ע"א
בית משפט השלום באר שבע
|
1009-08
27/07/2008
|
בפני השופט:
עידו רוזין
|
| - נגד - |
התובע:
עו"ד כהן דוד
|
הנתבע:
בדיחי אילן
עו"ד משה בראון
|
| פסק-דין |
1. לפני ערעור על החלטת כב' הרשם עידו כפכפי בבש"א 1465/08 שניתנה ביום 27.02.08, במסגרתה הועברה התובענה לבית משפט השלום בירושלים, בשל חוסר סמכות מקומית.
המערער הוא התובע בתביעה והמשיב הוא הנתבע.
2. התביעה הוגשה במקור ע"י המערער וע"י תובעת נוספת, הגב' חגית בדיחי (להלן: "
הגב' בדיחי"), שהיא אחייניתו של המערער.
בין הגב' בדיחי לבין המשיב (להלן:
"הצדדים"), שהיו נשואים זה לזה, מתנהלים הליכים רבים וממושכים מזה כ- 20 שנים בערכאות שונות, בין היתר בביהמ"ש לענייני משפחה בבאר שבע, לשכת ההוצל"פ באר שבע, בית משפט לענייני משפחה בירושלים וכן לשכת ההוצל"פ בירושלים. הסכסוך שבין בעלי הדין הוביל לסכסוכים נוספים בין עורכי הדין המייצגים את הצדדים (הכוונה לעו"ד דוד כהן ועו"ד משה בראון).
בכתב התביעה שהוגש במקור נתבעו שני סעדים.
האחד - סעד הצהרתי, במסגרתו נתבקש בית המשפט להצהיר על כך שנכרת בין הצדדים הסכם פשרה בחלופת המכתבים שהתבצעה בחודשים יולי עד ספטמבר 2007.
השני - תביעה כספית בסך של כ- 130,000 ש"ח, בגין הפרת הסכם הפשרה בנזיקין.
ביום 21.11.2007 הושג הסדר פשרה כולל בין הצדדים (ראה פרוטוקול בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 21.11.2007) לסילוק כל ההליכים התלויים ועומדים ביניהם - בכל הערכאות. בעקבות הסדר זה הגיש המערער כתב תביעה מתוקן, ממנו נמחקה הגב' בדיחי וכן נמחק הסעד הכספי בגין הפרת הסכם בנזיקין.
הסעד המבוקש בכתב התביעה המתוקן הינו סעד הצהרתי בלבד, ובמסגרתו בית המשפט מתבקש להצהיר על כך שנכרת הסכם פשרה בין הצדדים.
מאחר וממילא, הושג הסדר פשרה בין הצדדים, בחודש נובמבר 2007, לא ברורה לי מה התכלית שמנסה התובע להשיג בתביעתו ומדוע חשוב לו הסעד ההצהרתי שמטרתו לקבוע שהסכם הפשרה הושג מספר חודשים לפני כן. מכל מקום - כב' הרשם ציין כי לדעתו
"תכלית התביעה הינה להשיג הצהרה אשר תבטל החלטות פסוקות אשר חייבו את המשיב (הכוונה למערער - ע.ר.)
בהוצאות וליצור יש מאין תשתית להארכת מועד להגשת ערעורים שונים".
3. בעלי הדין הגישו עיקרי טיעון ואסמכתאות, כל אחד לשיטתו הוא.
4. בתקנה 9 (6) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "
התקנות"), נקבע שעל כתב התביעה להכיל את
"העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה".
בסעיף 24 לכתב התביעה ציין המערער כי הסמכות המקומית מתקיימת לאור:-
"מקום יצירת ההתחייבות (ההסכם). המעשה שעשה הנתבע, בין היתר בהודעה שמסר לביהמ"ש לענייני משפחה בבאר שבע, שלא קיים הסכם".
5. תקנה 3 (א) לתקנות, קובעת כי תובענות שאינן במקרקעין תוגשנה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:
(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
(2) מקום יצירת ההתחייבות;
(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
(4) מקום המסירה של הנכס;
(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.
עפ"י הוראות התקנה דלעיל, זכאי תובע להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו מצויה
אחת מהחלופות.