ע"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
38439-06-11
14/07/2011
|
בפני השופט:
עפרה צ'רניאק
|
| - נגד - |
התובע:
1. לב צ'רנוי
2. אריק יעקב
3. טרמוסינטקס החזקות בע"מ
4. ברונסון - ברנובסקי ובניו (1994) בע"מ
עו"ד בנטל
|
הנתבע:
1. רפאל טל
2. נכסי יחזקאל חי (1988) בע"מ
3. יורם סלח יחזקאל חי
עו"ד נגה
|
| פסק-דין |
ערעור על החלטת כב' הרשם חגי ברנר מבית משפט זה לפיה חוייבו המשיבים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המערערים בתביעה כספית על סך 18 מיליון ש"ח שהגישו המשיבים כנגד המערערים.
הערעור מופנה לגובה סכום ההפקדה בסך 80,000 ש"ח אשר המערערים טוענים כי בנסיבות שפורטו בהחלטה והקביעות העובדתיות שנקבעו בה ועל פי המצב המשפטי השורר בכגון דא איננו סביר.
דומה עלי כי הצדק עם המערערים.
בהחלטתו התייחס כב' הרשם אל אותם פרמטרים שיש לקחת בחשבון בבוא בית המשפט לקבוע אם יש מקום לחייב בערובה להבטחת הוצאות.
נקבע באופן חד משמעי כי לא נסתרה טענת המערערים ולפיה המשיבים 1 ו - 3 אינם נוהגים לשלם הוצאות משפט המוטלות עליהם וגם לא חובות פסוקים.
באשר לסיכויי ההצלחה של התביעה, נקבע כי על פני הדברים ניתן להתרשם "
כי אלה אינם גבוהים כך, למשל מתעוררת שאלה מאוד רצינית של התיישנות שכן במסגרת התביעה מועלות טענות של הפרת הסכמים משנת 1994 על ידי הנתבעים, הפרה שבוצעה כביכול לכל המאוחר עוד בשנת 1999, ואילו התביעה הוגשה רק בשנת 2011, בחלוף לא פחות מ- 12 שנה. אמנם התובעים טוענים כי ישנם עילות תביעה לא חוזיות שלא התיישנו, אך טענה זו נראה דחוקה למדי, שכן הסכסוך כולו בראשיתו של אותן הפרות של הסכמים ומכל מקום אין בה כדי להציל את התביעה בכל הנוגע לעילות שכן התיישנו; עוד מועלות טענות שכבר נדונו או נדחו בצורה זו או אחרת על ידי ערכאות שונות, בין מחמת אי הפקדת ערובה להוצאות ובין מחמת חוסר מעש..." ועוד.
נקבע כי טענת המשיבים שהתנהגות המערערים היא שהביאה אותם למצבם הנוכחי, איננה מבססת פטור מהפקדת ערובה.
לגבי המשיבה 2 נקבע באופן נחרץ כי לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה בנוגע להוכחת מצבה הכלכלי, באשר למשיבים 1 ו- 3 אין התייחסות קונקרטית למצבם הכלכלי. נראה כי לא הביאו הוכחות בענין זה בפני כב' הרשם ועל כן יש לצאת מהנחה שגם הם לא הרימו את הנטל בדבר מצבם הכלכלי.
מפני כל אלה הגיע כב' הרשם למסקנה המשפטית כי יש לחייב את המשיבים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המערערים בגין התובענה שהוגשה נגדם.
על מסקנה זו לא הוגש ערעור מטעם המשיבים והיא בגדר קביעה שאין לשנותה. היא גם הקביעה המהווה את נקודת המוצא לבחינת גובה הערובה.
אכן, הלכה היא כי כב' הרשם של בית משפט זה הוא המומחה בראש ובראשונה לענייני אגרות והוצאות ולא על נקלה תתערב ערכאת ערעור בהחלטותיו, אך במקרה דנן נראה כי גובה סכום הערובה בסך 80,000 ש"ח איננו מהווה ביטוי נאות למסקנה דלעיל ונקודת המוצא לגבי קביעת גובה הסכום, היתה צריכה להיגזר על פי עתירת המערערים ששיקפה 5% מגובה סכום התובענה, היינו 900,000 ש"ח, זאת בהתבסס בין השאר, על רע"א 3686/05
גאלי החזקות בע"מ ואח' נ' פרידמן.
חיפשתי ולא מצאתי בהחלטה נימוק משכנע לסכום ההוצאות הנמוך בנסיבות - 80,000 ש"ח. אמת ניתנת להיאמר, שלא מצאתי נימוק כלשהוא להפחית מסכום הערבון שנתבקש המשקף כאמור 5% מגובה סכום התובענה. שלא כמו במקרים אחרים כמו למשל רע"א 10376/07 אליו התייחסה ב"כ המשיבים המלומדת. שם נלקחה בחשבון העובדה שלמערערות לא היו סכומים ברי השגה להפקדת ערבון ושם נאמר שמצבן הכלכלי של המערערות הוא בכי רע.
התוצאה היא שאני מבטלת את ההחלטה נשוא הערעור בכל הנוגע לסכום הערובה להבטחת הוצאות המערערים והיא תהיה מעתה בגובה של 900,000 ש"ח.
המשיבים ישלמו למערערים הוצאות ערעור זה במשורה בסך 15,000 ש"ח. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"א, 14/07/2011 במעמד הנוכחים.
החלטה
מאחר וכבר הוגש כתב הגנה ובינתיים התיק יושב על המדף, ולאור עמדתו של ב"כ המערערים, אינני רואה כל סיבה שלא להעתר לבקשה שסכום הערובה יופקד במלואו בתוך 180 יום מהיום.