פסק-דין בתיק עאח 30/08

השופטת נילי ארד

1. לפנינו ערעור על החלטת השופטת הרשמת לאה גליקסמן (בש"א 398/08) אשר דחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה  בתל אביב.

התובענות

2.      המערערת (להלן: מגוון) פעלה כחברה לארגון אירועים וכנסים עד ינואר 2004, עת חדלה לפעול. המשיבה 1 (להלן: המשיבה) הועסקה במגוון עד להתפטרותה מיוזמתה בתאריך 15.7.02.

מגוון הגישה תביעה נגד המשיבה ונגד המשיבה 2 עידן חדש בתיירות (להלן: עידן) בטענה שבמהלך עבודה בשירותה עשתה המשיבה שימוש במידע סודי וגזלה ממנה אירועים האמורים להיות מאורגנים על ידה, לאחר שעברה לעבוד עם עידן.

המשיבה מצידה הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה תבעה ממגוון פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ושחרור חסכון שנפתח על שמה.

פסק הדין של בית הדין האזורי

3.   בית הדין האזורי (השופטת סיגל דוידוב מוטולה ונציג ציבור מר יוסף פרלמן; עב' 1258/03) קיבל באופן חלקי את תביעתה של מגוון תוך שקבע כך:

·  מגוון הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת כי במהלך עבודתה במגוון החלה המשיבה לארגן בפועל ארבעה כנסים והמשיכה בארגונם לאחר שעברה לעבוד בעידן ועמה עברו הלקוחות. מגוון לא הוכיחה כי המשיבה "לקחה" ארגון שני כנסים אחרים, כנטען בתביעה. בהתנהגותה הפרה המשיבה את חובת תום הלב וההגינות כלפי מעסיקתה.

·  המשיבה ועידן נמצאו חייבות בעוולה של גזל סוד מסחרי לפי סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות, כלפי מגוון. זאת, משנקבע כי במהלך עבודתה בעידן, עשתה המשיבה שימוש בסודות מסחריים, כגון הצעות מחיר ללקוחות מגוון, ודו"חות כספיים מסכמים של כנסים שהכינה במהלך עבודתה במגוון בהתייחס לכנסים ספציפיים.

·  שלא כמצופה מעובדת בכירה במעמדה, התפטרה המשיבה מעבודתה במגוון בהודעה מוקדמת של ארבעה ימים  בלבד, מבלי שביצעה חפיפה, ולא גילתה כי בדעתה לעבוד בעידן.

·  המשיבה ועידן חויבו לפצות ביחד ולחוד את מגוון בסכום של 132,860 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום 1.1.03 (מועד ממוצע בו בוצעו הכנסים). בסכום זה נכללו הנזקים הכספיים שנגרמו בגין אי ביצוע ארבעת הכנסים שהמשיבה החלה לארגן תוך כדי עבודתה במגוון ושהועברו על ידה לעידן. בקביעת הסכום  נתן בית הדין האזורי דעתו לחוות דעת רואה החשבון מטעם מגוון ובהפחתת עמלה של 30% של המשיבה "או עובד מקביל".

נדחתה תביעתה של מגוון מן המשיבות לפיצוי על "פגיעה במחזור העסקים ובחוזק הפיננסי, אשר לא הוכחה כדבעי". המשיבות לא חויבו בפיצוי על חוסר תום לב מש"לא נתבע באופן ישיר" ומשהפיצוי שנפסק לזכות מגוון כולל פיצוי גם על חוסר תום הלב בהתנהגותה של המשיבה. עוד צוין כי מגוון עצמה "יכולה הייתה לפעול בדרך טובה יותר על מנת לנסות ולהקטין חלק מהנזקים ארוכי הטווח שנגרמו לה".

4.   התביעה שכנגד שהגישה המשיבה נגד מגוון התקבלה בחלקה, באופן שנקבעה זכאותה להפרשי פדיון חופשה בסך של 20,375 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום 15.7.02. תביעתה לתשלום פיצויי פיטורים נדחתה, משלא הוכיחה הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות אחרות שביחסי העבודה בהן אין לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה. נדחתה תביעתה לסכומי החיסכון, נוכח נסיבות עזיבתה את מגוון ומשנמצא כי "מדובר בהטבה שלא הוגדרה באופן מסודר בין הצדדים בכתב או בעל פה" (להלן: פסק דינו של בית הדין האזורי).

הערעור

5.        בתאריך 11.12.07 הגישו המשיבות ערעור על פסיקתו של בית הדין האזורי      (עע 718/07) בטענות אלה: בית הדין האזורי טעה בקביעותיו לפיהן המשיבה ועידן גזלו ממגוון ארבעה כנסים, ביצעו עוולה של גזל סוד מסחרי והתנהגו בחוסר תום לב; המשיבות הלינו כנגד חיובן בפיצויים משאף אחד מארבעת הכנסים  לא היה "שייך" למגוון ומשלא הוכח שיעור הנזק שנגרם; בנוסף הלינו על  השיעור הנמוך של פדיון ימי החופשה שנפסק לזכות המשיבה.

6.         בהחלטה מיום 5.3.08 הורה בית דין זה על מועדים להגשת סיכומים בערעור והמשיבות הגישו סיכום טענותיהן בערעור ביום 30.4.08.

7.         ביום 16.6.08 הגישה מגוון בקשה להגשת ערעור שכנגד, במסגרתו טענה: הוכח כי המשיבות גזלו ממגוון שני כנסים נוספים; טעה בית הדין האזורי בפסק דינו משלא קבע כי האיגודים הרפואיים היו לקוחות קבועים של מגוון; בית הדין האזורי "לא התייחס לחלק הארי של התביעה שהינו מורכב, מאובדן מחזור המכירות שהיווה את תזרים המזומנים" של מגוון כלפי ספקי האשראי, "גניבת לקוחות קבועים, פגיעה במוניטין ואובדן הכנסה" אשר  הוערכו על ידי רואה חשבון מטעמה בסך של כ-  400,000  ש"ח ולא חייב המשיבות בפיצויים בגין רכיבים אלה; "לא הובא לידי ביטוי הפיצוי הכספי הראוי" המשקף את נזקיה של מגוון מכח עוולות נזיקיות - חוזיות, חוק עוולות מסחריות, חוק עשיית עושר ולא במשפט וחוסר תום לב ובהסתמך על חוות דעת מבוססת של רואה חשבון מטעמה. וזאת, למרות קביעותיו של בית הדין האזורי בפסק דינו בדבר גניבת סודות מסחריים ולקוחות; שגה בית הדין האזורי בכך שהפחית 30% מחישוב הפיצויים בגין עמלה שהייתה מקבלת המשיבה או איש המכירות בשל הטיפול בארגון הכנסים; עוד הלינה מגוון על שיעורו הנמוך של שכר הטרחה שנפסק לזכותה ועל שבית הדין האזורי לא הורה על תשלום מלוא אגרת בית המשפט ששולמה.

החלטת הרשמת בבקשה להארכת מועד