ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2816-02
19/06/2008
|
בפני השופט:
1. י. ישעיה
2. ח. כבוב
3. ר.לבהר שרון
|
| - נגד - |
התובע:
באומן יצחק
עו"ד צבי הר נבו
|
הנתבע:
עו"ד וובר שלמה
|
| פסק-דין |
באומן יצחק
|
בעניין:
|
|
המערער
|
עו"ד צבי הר נבו
|
ע"י ב"כ
|
|
| |
- נ ג ד -
|
|
| |
עו"ד וובר שלמה
|
|
|
המשיב
|
|
|
|
פסק דין
השופטת רות לבהר שרון:
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת"א בת.א. 53817/01, שניתן על ידי כב' השופטת ש' אלמגור, בתאריך 26/6/2002, אשר דחתה את תביעת המערער, לאחר שנשמעו ראיות.
העובדות:
2. המערער היה אחד מיורשיה של אמו המנוחה, דבורה באומן ז"ל, (להלן: "
המנוחה"). בתאריך 13/7/1994 מינה בית המשפט המחוזי בת"א- יפו את המשיב, עו"ד שלמה וובר, למנהל עיזבון המנוחה (להלן:
"מנהל העזבון" או
"המשיב"), כאשר בין בין השנים 1994-1998 שימש המשיב כמנהל העיזבון.
3. בתאריך 9/12/1997 הגיש המשיב דו"ח ניהול עיזבון לבית המשפט המחוזי אליו צורפה חוו"ד שמאי לגבי שווי הבניין, שנערכה ע"י השמאי א. ליפא (להלן:"
השמאי ליפא"). כמו כן הגיש המשיב בקשה לקביעת שכר טרחתו כמנהל עיזבון.
4. לאחר כשלושה חודשים, בתאריך 22/3/1998 הגיש המערער תגובה לבקשת המשיב לקביעת שכר טרחת מנהל העזבון, וכן בקשה לפירוק השותפות בין היורשים בבנין, וסיום ניהול העיזבון.
5. ביום 3.11.98 התקיים דיון בפני ביהמ"ש המחוזי בכל הבקשות התלויות ועומדות בין הצדדים. במועד זה הגיעו היורשים להסדר פשרה ביניהם לגבי אופן חלוקת היחידות בבנין, וביקשו מביהמ"ש ליתן להסדר תוקף של פס"ד, ולשחרר את המשיב מתפקידו. בית המשפט אישר את הסדר הפשרה ונתן לו תוקף של פס"ד, ודחה את שאר הבקשות עד למתן החלטה. בתאריך 12/11/1998 בית המשפט המחוזי אישר את דו"ח העזבון ונתן החלטתו לגבי גובה שכה"ט של המשיב, לפיה הוא זכאי ל - 4.5% משווי נכסי העיזבון בתוספת מע"מד.
6. התובענה נשוא הערעור הוגשה על ידי המערער לבית משפט השלום בתל אביב בשנת 2001, בו תבע את המשיב, בטענה כי יש לגזור את שכר טרחתו של המשיב משווי הבניין בהתאם להערכות של השמאי מטעמו, שהעריך את נכסי העזבון בסך 1,690,000$, ולא בסך 2,000,000$, כפי שהעריכו השמאי ליפא. עוד טען המערער בתביעתו, כי ההכנסות שהתקבלו מניהול הבניין אינן חלק מהעיזבון, ולכן אין לכלול אותן בעת עריכת חישוב שכר טרחתו של המשיב. עוד טען המערער כי המשיב משך כספים מקופת העיזבון, שלא כדין, עת שילם לשמאי ליפא עבור עריכת חווה"ד, וזאת לאחר ששוחרר ע"י ביהמ"ש מתפקידו כמנהל עיזבון. המערער טען כי יש לקבוע את שכר טרחתו של המשיב לתאריך 12/11/1998, הוא תאריך מתן החלטת ביהמ"ש המחוזי בעניין, ולא לפברואר 1999, כפי שנעשה בפועל. עוד השיג המערער על הכספים ששילם המשיב למס הכנסה, ואשר, לטענת המערער, שולמו בטעות, ולא ניתן להשיבם.
7. המשיב טען כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה בי-דין וזאת משום שטענות המערער נשמעו ונדונו במסגרת תיק העיזבון בפני בית המשפט המחוזי. עוד טען המשיב כי בכל מקרה יש לדחות את התביעה בשל חוסר סמכות עניינית מאחר וזו נתונה לבית המשפט המחוזי, בהתאם
לחוק הירושה תשכ"ה- 1965 (להלן:"
חוק הירושה").
פסק הדין של בית משפט קמא: