עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
|
25123-06-10,29025-12-10,22632-10-1
17/10/2012
|
בפני השופט:
1. הנשיאה נילי ארד
2. רונית רוזנפלד
3. אילן סופר
|
| - נגד - |
התובע:
1. מ.ג.
2. א.ל.
3. ש.ה.
עו"ד איתן קוהלי
עו"ד שי מרקוס
|
הנתבע:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד דוד דיין
עו"ד מיכל לייסר
|
| פסק-דין |
השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר
1. המערערות, שלושתן אימהות לילדים קטינים שבהחזקתן, הגיעו להסכמים עם בעליהן להתרת נישואיהן, במסגרתם הסכימו הבעלים לשלם מזונות ילדיהם הקטינים. ההסכמים קיבלו תוקף של פסק דין על ידי בית משפט מוסמך. תביעותיהן של המערערות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי לתשלום מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (להלן:
חוק המזונות או
החוק), נדחו על ידי המוסד לביטוח לאומי, מן הטעם שאין המערערות עונות על תנאי הזכאות כפי שנקבעו בחוק.
בפסקי דין שניתנו על ידי בתי הדין האזוריים בתביעות המערערות, אושרו החלטות המוסד לביטוח לאומי, ומכאן הערעורים שלפנינו שנדונו במאוחד.
במסגרת הערעורים אנו נדרשים לשאלה העקרונית בדבר הקשר, כפי שנקבע בחוק המזונות ובתקנות שהותקנו מכוחו, בין זכותו העצמאית של הקטין למזונות, לבין זכאותו של הורה הקטין שבהחזקתו הוא נמצא.
נוכח השאלה העקרונית המתעוררת,
הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו לדיון בערעורים.
עיקרים מן ההסדר הנורמטיבי שבחוק ובתקנות
2. בחוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב-1972 נקבע הסדר מפורט להבטחת תשלום מזונות שנפסקו על ידי בית משפט או בית דין מוסמך, לזכות בן זוגו של החייב, ילדו הקטין או הורהו. על פי הוראות החוק, ישלם המוסד לביטוח לאומי תשלומי מזונות על פי פסק הדין ל"
זוכה" שהוא "
מי שפסק דין למזונות ניתן לזכותו ואינו מתגורר עם החייב, לרבות הורה שאינו מתגורר עם החייב שפסק דין למזונות ניתן לזכות ילדו הקטין הנמצא בהחזקתו אף אם אינו עמו
" (סעיף 1 לחוק). לפי הקבוע בחוק, אם הגיש הזוכה בקשה לתשלום המזונות מן המוסד לביטוח לאומי, ואין הוא נוקט בעצמו בהליכים לביצוע פסק הדין (סעיף 9 לחוק), נכנס המוסד לביטוח לאומי בנעלי החייב, באופן ש"
הזוכה" זכאי לתשלום מן המוסד בגובה המזונות שנפסקו בפסק הדין למזונות, או בגובה התשלום שנקבע בתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג-1972, לפי הסכום הנמוך מביניהם (סעיף 3 לחוק).
בסעיף 2 לחוק נקבע תנאי בדבר "
תושבות" ולפיו: "
זוכה שהוא תושב ישראל, זכאי לבקש מאת המוסד תשלום חדשי לפי הוראות חוק זה
, ובלבד שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות או במשך עשרים וארבעה חודשים לפחות מתוך ארבעים ושמונת החודשים שקדמו בתכוף ליום מתן פסק הדין למזונות
"(ההדגשות שלי, ר.ר). משמע, רק "זוכה" שהוא תושב ישראל זכאי לבקש תשלום מזונות מן המוסד לביטוח לאומי.
בסעיף 9א לחוק נמצא תנאים לתשלום מזונות ל"
זוכה שיצא את הארץ";
בסעיף 12 מוטלת על "
הזוכה" חובה להודיע למוסד על קבלת כספים מן החייב, ו
בסעיף 13 לחוק קבועה זכותו של
הזוכה הסבור כי קופח בזכותו לתשלום לפי החוק, להגיש תובענה לבית דין אזורי לעבודה.
סעיף 20 לחוק מקנה לשר המשפטים סמכות ביצוע בהתקנת תקנות, בתנאים הקבועים באותו סעיף, ובסעיף 21 נקבעו "הוראות מעבר לענין הפעלת החוק" ולפיו, החוק יוחל בהדרגה "
על סוגי הזוכים" ולפי התנאים ששר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר "
קבע מזמן לזמן בתקנות".
3. בתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג-1972 (להלן:
תקנות המזונות או
התקנות), נקבעה תחולת החוק על "
סוגי הזוכים הזכאים לתשלום לפי תקנות אלה" (תקנה 2); "
סוגי הזכאים לבקש תשלום" על פי הוראות החוק (תקנה 3),
ושיעורי התשלום על פי רמת ההכנסה,
ובהתאם להרכב התא המשפחתי של סוגי הזוכים (תקנה 4 ותקנה 6). וכך נקבע בתקנות:
"
3.
סוגי הזוכים הזכאים לבקש תשלום מאת המוסד הם -
(1) אשה שמלאו לה 60 שנה
וכן אשה שבהחזקתה לפחות ילד אחד, בין אם פסק הדין למזונות ניתן לזכותה, בין אם ניתן לזכות הילד בלבד ובין אם ניתן לזכות שניהם;
(2) אשה שפסק דין למזונות ניתן לזכותה ואינה מסוגלת לכלכל את עצמה, אף שאין בהחזקתה ילד;
(3) ילד שפסק דין למזונות ניתן לזכותו ואינו בהחזקתה של אמו ואף אינו עמה, למעט ילד שעיקר פרנסתו על חשבון אוצר המדינה או רשות מקומית. מיום 24.4.1977
תק' תשל"ז- 1977
ק"ת תשל"ז מס' 3700 מיום 24.4.1977 עמ' 1467
(1)
אשה שמלאו לה 60 שנה וכן אשה שבהחזקתה לפחות ילד אחד, בין אם פסק הדין למזונות ניתן לזכותה, בין אם ניתן לזכות הילד בלבד ובין אם ניתן לזכות שניהם;
4.
(א) בכפוף לתקנה 6, שיעורי התשלום הם כשיעור הסכומים המחושבים לפי השיעור המוגדל שבתוספת לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - התוספת), כדלקמן: