עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
|
52830-02-12
09/12/2013
|
בפני השופט:
1. יגאל פליטמן סגן הנשיאה
2. נילי ארד הנשיאה
3. ורדה וירט- ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
אלישע שמש
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
| פסק-דין |
סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר סאלח בדר ומר יהודה ברקן מיום 19.1.12) בתיק ב"ל 1561-10, בו נדחתה תביעת המערער להכיר באוטם שריר הלב ממנו סבל ביום 3.8.08 כפגיעה בעבודה כמשמעה ב
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
2. המוסד לביטוח לאומי (להלן -
המוסד) דחה את תביעת המערער, במכתב מיום 13.1.10, מן הטעם כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה, אשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 3.2.08, וכי השפעת העבודה, אפילו אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
רקע עובדתי
3. בית הדין האזורי פירט בפסק דינו את העובדות המוסכמות, כדלהלן:
(א) המערער שימש כעוזר מנהל ומנהל מפעלי העמק משנת 1998 וכיו"ר ועדת גידולי שדה אזורית (במקביל) משנת 2001.
(ב) בחודש יוני 2008 הוחלט על פתיחת מכרז לתפקידים בהם הועסק המערער. עד תום תקופת המכרז, ביום 30.6.08, התמודד מול המערער אדם אחד, שכישוריו נפלו מכישורי המערער.
(ג) המערער היה בתחושה כי זכייתו במכרז מובטחת.
(ד) למרות האמור לעיל, החליט מעסיק המערער (מפעלי העמק) על חיפוש מועמדים נוספים לתפקיד, ואכן התקבלה מועמדות של אדם נוסף, שכישוריו התאימו לתפקיד.
(ה) ביום 3.8.08, בין השעות 15:00 ל- 16:00, התקיימה שיחה טלפונית בין המערער ומזכירת מפעלי העמק, ובמהלך השיחה האמורה מסרה המזכירה למערער, כי למרות סגירת המכרז נערך חיפוש אחר מועמדים נוספים וכי נמצא מועמד ראוי לתפקיד.
(ו) המערער קיבל את המידע האמור בכעס רב ובהפתעה גדולה וחש אכזבה קשה, שכן חשב שמדובר במהלך לא תקין, בניגוד לתנאי המכרז והוא פירש זאת כמהלך שעלול להביא להדחתו.
(ז) מספר שעות לאחר מכן, בסביבות חצות הלילה, התחיל המערער להרגיש כאבים בחזה. הוא נטל אופטלגין, ללא הטבה. בבוקר פנה למרפאת הקיבוץ בו הוא חבר, נבדק ע"י רופא שאבחן אצלו אוטם קדמי של שריר הלב, ופונה מיידית באמצעות נט"ן לבית החולים.
ההליך בבית הדין האזורי
4. הצדדים הגיעו להסכמה כי ימונה מומחה יועץ רפואי.
5. פרופ' אנדרי קרן - מומחה בתחום הקרדיולוגיה, מונה כמומחה מטעם בית הדין והגיש חוות דעתו ביום 9.4.11, בה קבע בין היתר:
"התובע היה בעל גורמי סיכון להתפתחות טרשת כלילית, ולכן היה בסיכון מוגבר לעומת אדם רגיל בגילו לפתח את סיבוכי המחלה, כולל אוטם חריף של שריר הלב... על פי המסמכים הרפואיים, הכאבים אשר סימלו את תחילת תהליך האוטם החלו בשעה 24:00, כ-8-9 שעות לאחר האירוע החריג בעבודתו. על פי הספרות הקרדיולוגית, הוכח קשר סיבתי הדוק בין אירועים הגורמים לעקה נפשית חריגה של התרגזות/התרגשות יוצאת דופן לבין הופעת אוטם חריף של שריר הלב כאשר האוטם מתרחש במהלך האירוע או בשעתיים הראשונות לאחריו. לאחר מכן, בחלוף השעות, הקשר בין ההתרגזות להופעת האוטם הולך ונחלש והאירוע מאבד את משמעותו הסטטיסטית. במקרה שבנדון, חלפו כ- 8-9 שעות בין האירוע החריג בעבודתו של התובע להופעת הסימנים הראשונים לאוטם החריף של שריר הלב, איננו שולל לחלוטין את האפשרות כי קיים קשר בין האירוע לאוטם, אך מחליש אותו מאוד... אין להערכתי קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע להופעת האוטם החריף של שריר הלב...השפעת האירוע בעבודה על הופעת האוטם החריף של שריר הלב במועד שהופיע הייתה פחותה בהרבה לעומת גורמי הסיכון אשר קיננו וסוכמו לעיל".
6. ביום 20.6.11 הגיש ב"כ המערער בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה מטעם בית הדין.
7. בהחלטת בית הדין מיום 11.7.11, הועברו למומחה 20 שאלות הבהרה.
8. מענה לשאלות ההבהרה התקבל ביום 17.8.11. אביא להלן שאלות ותשובות עיקריות.