פסק-דין בתיק עב"ל 46319-03-11

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת לאה גליקסמן ונציג הציבור מר אורי נדיב; בל 7397-07) בו נדחתה תביעתה של המערערת להכיר בתסמונת "רנו" בה לקתה כפגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

            עיקר העובדות ופסק דינו של בית-הדין האזורי :

2.         המערערת עבדה ככוח עזר סיעודי במוסד לקשישים משנת 1988 עד 2005. במסגרת עבודתה היא רחצה מדי יום 10 עד 15 קשישים במשך שעתיים עד שלוש במים פושרים. בנוסף, עבודתה היתה כרוכה ברחצה מרובה של הידיים במים פושרים או קרים. תביעתה למוסד לביטוח לאומי (להלן גם המוסד) לתשלום דמי פגיעה נדחתה בהודעת פקיד תביעות מיום 27.11.07 מהטעם כי "מחלתך נובעת ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים". מכאן תביעתה לבית הדין האזורי.

3.         בית הדין האזורי קבע כי תנאי עבודתה מקימים תשתית עובדתית לעילת מיקרוטראומה ומינה את פרופ' דן בוסקילה כמומחה-יועץ רפואי (להלן גם המומחה) על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה לבין תסמונת ה"רנו" (להלן גם התסמונת).

            ואלה עיקרי מסקנות המומחה בחוות דעתו:

א.  המערערת אובחנה כלוקה בתסמונת רינוד, ובהמשך ב-UCTD - Undifferentiated connective tissue disease. התסמונת היא תגובה מוגזמת של כלי דם לטמפרטורה קרה או לסטרס אמוציונאלי. התסמונת נחשבת לראשונית אם התסמינים מופיעים לבד ללא עדות למחלה נלווית, והיא נחשבת למשנית אם היא כרוכה במחלות נלוות כגון לופוס וסקלרודרמה. המערערת לוקה ב-UCTD שביטויו העיקריים הם תסמונת רינוד וארטרלגיות.

ב.   למערערת יש מחלת רקמת חיבור בהתהוותה כשרינוד הוא רק חלק מהתסמונת של החולה. תנאי עבודה במים קרים, בתנאים בהם עבדה המערערת חלק מהזמן, יכולים להיות גורם להתלקחות של תופעת רינוד, אך התופעה אצלה היא חלק ממחלה קונסטיטוציונלית. לתנאי העבודה במים קרים היה תפקיד כטריגר להתפרצות מוקדמת יותר של תופעת הרינוד אך לא למכלול מחלתה האוטואימונית של המערערת.

ג.   מחלתה של המערערת היא אוטואימונית, היא תוצאה של תהליך תחלואתי ואינה תוצאה של אירועים זעירים.

ד.   תנאי עבודתה של המערערת היו יכולים להשפיע על התפרצות התסמונת אך לא על מחלתה היסודית, ה-UCTD. תנאי העבודה השפיעו על התסמונת אך הרבה פחות מגורמי הסיכון של הגנטיקה והמערכת החיסונית.

לסיכום חוות דעתו כתב המומחה: "לתנאי עבודתה של גברת פרידה בורוכוב ברחצת קשישים בתנאי מים קרים (בחלק מהזמן) יכולה להיות תרומה להתפרצות מוקדמת יותר של תופעת הרינוד אך לא הוותה טריגר להתפרצות המחלה - UCTD בכללותה".

4.         בית הדין האזורי, לאחר שיישם את ההלכה בדבר הכרה בפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה כפי שמופיעה בעב"ל 744/08 המוסד לביטוח לאומי - עזרן (ניתן ביום 27.1.2011, להלן גם פסק הדין בעניין עזרן) קבע כי על סמך חוות דעתו של המומחה הרפואי לא הוכח הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין התסמונת, ולא ניתן להפריד בין התסמונת לבין מחלתה הקונסטיטוציונלית של המערערת.

 5.        הדיון בערעור זה נערך בדרך של סיכומים בכתב על פי תקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב-1991, בהסתמך על טיעוני הצדדים בפרוטוקול דיון קדם הערעור מיום 10.10.11 וכלל חומר התיק.

            עיקר טענות הצדדים בערעור :

6.         המערערת טוענת בפנינו כי מחוות דעתו של המומחה עולה בצורה מפורשת כי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הופעת התסמונת, כאשר הם היוו טריגר להתפרצות התסמונת על רקע מחלתה הבסיסית.

            ב"כ המוסד, מנגד, טוען כי מקריאת חוות הדעת כמכלול לא הוכח הקשר הסיבתי הנדרש, משום שהמומחה משתמש בלשון רפה (יכול להיות, ייתכן וכו').

דיון והכרעה :

7.         לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית ולחוות דעתו של המומחה, הגענו לכלל מסקנה כי עלה בידי המערערת להוכיח את הקשר הסיבתי הנדרש בין תנאי עבודתה לבין הופעת התסמונת ודין הערעור להתקבל. ואלה הנימוקים שהובילונו למסקנה זו.

8.         מעיון בחוות דעתו של המומחה כמכלול, עולה כי המערערת סובלת ממחלה אוטואימונית (חיסונית) קונסטיטוציונלית בשם UCTD שאחד מתסמיניה היא תסמונת ה"רנו". על פי חוות הדעת, מחלתה האוטואימונית של המערערת אינה קשורה לתנאי עבודתה ולא הושפעה מהם, אך כאשר נדרש המומחה להתייחס לקשר הסיבתי בין תנאי העבודה להופעת התסמונת, הוא ציין באופן מפורש כי " לתנאי העבודה במים קרים היה לעניות דעתי תפקיד כטריגר להתפרצות מוקדמת יותר של תופעת הרינוד, אך לא למכלול מחלתה האוטואימונית של גברת בורוכוב". אנו סבורים שבדברים אלה של המומחה הוכח די הצורך הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין התפרצות התסמונת. אמנם, בהמשך חוות הדעת המומחה מיתן מעט את תיאור הקשר הסיבתי וכתב כי תנאי עבודתה " יכולים היו להשפיע" על התסמונת, וכי תנאי העבודה השפיעו על התסמונת הרבה פחות מגורמי הסיכון האחרים, אך לאור קביעתו בדבר תנאי העבודה כ"טריגר" להופעת התסמונת, נחה דעתנו כי די בכך כדי להטות את הכף לטובת המערערת.