השופט א' שהם:
1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים ש' דותן, ש' שוחט, ו- ד' אבניאלי), בתפ"ח 18815-02-10, מיום 28.6.2011. המערער הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשורה של עבירות מין כלפי קטינות, עימן יצר קשר באמצעות רשת האינטרנט. על המערער הושתו 12 שנות מאסר לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. כמו כן, ובהתאם למוסכם בין הצדדים במסגרת הסדר טיעון, נקבע, כי המערער יפצה את שתי המתלוננות בסכום כולל של 70,000 ש"ח. הערעור שלפנינו נסוב על חומרת העונש.
עובדות כתב האישום המתוקן
2. כתב האישום שהוגש נגד המערער, ואשר תוקן בשנית במסגרת הסדר הטיעון, כולל 4 אישומים, במסגרתם יוחסו לו העבירות הבאות, אשר בהן הורשע: ניסיון אינוס, לפי סעיף 345(א)(3) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשה סדום, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין; מעשה סדום, לפי סעיף 347(א)(1) רישא לחוק העונשין (שני מקרים); מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין (ריבוי מקרים); מעשה מגונה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) יחד עם סעיף 350 לחוק העונשין (ריבוי מקרים); פרסום והצגת תועבה, לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין; פרסום והצגת תועבה (החזקה), לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין (ריבוי מקרים); פרסום והצגת תועבה (הפצה), לפי סעיף 214(ב) לחוק העונשין (ריבוי מקרים); בעילה אסורה בהסכמה, לפי סעיף 346(א)(1) רישא לחוק העונשין (שני מקרים); מעשה מגונה בפומבי, לפי סעיף 349(ב) לחוק העונשין (ריבוי מקרים); הטרדה מינית, לפי סעיפים 3(א)(4) בנסיבות סעיף 3(א)(6)(א) סיפא לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (ריבוי מקרים).
3. בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן נטען, כי בין השנים 2010-2006, נהג המערער לגלוש באתרי אינטרנט שונים, כגון אתר "מומו הפרה", אתר "טיפו", אתר "שוקס" ובאתרים נוספים, אשר שימשו כרשתות חברתיות למפגשים וירטואליים לילדים ובני נוער, ופנה באמצעותם, לילדות בגילאי 14-8. זאת, במטרה להיפגש עימן ולבצע בהן מעשים מיניים לשם סיפוק צרכיו המיניים, תוך ניצול גילן הצעיר של הילדות, סקרנותן ותמימותן. במהלך הגלישה באתרים אלה, נהג המערער לשוחח עם הקטינות באמצעות שימוש ב"צ'אטים", ולפתותן להיות בקשר עימו, תוך שהוא מציג עצמו בכזב, כצעיר בתשע שנים מכפי גילו האמיתי. המערער נהג להחמיא לקטינות, תוך שהוא עושה שימוש בשפת סלנג התואמת את גילן. בשיחותיהם, שזר המערער תכנים מיניים בוטים, לרבות תיאורים מפורטים של יחסי מין ואף תמונות עירום וסרטונים בהם הוא נראה מאונן, ואף ניסה ליזום מפגשים עם הקטינות. המערער הבטיח לקטינות כי במהלך המפגשים יצפו בסרטים, יטיילו יחדיו בפארק ויאכלו ארוחות משותפות. באמצעות שיטות פיתוי אלה, הצליח המערער להפיל ברשתו שתי מתלוננות, אשר שוכנעו להיפגש עימו. במהלך הפגישות, בעל המערער את הקטינות וביצע בהן מעשי סדום ומעשים מגונים, כל זאת תוך ניצול גילן הצעיר של הקטינות והאמון שנתנו בו.
מעובדות האישום הראשון עולה, כי ביום 14.8.2009, יצר המערער קשר עם הקטינה א.א., אשר במועד הרלוונטי לאישום היתה כבת 11, וזאת באמצעות שיחות אישיות בתוכנת ה-"ICQ", כשהוא מחמיא להופעתה החיצונית בתמונה שפרסמה הקטינה באתר "מומו הפרה". במהלך השיחות, ביודעו את גילה של הקטינה, הציג עצמו המערער בכזב כבן 24. בהמשך הדברים, קבעו השניים להיפגש בביתה של הקטינה, בשעה שהקטינה הייתה לבדה בביתה, וזאת במטרה לקיים מגע מיני. במועד שנקבע, פגשה הקטינה את המערער ברחוב סמוך לביתה, והשניים עלו לביתה. במהלך שהותם בבית הקטינה, פשט המערער את בגדיו, ולבקשתו, פשטה הקטינה אף היא את בגדיה. המערער נישק את הקטינה, ליטף וליקק את גופה, לרבות את חזה ואיבר מינה, כל זאת לשם גירויו וסיפוקו המיני. המערער אף ניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של הקטינה, אך ניסיונו זה לא צלח. לאחר מכן, התקלחו המערער והקטינה יחדיו, תוך שהמערער שוטף ומסבן את הקטינה. בהמשך, ביצעה הקטינה במערער מין אוראלי, לבקשתו, לאחר שהוא החדיר את איבר מינו לפיה. בסמוך לאחר מפגש זה, שלחה הקטינה למערער תמונות בהן היא מצולמת, לרבות שתי תמונות עירום. המערער החזיק את התמונות בתיקייה במחשבו, עד למעצרו, ביום 6.1.2010.
לפי עובדות האישום השני, יצר המערער קשר עם הקטינה ב.ב., אשר במועד הרלוונטי לאישום זה היתה כבת 14, וזאת בסמוך לשנת 2006, באמצעות "צ'אט" (שיחה בין משתמשי מחשב) של אתר האינטרנט "טיפו". בהמשך, שוחחו השניים באמצעות תוכנת ה-"ICQ" ואף באמצעות הטלפון. המערער היה מודע לגילה של הקטינה והציג עצמו בכזב כבן 21. במהלך השיחות האמורות, ביצע המערער מעשים מגונים בפומבי בקטינה, בכך שהשתמש במצלמת אינטרנט, והציג את עצמו בפני הקטינה בוידיאו, כשהוא מלטף את איבר מינו החשוף ומאונן, כל זאת לשם גירויו וסיפוקו המיניים. במהלך חודש יוני 2007, קבעו המערער והקטינה להיפגש בקניון "עזריאלי" שבתל-אביב, והשניים נסעו לביתו של המערער באמצעות תחבורה ציבורית. במהלך שהותם בביתו, החדיר המערער את איבר מינו לאיבר מינה של הקטינה, בהסכמתה. בנוסף, החדיר המערער את איבר מינו לפיה של הקטינה, אשר ביצעה בו מין אוראלי. כמו כן, ליטף המערער את הקטינה ואף ליקק את איבר מינה. בהמשך הדברים, התקלח המערער יחד עם הקטינה, והחדיר שוב את איבר מינו לפיה, כדי שתבצע בו מין אוראלי. באותו ערב, נשארה הקטינה ללון בביתו של המערער ולמחרת היום, חזר המערער על חלק ממעשיו, לרבות החדרת איבר מינו לאיבר מינה של הקטינה.
האישום השלישי עניינו בשיחות רבות שניהל המערער, משנת 2006 ועד ליום מעצרו, ברשת האינטרנט ובאמצעות תוכנת ה-"ICQ", עם קטינות, אשר טרם מלאו להן 15 שנים. במהלך השיחות, העלה המערער תכנים מיניים בוטים ומעוותים, חרף מודעותו לגילן של הקטינות. ניסיונותיו של המערער ליזום מפגשים עם הקטינות, לא צלחו, הן בשל סירובן של הקטינות והן בשל נסיבות אחרות. המערער שלח לחלק מהקטינות תמונות של איבר מינו, וחלקן אף שוכנעו לשלוח לו תמונות עירום שלהן, או לבצע בעצמן מעשים מגונים.
יצוין, כי במסגרת אישום זה הוצגו שמונה מקרים קונקרטיים, כולם משנת 2009, שבהם ניהל המערער שיחות בעלות תכנים מיניים עם קטינות, באמצעות רשת האינטרנט, ואף בוצעו מעשים מגונים בפומבי.
מעובדות האישום הרביעי עולה, כי עד למועד מעצרו של המערער, ביום 6.1.2010, החזיק המערער במחשבו כ-75 סרטונים המתעדים מעשי תועבה מיניים כלפי קטינים, בהשתתפותם או בקשר אליהם. במהלך שנת 2007, פרסם המערער, באמצעות תוכנה לשיתוף קבצים ברשת האינטרנט, עשרות סרטונים המתעדים מעשי תועבה בהשתתפות קטינים, או בקשר אליהם.
4. ביום 15.7.2010, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער, על-פי הודאתו, בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, אשר תמצית עובדותיו פורטו לעיל.
גזר דינו של בית משפט קמא
5. ביום 28.6.2011, גזר בית המשפט המחוזי את עונשו של המערער. בגזר דינו, נתן בית המשפט המחוזי את דעתו למכלול של שיקולים, וביניהם, שקל בית המשפט את האמור בתסקיר אודות נפגעת העבירה, הקטינה א.א.; בתסקיר הערכת מסוכנות בעניינו של המערער; ובחוות דעת מומחה מטעם המערער.
להלן תמצית האמור בתסקירים השונים שהוגשו לבית המשפט המחוזי.
6. בתסקיר נפגעת העבירה, הקטינה א.א., נמסר מפי אמה של הקטינה, כי היא היתה ילדה שמחה וחברותית, בעלת דעה עצמאית, אשר הצליחה בכל אשר עשתה, והישגיה בתחום הלימודים היו מרשימים. האם תיארה את הפגיעה בקטינה בהיבטים שונים של חייה: במובן הרגשי, חל שינוי משמעותי בקטינה, אשר אינה מוכנה לשתף איש ברגשותיה. האם ציינה, כי הקטינה סובלת, לעיתים, מסיוטי לילה וממצבי רוח ירודים. בעקבות הפגיעה בה, חלה החמרה משמעותית בבעיית הגמגום, שממנה סבלה הקטינה. באספקט החברתי, ציינה האם, כי מאז הפגיעה, הקטינה אינה מתראה עם בני גילה לאחר שעות הלימודים ומגלה חשדנות כלפיהם. אף בהיבט הלימודי נערמו קשיים מרובים, בעקבות מעשיו של המערער וחלה התדרדרות בהישגיה של הקטינה בבית ספרה. האם מודעת לכך שהקטינה נזקקת לטיפול, אך היא מכבדת את בקשתה של בתה להימנע מכך, בשלב זה, ודורשת פיצוי כספי, לצורך שילובה של הקטינה במסגרת טיפולית בעתיד.
מסיכום התסקיר עולה, כי הקטינה מגלה בהתנהגותה סימנים מדאיגים של תגובות "פוסט-טראומטיות", הבאות לידי ביטוי בסגירות, בהבעת חוסר אמון בסביבה, בהתגברות בעיית הגמגום, בסיוטי לילה, בשתיקה, ובהשתקת סיפור הפגיעה, דבר העלול להביא את הקטינה לסכנת התמוטטות נפשית. עוד נאמר בתסקיר, כי בהיעדר טיפול מתאים, עלולים סימפטומים אלה לסכן את שלומה הנפשי, הרגשי והתפקודי של הקטינה.
7. ביום 12.9.2010, הוגשה לבית המשפט המחוזי, חוות דעת מטעם המרכז להערכת מסוכנות. מחוות הדעת עולה, כי המערער הוא יליד 1976, בעל השכלה אקדמאית וללא עבר פלילי. המערער התגורר עם הוריו בישראל עד לגיל 6, ולאחר מכן, עברה המשפחה להתגורר בדרום אפריקה, בשל הצעת עבודה שקיבל האב. כשהיה המערער כבן 10, התגרשו הוריו והאב עזב את הבית. בהמשך, חזרו אימו ואחיו של המערער לישראל, והמערער עצמו עבר להתגורר עם אביו והשלים את בחינות הבגרות. בשנת 1996, החל המערער ללמוד באוניברסיטה בחו"ל, אך הוא הפסיק את לימודיו באמצע, ושב לישראל. עם שובו לישראל, למד המערער באולפן ונרשם ללימודי מתמטיקה ומחשב באוניברסיטת בן-גוריון. עם סיום התואר הראשון, התגייס המערער לצה"ל בשנת 2005 ושירת במשך כחמש שנים. עם שחרורו מצה"ל, החל המערער ללמוד לקראת התואר השני, אולם פרש מהלימודים כעבור כשנה וחצי. מהתסקיר עולה, כי מאז סיום שירותו הצבאי, המערער לא עבד בעבודה מסודרת, והתקיים מחסכונות ומכספי ירושה.
בהתייחסו לאישומים הראשון והשני, ייחס המערער לקורבנותיו הקטינות, יוזמה, אגרסיביות, וידע מיני נרחב. המערער סיפר, כי החל את פעילותו המינית באינטרנט, עם פרידתו מחברתו הראשונה, כשאז החל לקיים קשרים אינטרנטיים, אשר נשאו אופי מיני מובהק, עם בחורות ועם ילדות. בהמשך, עבר המערער להשתמש גם במצלמות, נהג לאונן ולצלם עצמו, ולשלוח תמונות אלו לקטינות. כעולה מהתסקיר בעניינו, ידע המערער כי מעשיו אינם חוקיים, אך הוא לא סבר שהם בלתי מוסריים. לדברי המערער, הוא סבל במשך שנים מדימוי עצמי נמוך, ותיאר תקופות ארוכות של חשק מיני מוגבר ואוננות, בתדירות של חמש פעמים ביום. עוד אישר המערער כי קיימת אצלו משיכה מינית לילדות, לרבות לילדה בת 8, ששלחה לו תמונות עירום שלה. עוד עולה מהתסקיר, כי המערער הודה שיצר קשר עם פדופילים ושלח להם פרסומי תועבה המתעדים קטינים. לדברי המערער, הוא מעוניין בטיפול "כי יש לי משיכה מינית לקטינות", אך עמדתו כלפי טיפול תרופתי, להפחתת רמת הדחף המיני הינה, כי "זה לא הטיפול האופטימאלי, כי אני רוצה להיות בנאדם נורמאלי".
התרשמותה הקלינית של עורכת התסקיר היא, כי המערער מבטא עיוותים מחשבתיים בכל הקשור לעבירות המין שביצע, והוא אף ראה בקטינות כאובייקטים מיניים. עוד התרשמה עורכת התסקיר מהעובדה, כי המערער אינו מגלה תובנות רגשיות או אינטלקטואליות לתוצאות מעשיו, ומעיד על עצמו כמי שהופתע מהתגובה המזועזעת, אותה הביעו אנשים שונים, בנוגע למעשיו. עוד נאמר בתסקיר, כי קיים אצל המערער "עיסוק יתר במין סוטה, על כל גווניו". בסופו של יום, התרשמה עורכת התסקיר, כי המערער עונה על הקריטריונים של סטייה מינית פדופילית.