

9.   המערער, בהודעתו מיום 14.11.12, ביקש לראות בבקשות רשות הערעור מטעמו ככתב ערעור.

10.  לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר המונח בפנינו ולטענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. פסק הדין המוסכם הורה, בין היתר, לוועדה לשקול הפניית המערער לביצוע צילומי עמוד שדרה מותני, גבי וצווארי. הוועדה עיינה בצילומים שהומצאו לידה, בסופו של יום, וראתה לנכון ליישם מצוות פסק הדין המוסכם ולשלוח המערער לבצע צילום עמוד שדרה צווארי וגבי. כמו כן סברה הוועדה כי יש לערוך למערער בדיקה קלינית, על מנת לגבש הכרעתה. קביעות הוועדה הרפואיות הינן בסמכותה המקצועית של הוועדה ולא מצאנו לנכון להתערב בהן. אשר לנכות הזמנית, הוועדה קבעה כי נוכח השינוי שנערך בנכות הצמיתה של המערער יש לשנות גם את שיעור הנכות הזמנית, כפועל יוצא. משאלו הם פני הדברים, אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה. אשר על כן, יש לקבוע כי פסק הדין האזורי בטל וכי יש להותיר החלטת הוועדה על כנה.

11.   סוף דבר - הערעור מתקבל כאמור. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' טבת תשע"ג (23 דצמבר 2012), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.