פסק-דין בתיק עב"ל 37895-07-12

1.         במהלך הדיון בערעור, הבהיר בית הדין לצדדים את הדברים הבאים:

"1.      יש לאבחן בין גורמי סיכון לעניין עצם ההכרה בליקוי כפגיעה בעבודה, לבין תרגום גורם הסיכון לנכות על סמך נתונים מוכחים שאין היא קשורה לפגיעה בעבודה.

2.         בנסיבות המקרה שבפנינו, המומחה מטעם בית הדין קמא, העריך לעניין הכרה ב- CTS  כפגיעה בעבודה, כי תרומת גורמי הסיכון הינה במחצית. בנסיבות אלה, משתרומת העבודה לאותה פגיעה עולה על 20%, בדין הוכרה מחלת ה- CTS  כפגיעה בעבודה.

3.         אחר זאת, הגיש המערער תביעה לגמלת נכות בעבודה. לעניין קביעת דרגת הנכות, עקב הפגיעה בעבודה, אזי יש לקבוע אותה על בסיס סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי, כאמור בפסק דין יונס (עב"ל 19817-08-11), דהיינו האם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה.

4.         לאור האמור, על הוועדה להעריך את המצב הכולל של הנכות עקב ליקוי ה- CTS . לעניין זה, הוחלט על ידי בית הדין קמא, להחזיר את עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתקבע האם יש ליישם לגבי יד שמאל את סעיף הליקוי 31(4)(א)( III ), העוסק בתסמונת התעלה הקרפלית בצורה בינונית נוכח העובדה כי זה היה הממצא לגבי אותה יד.

5.         באשר לעניין סעיף 118 לחוק לעניינינו, וניכוי מצב שאיננו קשור לנכות מהעבודה, הרי שעל הוועדה להעריך האם הסוכרת כגורם סיכון והשמנת היתר, כגורמי סיכון, גרמו לנכות שמצאה ביטויה באחד מסעיפי הליקוי, ובאיזו מידה של חומרה, על פי מבחני הנכות. על הוועדה לנמק על מה נסמכת הערכתה לעניין קביעת הנכות בגין הסוכרת והשמנת היתר כאמור.

6.         ככל שתמצא הוועדה כי יש לתרגם את גורמי הסיכון לנכות, תוריד מהנכות הכוללת בגין פגימת ה- CTS   את שיעור הנכות שאינו קשור לעבודה.

7.         על הוועדה לפעול על פי ההנחיות האמורות בקביעת דרגת נכותו של המערער. שימת ליבה מופנית לכך שחוות דעתו של ד"ר דוד יפה לעניין היחס בין גורמי הסיכון, אינה מחייבת אותה לעניין קביעת דרגת הנכות. "

2.         לאור דברי בית הדין, ביקשו הצדדים כי יינתן להם תוקף של פסק דין.

3.         ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לאמור בדברי בית הדין כמפורט לעיל, ואשר על כן עניינו של המערער יוחזר לוועדה שתפעל על פי ההנחיות שפורטו.

4.         כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ג (09 מאי 2013), בנוכחות הצדדים.