עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
|
54278-12-11
31/10/2012
|
בפני השופט:
1. נילי ארד
2. יגאל פליטמן
3. רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
התובע:
יוסף לוי
עו"ד איתמר כהן
עו"ד טניה ליאחובצקי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד שלומי מור
|
| פסק-דין |
סגן הנשיאה יגאל פליטמן
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (סגן הנשיאה אייל אברהמי ונציג הציבור מר הרולד בר; ב"ל 10006/09), בו נדחתה תביעת המערער להכיר בליקויים בידיו, שנגרמו לו לטענתו כתוצאה משימוש בעכבר המחשב בעבודתו, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
ההליך בבית הדין האזורי ופסק דינו
2. בהחלטה מיום 6.1.2011 בחן בית הדין האזורי האם הוכחה תשתית עובדתית מיקרוטראומטית מספקת לצורך מינוי מומחה רפואי, והגיע לכלל מסקנה כי אף שעובדות המקרה אינן נקיות מספק, בעיקר ביחס למשך פרקי הזמן שחלפו בין כל שימוש בעכבר המחשב, הרי שבמקרה זה על הספק לפעול לטובת המבוטח. לפיכך הורה בית הדין האזורי על מינוי מומחה רפואי, ד"ר דוד אנג'ל (להלן -
המומחה), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו של המערער, כמפורט להלן, לבין הליקויים מהם הוא סובל בכפות ידיו:
"1. התובע, יליד 1970, עבד כמנהל עבודה ומנהל טכני במוסך מ.נ.ר. בירושלים.
2. התובע עבד במוסך מחודש 6/02, בימים א-ה בין השעות 7:30 -16:00 וביום שישי בשעות 8:00- 12:00.
3. לטענת התובע, עבד כל יום חמש שעות
מול מחשב שולחני, בקריאת חומר ודפדוף וחיפוש באתרים שונים. במסגרת זו התובע ביצע פעולות של "הקלקה" וגלגול באמצעות העכבר. התובע לא הקליד.
4. עבודתו של התובע מול המחשב התבצעה למשך פרקי זמן שונים במהלך היום ולא במשך חמש שעות כחטיבה אחת. ביתר הזמן, שלוש וחצי שעות, ביצע התובע פעולות שונות שאינן מול המחשב, במסגרת עבודתו כמנהל הטכני של המוסך.
5. בשנת 2007 התחיל התובע לסבול מכאבים בשורש כף יד ימין ובגב כף יד ימין. בשל כך החל התובע להשתמש ביד שמאל לצורך עבודתו.
6. כיום התובע סובל מכאבים בשתי הידיים.
7. התובע פוטר מעבודתו בשל מצבו הרפואי"
3. המומחה חיווה דעתו כזאת:
"א. התובע סבל מכאב באזור שני שורשי כפות הידיים. נערך ברור מקיף אולם לא נמצא ליקוי ברור. צילומים היו תקינים, בדיקת אולטראסאונד היתה תקינה. בדיקת
MRI
היתה תקינה (בדיקות אלה צפויות לזהות ליקוי כמו
RSD
או דלקת בגידים). בדיקת
EMG
היתה תקינה. בדיקה נוירולוגית ובדיקה ראומטולוגית היו תקינות. בבדיקה גופנית לא מצוין ממצא פרט לרגישות בצד הכפי של שורש כף היד. בדיקת מיפוי עצם הראתה קליטה דיפוסית בכל כף יד ימין. נרשם בפענוח שזה יכול להתאים לשינוי דלקתי ולא ניתן לשלול
RSD
(תסמונת כאב). האבחנות לכן הן רק משוערות. במספר רישומים מוזכרת האבחנה של תסמונת כאב ובחלק דלקת בגידים מכופפים.
ב. - ו. עבודה עם עכבר של מחשב כפי שתוארה בהחלטה לא גורמת נזקים מוגדרים ובלתי הפיכים באזור הגידים או בשאר כף היד, במידה
שתתרום תרומה ממשית להתפתחות דלקת בגידים או תסמונת כאב.
ז. - ח. כאמור, לא אובחן ליקוי ברור. השפעת העבודה על התפתחות תסמונת כאב או דלקת בגידים (שהן האבחנות המשוערות), הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים אחרים. העובדה שכאב הורגש בזמן הפעלת היד בעבודה הינה צפויה אולם אין בכך כדי לקשור קשר סיבתי של גרימה בין העבודה למחלה"
4. המערער ביקש להפנות אל המומחה שאלות הבהרה, בעיקר בנוגע לטענתו לפיה חש כאב בזמן העבודה, וכי המומחה לא התייחס לאפשרות שעבודתו גרמה, אם בדרך של גרימה ואם כהחמרה, לכאבים אלו. המומחה השיב על השאלות שהופנו אליו, בין היתר, כך:
"כפי שציינתי, העובדה שאדם מרגיש כאב בזמן פעולה אינה קושרת קשר סיבתי של גרימה בין העבודה למחלה. אדגים זאת בדוגמא פשוטה: לשמעון וראובן יש
מחלה זהה של כאב גב תחתון ובלט דיסק בגב. שמעון הולך לעבוד בגינה וראובן קורא ספר בכורסת הטלוויזיה שלו. שמעון ירגיש כאב בגב בזמן העבודה בגינה, וראובן לא. זאת למרות שמחלתם זהה מראש. כלומר עצם הרגשת כאב בזמן עבודה לא אומרת בהכרח שנזקים נגרמו בעבודה"
5. לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ביקש המערער להעביר למומחה שאלת הבהרה נוספת. בית הדין קמא התיר את הפניית השאלה בשינוי קל, כדלקמן:
"
האם נכון יהיה לומר, לאור האמור בחוות דעתך, שאופן עבודתו של התובע גרם להחמרת הכאבים והחמרה במגבלות התפקודיות שלו באופן זמני (בזמן העבודה או לאחריה), מבלי שתהיה לכך השלכה ארוכת טווח?"