פסק-דין בתיק ע.א. 1347/05

א.         בפנינו שני ערעורים שהדיון בהם אוחד על פסק-דינו של בית-משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ח. הורוביץ) מיום 21.2.05 לפיו חייב בית משפט קמא את המערערים (ביחד עם שלושה נתבעים נוספים), ביחד ולחוד, לשלם לבנק - המשיב מס' 1 (להלן: "לבנק") את סכום התביעה, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. בנוסף, חוייב המערער בע.א. 1363/05, מר יוסף סגל, לשפות את הנתבע מס' 4 (עמיקם קורן) בגין כל סכום אותו ישלם הנתבע מס' 4 עפ"י פסק-הדין לבנק, וזאת במסגרת הודעת צד ג' ששיגר הנתבע מס' 4 כנגד מר סגל.

ב.         הנסיבות הצריכות לענין הינן בתמצית אלה:

            בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש תובענה בסדר דין מקוצר ע"ס 88,312 ש"ח כנגד הנתבעת מס' 1 סקאן גרופ בע"מ (1999) (בפירוק) (להלן: "החברה") וכנגד הנתבעים מס' 2 - מס' 5 בהיותם הערבים לחובה של החברה כלפי הבנק. כנגד הנתבע מס' 5 (משה רפאל) ניתן פסק-דין בהעדר בקשה לרשות להתגונן.

הדיון בפני בימ"ש קמא התמקד בעניינם של הנתבע מס' 2 עו"ד אריה מועלם, שהוא המערער בע.א. 1347/05, הנתבע מס' 3 עו"ד יוסף סגל שהוא המערער בע.א. 1363/05, וכן הנתבע מס' 4 מר עמיקם קורן.

מר עמיקם קורן שיגר הודעת צד ג' כנגד מר סגל וטען שככל שיחוייב בתשלום כלפי הבנק כי אז על מר סגל לשפותו במלוא הסכום.

ג.          העובדות כפי שפורטו בפסק-דינו של ביהמ"ש קמא הינן אלה: מר סגל, מר קורן (נתבע מס' 4), ומר משה רפאל (נתבע מס' 5) היו בעלי מניות ובעלי עניין בחברה.

מר מועלם היה בעל מניות אחדות בלבד, ולא היה בעל ענין בחברה. מר סגל היה יו"ר מועצת המנהלים של החברה.

החברה פתחה ביום 22.10.96 חשבון עו"ש בבנק. במועד פתיחת החשבון חתמו מנהליה, מר סגל ומר קורן, בשמה של החברה, על הסכם ותנאי עסק כלליים. מר קורן ומר סגל חתמו במועד פתיחת החשבון (22.10.96) על "ערבות מתמדת לאבטחת כל חוב" בגין אשראי  שיינתן לחברה, ללא הגבלת סכום.

באותו מעמד אף קיבלו "הודעה לערב בגין ערבות לא מוגבלת בסכום", וזאת להבטחת חובות החברה כלפי הבנק. השניים חתמו על הודעה זו בה הובהר שהערבות איננה לחוב קיים כי אם לחוב "חדש".

ביום 25.10.96 חתם מר מועלם על "ערבות מתמדת לאבטחת כל חוב" של החברה כלפי הבנק. אולם, בסכום ההתחייבות של מר מועלם נמחק סעיף 3(א) לכתב הערבות, שכלל את המלים "בלתי מוגבלת בסכום", ובמקום זאת נכתב בסעיף 3(ב): "סכום הקרן שאנו נהיה חייבים לשלם לבנק על-פי ערבות זו הינו מוגבל לסכום של 1,148,000 ש"ח". (קרן הערבות).

מר מועלם גם קיבל "הודעה לערב בגין ערבות מוגבלת בסכום", וחתם עליה. בהודעה שקיבל  מר מועלם נאמר כך: " הנדון: ערבותך לטובת בנק המזרחי המאוחד בע"מ להבטחת חובות סקאן גרופ (1991) בע"מ".

בסעיף 2 להודעה הנ"ל נכתב: " ערבותך הנה להחזר הסכומים הנ"ל ובלבד שהסכום הכולל שיהיה עליך לשלם בתוקף ערבות זו לא יעלה על הסך 1,148,000 ש"ח ובתוספת הפרשי הצמדה...". גם בהודעה זו הובהר שהערבות אינה לחוב קיים אלא "חדש".

לפי סעיף 9 לכתב הערבות, עליו חתמו כל הנתבעים, רשאי היה הבנק לשנות, וכן " להגדיל או לחדש אשראי כל שהוא ללקוח".

ד.         הבנק העמיד לחברה אשראי שניתן בהלוואה דולרית, וליתר דיוק: שתי הלוואות, בסכום כולל של 350,000 דולר ארה"ב שערכם אז היה 1,148,000 ש"ח ("ההלוואה הראשונה").

נכון ליום 14.9.98 נותרה יתרת ההלוואה הנ"ל ע"ס 404,254 ש"ח. מר סגל, בתוקף היותו מנהל החברה ומורשה חתימה בשמה באותה עת, פנה לבנק וביקש לפרוס את יתרת החוב הנ"ל של החברה כלפי הבנק בדרך של הלוואה בתנאים נוחים יותר. מר סגל הציג לבנק  פרוטוקול של החברה, חתום בפני עורך-דין, לפיו מר סגל בלבד הוא בעל זכות החתימה בחשבון ובעל הזכות להורות לבנק בכל הקשור לחשבון.

סכום של 34,000 ש"ח שולם ממקורות עצמיים ואילו באשר ליתרת הסכום (370,000 ש"ח) הועמדה לחברה הלוואה שקלית  למשך שבעה חודשים עוקבים. כך "סולקה" ההלוואה הראשונה, ובמקומה באה ההלוואה השקלית בריבית ניידת (להלן: "ההלוואה השניה").

כב' השופטת קמא מציינת בפסק דינה שבמהלך חקירתו  הנגדית של מר סגל, מטעמו של הנתבע מס' 4 מר קורן, הכחיש מר סגל את הטענה לפיה נפרעה ההלוואה הראשונה בכספי ההלוואה השניה. מר סגל אמר בעדותו לענין זה: " אני טוען שזה לא נכון". ואולם, כב' השופטת קמא קבעה שאין כל ראיה לפיה סולקה ההלוואה הראשונה שלא באופן כפי שטענו העדים מטעם הבנק, וכפי שפורט לעיל.

ה.         בסמוך לתאריך 28.9.00 התפרקה החברה. הבנק גבה סכומים ככל שניתן היה, ואלה הופחתו מן החוב של החברה. יתרת החוב של החברה כלפי הבנק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עפ"י ההסכם, עמדה על סכום התביעה (88,312 ש"ח) נכון למועד הגשתה.

עוד ביום 22.10.96 נחתם הסכם בין מר קורן לבין מר סגל, לפיו ערבותו של מר קורן כלפי הבנק: