השופט י' דנציגר:
לפני ערעור על הכרעת דין מיום 28.3.2012 ועל גזר דין מיום 27.9.2012, אשר ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ד' סלע) בת"פ 30800-10-10. המערערים הורשעו בגרימת חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיפים 329(א)(1) ו-329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בשילוב סעיף 29 לחוק והושתו עליהם 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרם; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי שלא יעברו עבירות אלימות מסוג פשע; וחיוב כל אחד מן המערערים בתשלום פיצוי בסך 30,000 ש"ח למתלונן.
העובדות לפי כתב האישום
1. המערער 1, סנד חאלדי (להלן: סנד), והמערער 2, מוחמד חאלדי (להלן: מוחמד)
הינם אחים ובינם לבין אנאס כעביה (להלן: המתלונן) קיימת היכרות מוקדמת.
2. ביום 25.9.2010, בסמוך לשעה 02:30, הגיעו מחמוד חאלדי, אביהם של המערערים (להלן: מחמוד), וח' חאלדי, אחיהם הקטין (להלן: ח'), לתחנת דלק בשפרעם שם שהה המתלונן במסגרת עבודתו בתחנה. באותה שעה שהו בתחנה גם עז אלדין קדירי (להלן: קדירי) ואיהאב ארמאלי המכונה ז'וז'ו, יליד 1993 אשר היה קטין בקרות האירועים (להלן: ז'וזו).
3. בין ז'וז'ו לבין מחמוד נתגלע ויכוח בנוגע לאיסוף בקבוקים במתחם התחנה ובסביבתה שלווה בקללות ובזריקות אבנים הדדיות. משנרגעו הרוחות ניגש המתלונן למחמוד על מנת לפייסו, שוחח עימו מחוץ למתחם התחנה וחזר לתחנה. בהמשך ניצת מחדש הויכוח בין מחמוד לבין ז'וז'ו בעת שניצבו במרחק של כ-80 מטרים מן התחנה. כמה רגעים לאחר מכן שב מחמוד לקרבת התחנה והתלונן לפני המתלונן על מעשיו של ז'וז'ו, אשר שהה בקרבת מקום, בעוד המתלונן מנסה לפייסו.
4. בשלב זה הגיעו שני המערערים למקום ביחד, כאשר סנד מצויד בשוקר חשמלי בידו האחת ובחפץ אחר בידו השנייה ואילו מוחמד מצויד במוט ברזל. סנד ניגש לקדירי ותקף אותו באמצעות השוקר, באופן שהעביר זרם חשמלי בגופו. לאחר מכן הלכו המערערים יחדיו אל המתלונן, כאשר מוחמד נעמד מאחורי המתלונן ובצמוד לו וסנד נעמד מימינו של המתלונן ובצמוד לו. מוחמד, אשר אחז במוט ברזל, חבל במתלונן חבלה חמורה, בכך שהכה אותו בראשו. המתלונן הסתובב לעבר מוחמד ובעת ששאל את האחרון מדוע הוא מכה אותו, השתמש סנד בשוקר באופן שהעביר זרם חשמלי בגופו של המתלונן. בשלב זה מוחמד, שהמשיך לאחוז במוט הברזל, חבל שוב במתלונן חבלה חמורה, בכך שהכה אותו בראשו. לאחר מכן נמלטו השניים מן המקום.
5. כתוצאה ממעשיהם של המערערים נחבל המתלונן בראשו ונגרמו לו מספר שברים וחבלות כדלהלן: Impression Fracture פראסגיטאלי של עצם פריאטלית שמאלית עם דחיסת רסיסי עצם עד כ-9-8 מ"מ, המלווה בדמם תת עכבישי מקומי קטן ופנוימוצפלוס, המטומה חיצונית רחבה; שבר של עצם פרונטאלית שמאלית מלווה בקונטוזיה פרונטאלית; וכן חבלות בכתפו השמאלית. המתלונן פונה לבית החולים "בני ציון" ובהמשך הועבר לבית החולים "רמב"ם", שם נותח ואושפז עד ליום 27.9.2010. בהמשך, עקב החמרה במצבו, נאלץ המתלונן לשוב לבית החולים לקבלת טיפול רפואי ושהה באשפוז 10 ימים בסך הכל.
6. בעקבות המעשים האמורים הואשם סנד בתקיפתו של קדירי, לפי סעיף 379 לחוק ובחבלה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333, 335(א)(1), 335(א)(2) ו-29 לחוק, ואילו מוחמד הואשם בחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיפים 329(א)(1) ו-329(א)(2) לחוק. עם זאת, בפתח המשפט הודיעה המשיבה כי בית המשפט יתבקש להרשיע את שני המערערים בחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיפים 329(א)(1) ו-329(א)(2) לחוק, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. בית המשפט נעתר לבקשה משמצא כי אישום זה מבוסס על פרשנות שונה לעובדות אשר יוחסו לשני המערערים גם יחד בכתב האישום מלכתחילה וסבר כי לסנד ניתנה הזדמנות נאותה להתגונן מפני הרשעתו בעבירה זו.
העדויות וחומר הראיות לפני בית המשפט המחוזי
7. המערערים כפרו בעובדות כתב האישום. לטענתם, בין מחמוד, אביהם, לבין אחרים נתגלע ויכוח וכן קוימה שיחה בינו לבין המתלונן, אך אחת האבנים אשר הושלכו לעברו של מחמוד היא שפגעה במתלונן. מוחמד טען כי בעת האירוע שהה אצל אימו בכפר אבו סנאן ואילו סנד אישר כי נכח בזירת האירוע.
8. תחילה עמד בית המשפט על האירוע המקדים שקדם לאירוע תקיפת המתלונן. המתלונן חזר על הגרסה שמסר במשטרה באשר לריב שהתלקח במתחם תחנת הדלק בין מחמוד לבין ז'וז'ו, אשר כלל דחיפות, קללות וזריקת אבנים, כאשר המתלונן מצידו ניסה להרגיע את מחמוד הנסער. ענאן סועאד (להלן: ענאן), חברו של המתלונן, ומוראד עטאללה (להלן: מוראד), העובד כשומר בתחנה, אשר שהו בתחנה באותה עת, מסרו בעדויותיהם תיאורים התואמים לעדות המתלונן, מהם עלה כי המריבה החלה בעקבות קללות מצידו של ז'וז'ו. כך עלה גם מעדותו של מחמוד בעניין זה. ז'וז'ו וחברו קדירי, אשר הוכרז במהלך עדותו כעד עוין, אישרו אף הם את דבר קיום המריבה, אך קדירי טען כי זו החלה לאחר שמחמוד קילל את ז'וז'ו. בתוך כך, עמד בית המשפט על ההיכרות הקיימת בין המתלונן והעדים לאירוע לבין המערערים ועל יכולתם של כל העדים לזהות את האחרונים.
9. עדות המתלונן: המתלונן תיאר את נסיבות פציעתו בחקירותיו במשטרה ובעדותו, כאשר בחקירתו הראשונה בבית החולים לא ציין את נוכחותו של מוחמד במקום האירוע וגם במהלך העימות הראשון בין השניים לא היה משוכנע כי מוחמד לקח חלק באירוע. בעדותו מסר המתלונן כי בעת שעמד בסמוך למחמוד וחסם אותו מלזרוק אבנים לכיוון תחנת הדלק ולעברו של ז'וז'ו, שמע את מחמוד משוחח בטלפון הנייד עם אדם בשם סנד או מוחמד ואומר לו "תבואו אנחנו כאן... איפה אתם איפה אתם... אתם באים לתת להם מכות". מיד לאחר מכן, לדברי המתלונן, הגיעו מוחמד וסנד למקום, כאשר מוחמד החזיק מוט ברזל בידו הימנית וסנד החזיק חפץ אותו זיהה רק בהמשך כשוקר חשמלי. לדברי המתלונן, תקפו אותו השניים בעת שהם עומדים מאחוריו, האחד מימין והאחר משמאל, ואילו מחמוד עומד לפניו. המתלונן תיאר בעדותו את מהלך תקיפתו על ידי האחים ובתוך כך ציין כי ספג שלוש מכות בראש ופגיעה משוקר חשמלי במותנו הימנית, כאשר מוחמד היה הדומיננטי יותר בתקיפה והוא אף זה שהחל להכותו. עוד ציין המתלונן כי באותה שעה עמד ז'וז'ו במרחק של כ-15 מטרים, אף שלא ידע היכן בדיוק עמד ז'וז'ו במהלך התקיפה ודחה את הטענה לפיה נפגע מאבן שזרק עליו ז'וז'ו.
10. עוד התייחס המתלונן בעדותו לחוסר התאמות בין אמרותיו בחקירותיו לבין עדותו בבית המשפט, כאשר, בין היתר, בהודעתו הראשונה אשר נגבתה ממנו בבית החולים בסמוך לאירוע, בעת שהיה מעורפל ולא היה מסוגל לחתום על הודעתו, מסר המתלונן כי הותקף בסכין על ידי ח' וסנד ולא הזכיר את מעורבותו של מוחמד באירוע. המתלונן הסביר כי הוא אינו זוכר כלל את חקירתו הראשונה משום שאיבד את הכרתו, אך עמד על כך שהותקף על ידי מוחמד. עוד ציין המתלונן כי איננו זוכר כי מחמוד וח' סייעו לו, אלא כי מחמוד התנצל לפניו.
11. העימותים בין מוחמד לבין המתלונן: לצד האמור, עמד בית המשפט על שני העימותים שנערכו בין מוחמד לבין המתלונן. במסגרת העימות הראשון בין השניים שנערך ביום 7.10.2010 ציין המתלונן כי הוא אינו בטוח כי מוחמד הוא אכן "אותו מוחמד" שתקף אותו, ואולם באותו יום, מיד לאחר העימות, ציין בהודעה שמסר לחוקר שנכח בעימות כי הוא מזהה את מוחמד כתוקפו וכי נמנע לעשות כן במסגרת העימות מתוך חשש לו ולמשפחתו ומכיוון שמכובדים מן הכפר ביקשו לערוך סולחה בין הצדדים ועל כן לא רצה המתלונן כי מוחמד וסנד ייכלאו. במסגרת העימות השני בין השניים שנערך ביום 13.10.2010 זיהה המתלונן את מוחמד כתוקפו וטען כי במהלך העימות הראשון היה מטושטש ואף טופל בבית החולים באותו יום. בעדותו בבית המשפט חזר המתלונן על הסבריו באשר לשינוי עמדתו במסגרת העימותים והוסיף כי העימות הראשון התקיים ימים בודדים לאחר ששוחרר מאשפוז ובעודו נוטל תרופות וסובל מחוסר שינה. כמו כן, חזר וציין כי פחד ממוחמד וחשש שמא יזיק לאשתו.
12. עדותו של ענאן: ענאן נחקר במשטרה ואף העיד בבית המשפט באשר לאירועים שקדמו לפציעת המתלונן ובאשר לתקיפתו. גרסתו תאמה לעיקרי גרסת המתלונן ולמתואר בכתב האישום. בין היתר, עמד ענאן על חלקו של כל אחד מן המערערים בתקיפת המתלונן ותיאר כיצד מוחמד היה הראשון שהיכה את המתלונן, כאשר היכה בראשו במפתיע מאחור באמצעות מוט ברזל, ולאחר מכן פגע סנד במתלונן באמצעות שוקר חשמלי והלה נפל ארצה ואיבד הכרתו. עוד שלל ענאן את האפשרות כי המתלונן נפגע מאבן שהושלכה על ידי ז'וז'ו.
13. גרסתו של קדירי: קדירי הוכרז כעד עוין לאחר שסירב לשתף פעולה עם המשיבה וחזר בו בעדותו הראשית מאמרותיו במשטרה. בהודעתו הראשונה מיום 25.9.2010 זיהה קדירי את סנד ואת מוחמד בשמותיהם כמי שדקרו את המתלונן ולאחר מכן ברחו מיד מהמקום. בהודעתו השנייה מיום 28.9.2010 ציין קדירי כי ראה ממרחק מטרים ספורים כי בניו של מחמוד, אשר את שמם לא זכר, הם שתקפו את המתלונן, כאשר הגדול מביניהם "נתן...מכה בראש עם צינור ברזל" ולאחר מכן נפל המתלונן. בעדותו בבית המשפט מסר קדירי לראשונה כי מחמוד והמתלונן החליפו דחיפות ומחמוד נפל לקרקע. כמו כן, ציין קדירי כי לא ראה מי מהמערערים היכה את המתלונן, ומי מהם החזיק באיזה כלי בעת תקיפת המתלונן וכי לא ראה את המתלונן נופל לקרקע, אלא אך שמע את קול הנפילה. עוד חזר בו קדירי מאמירתו בהודעתו הראשונה משטרה, לפיה המערערים דקרו את המתלונן וברחו מן המקום, ותיקן "לא אמרתי בסכין". עם זאת, זיהה קדירי את המערערים ומסר כי ראה אותם בזירת האירוע כשהם מחזיקים "חשמל, מוט ברזל עם שרשרת ופטיש".
14. בית המשפט עמד על כך שקדירי לא נתן הסבר ממשי לשוני בין אמרותיו במשטרה ובינן לבין עדותו בבית המשפט, ולכך שמסר גרסה כבושה, אשר איננה מתיישבת עם יתר העדויות, לפיה דחף המתלונן את מחמוד והפילו לקרקע. עם זאת, מצא בית המשפט כי על אף השוני האמור, הייתה כל אחת מהודעותיו במשטרה הגיונית ועניינית וכן התיישבה עם גרסאותיהם של עדים אחרים, ועל כן קבע כי יש להעדיף את חלקי האמת שבהן על פני עדותו. לצד זאת, קבע בית המשפט כי ניתן לקבל את עדותו של קדירי לעניין נוכחותו של מוחמד בזירת האירוע והמכה שהנחית על ראש המתלונן, שכן בנקודות אלה עלתה עדותו בקנה אחד עם הודעותיו.
15. גרסתו של ז'וז'ו: ז'וז'ו נחקר במשטרה שלוש פעמים במהלכן תיאר את האירועים אשר קדמו לתקיפת המתלונן תוך שהוא מקטין את חלקו בהם ומאשים את מחמוד בהתחממות הרוחות. בתוך כך סיפר ז'וז'ו בהודעתו הראשונה מיום 25.9.2010 כי מוחמד "דקר" את המתלונן בראשו עם מוט ברזל בעוד ז'וז'ו מגונן עליו, כאשר אחד מן המערערים רצה לחשמל אותם. בהודעתו השנייה מיום 28.9.2010 חזר ז'וז'ו על גרסתו, לפיה בניו של מחמוד הגיעו למקום האירוע כאשר בידי אחד מהם מוט ברזל ובידי האחר שוקר חשמלי, לאחר שאביהם התקשר אליהם, ודחה את הטענה כי המתלונן נפגע מאבן שהוא עצמו זרק. בהודעתו השלישית מיום 1.10.2010 חזר ז'וז'ו על גרסתו ותיאר בפירוט את תקיפת המתלונן, תוך שציין כי שני בניו הגדולים של מחמוד השתתפו בתקיפה, אך לא ידע לזהות אותם בשמם.