פסק-דין בתיק ע"פ 6265/11

השופט י' דנציגר:

           ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה השופט א' טל, השופטת ק' רג'יניאנווהשופט ר' אמיר) בתפ"ח 34823-02-10 מיום 18.7.2011, בו הושתו על המערער, לאחר שהודה בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, 15 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו; מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות כלפי גוף; ופיצויים למשפחת המנוח בסך 200,000 ש"ח.

עובדות כתב האישום המתוקן

1.        המנוח, רועי ברינג ז"ל, היה אחד הבעלים של אולם האירועים "דל וינו" בפתח תקווה. במועד הרלבנטי היה המערער בן זוגה של אחותה של חברתו של קובי ממן שהוא בן דודו של איציק ממן. בליל ה-27.1.2010 נערכה חתונה באולם בה נכחו בין היתר, רועי, איציק, יובל חסון והמערער. סמוך לשעה 00:30 במהלך הריקודים באולם דרך אחד הנוכחים על קובי שהעיר לו ובעקבות זאת דחף אותו האחר וחנק אותו והשניים יצאו עם אחרים אל מחוץ לאולם. המערער יצא גם הוא בסמוך לאחר מכן מהאולם. רועי שביקש להרגיע את הניצים יצא מהאולם, ניגש לכיוונו של האחר והחל לשוחח עמו. בסמוך לאחר מכן יצא איציק בריצה מהאולם לכיוונו של האחר בכוונה להתעמת עמו אך רועי עצר בעדו, אחז באיציק בתנועת חביקה באמצעות זרועו, הלך עמו הצידה לצידה המרוחק של חניית האולם כ-50 מ' ממנו וגער בו בצעקות.

2.        במקביל להתרחשות זו שב המערער לאולם. המערער ניגש למטבח והצטייד בסכין מטבח חדה שאורך להבה 25.8 ס"מ אותה החביא תחת בגדיו ויצא מהאולם. בשלב זה התלקח עימות פיזי בין רועי לאיציק. איציק הכה בזעם באגרופיו ברכב חונה ורועי דחף אותו בכוח על מנת להרגיעו. בסמוך לאחר מכן התקרב המערער בעצמו או ביחד עם אחרים בריצה לרועי, שלף את הסכין שהחביא ודקר את רועי באמצעותה, בעוצמה, דקירה עמוקה בבטנו, בצד ימין, שגרמה לנזקים חמורים לאברים פנימיים ולאבדן דם מסיבי. בסמוך להתרחשות ובנסיבות שאינן ידועות נדקר רועי דקירה נוספת שחדרה את הדופן השמאלי של בטנו ופצעה אותו פציעה נוספת. זהות הדוקר אינה ידועה. רועי נעמד מול המערער והצביע עליו, אמר לו: "אתה הקטנציק עם הלבן ראיתי אותך", התמוטט ונשכב על הארץ. המערער נמלט בריצה מהמקום תוך שהוא משליך את הסכין במנוסתו. רועי איבד את הכרתו, פונה לבית החולים ונפטר כעבור ארבע שעות עקב הנזקים החמורים לאברים הפנימיים ואיבוד הדם המסיבי. לפיכך הואשם המערער בהריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

ההליכים לפני ביהמ"ש המחוזי

3.        הסדר הטיעון, שהודע עליו לבית המשפט לאחר שנשמעה רוב פרשת התביעה, כלל תיקון של כתב האישום כך שהמערער יואשם בהריגה. הוסכם כי הדיון ידחה לצורך קבלת תסקיר חובה לאור גילו של המערער וכן יערך תסקיר נפגע עבירה בעניינה של משפחת המנוח. עוד הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש של 15 שנות מאסר בפועל; מאסר על תנאי ופיצוי וההגנה תטען לעונש באופן פתוח.

4.        תסקיר שירות המבחן: השירות התרשם כי המערער מכיר בהשלכות החמורות של התנהגותו על משפחת המנוח והעובדה כי נטל חיים. בשונה מהמיוחס לו בכתב האישום המערער תיאר את נעיצת הסכין כתגובה לפנייה של המנוח אליו. הוא תיאר תגובה אימפולסיבית שלו כלפי המנוח מתוך החשש שלו שהמנוח ייפגע בו. לטענתו לא נטל את הסכין בכוונה לפגוע במנוח. הוא ביטא חרטה על התוצאות של התנהגותו והתייחס לנזקים שנגרמו לבני משפחת המנוח. הוריו של המערער תארו את ההשלכות ההרסניות של מעשיו על בני משפחתו. אביו של המערער מלווה בתחושות כעס על בנו ומעשיו אשר הועצמו על רקע היותו שוטר והבושה שחש ממעשה בנו. שירות המבחן עמד על כך שמדובר בבחור צעיר שגדל ברקע משפחתי בו התקשו לתת מענה לצרכיו הרגשיים. לאורך השנים גילה קשיי תפקוד והסתגלות במסגרות השונות. יחד עם זאת, אין מדובר במי שניהל אורח חיים עברייני ואלים. לאורך השנים התקשה להגיב באופן אחראי, בוגר ומותאם במצבי לחץ ומשבר. ייתכן והעובדה כי חווה צורך בריצוי חברתו במהלך האירוע והחשש מפגיעה בדימויו העצמי והגברי במידה ויחשוף את הפחד בו היה נתון השפיעו גם הם על בחירתו ליטול סכין ולהתקרב לאזור הקטטה דווקא בעת הסלמתה. ההערכה היא שבעת האירוע המערער פעל מתוך לחץ שהוביל ככל הנראה לשרשרת תגובות אימפולסיביות וקיצוניות. העובדה כי היה תחת השפעת אלכוהול תרמה אף היא לפגיעה בשיקול דעתו.

5.        תסקיר בעניין משפחת המנוח: המנוח היה כבן 35 במותו נשוי ואב לשני ילדים. בחור נמרץ שמילא תפקיד דומיננטי במשפחת מוצאו ותפקיד משמעותי ותומך עבור אמו ואחותו לאחר שהוריו נקלעו למשבר בחיי הנישואים. מאז מותו של המנוח שקועה אלמנתו בעצבות רבה ואינה מצליחה לפנות אנרגיה לעצמה ולרווחתה, עיקר דאגותיה ועיסוקה ממוקדים בדאגה לילדים. כמו כן היא מתמודדת עם קשיים כלכליים. מאז מותו של המנוח חלה רגרסיה התנהגותית אצל הבן הבכור, בן שלוש וחצי שנים. אמו של המנוח תארה זעזוע קשה ומשבר אליו היא נקלעה בעקבות אבדן בנה. אחות המנוח תיארה אף היא כאב רב וגעגועים עזים. היא סובלת מסימפטומים פוסט-טראומטיים. התמונה העולה היא כי משפחת המנוח נמצאת במצב משברי קשה.

טיעונים לעונש

6.        המאשימה טענה כי גרסתו של המערער לפיה הושפע מאלכוהול אינה עולה בקנה אחד עם גרסת שוטר שפגש בו וראה את התנהגותו. דברי המערער לפני שירות המבחן כאילו המנוח פנה אליו ובשל חשש מפניו הוא דקר אותו עומדים בסתירה לאמור בכתב האישום. טענה זו מצביעה על נסיון למזער את אחריותו. המערער חזר למטבח והצטייד בסכין, רץ לעברו של המנוח ללא התגרות מצידו ודקר אותו דקירה קטלנית. מדובר במעשה מתוכנן ומחושב. המערער לא היה צד לסכסוך ועצם העובדה כי נטל בו חלק מהווה נסיבה לחומרא. המאשימה התייחסה לסבל הרב שנגרם למשפחת המנוח וביקשה להשית את הפיצוי המקסימאלי. על אף שלמערער אין עבר פלילי ולמרות גילו הצעיר לאור תוצאות האירוע ביקשה המאשימה להשית על המערער 15 שנות מאסר לריצוי בפועל.

7.        בא כוח המערער הדגיש כי המערער חש מאוים באופן סובייקטיבי. מדובר בשיבוש בשיקול דעתו על רקע שתיית אלכוהול. אין מחלוקת בדבר קיומה של דקירה נוספת שגרמה למותו של המנוח כפי שעולה מחוות הדעת הפתולוגית לאורה הסכימה המאשימה להתקשר בהסדר טיעון עם המערער. יש להביא בחשבון את הודאת המערער ולקיחת אחריות מצדו. עוד הפנה לממצאי שירות המבחן. כן הדגיש את היעדרו של עבר פלילי. המערער עצמו הביע צער והדגיש כי מדי יום הוא חושב על משפחתו של המנוח.

גזר הדין

8.        בית המשפט המחוזי אימץ את הסדר הטיעון וקבע כי מדובר בהסדר מאוזן וראוי. לאחר שנשמעו רוב ראיות התביעה נוכח בית המשפט כי המאשימה עמדה בפני קשיים ראייתיים משמעותיים. יחד עם זאת, יש לדחות את הטענה כי לאור חוות הדעת הפתולוגית הדקירה לא הייתה קטלנית. מעשיו של המערער הם חמורים ביותר. אמנם המערער הוא אדם צעיר, ללא הרשעות קודמות, הודה במיוחס לו, אך זאת לאחר שנשמעו רוב ראיות התביעה. המערער סייע למאשימה להתגבר על קשיים ראייתיים. ואולם, יש לתת משקל לעובדה כי המערער קיפח חייו של אדם צעיר שהותיר אחריו משפחה כואבת ללא תמיכה כלכלית ונפשית. מעשיו של המערער מצויים ברף הגבוהה של הריגה: הוא חזר לאולם, נכנס למטבח והצטייד בסכין באמצעותה דקר את המנוח. לפיכך הושתו העונשים שפורטו ברישא.

תמצית נימוקי הערעור

9.        המערער - באמצעות בא כוחו, עו"ד אשר חן - עומד על הקשיים הראייתיים הקשים שהייתה המאשימה צריכה להתגבר עליהם לאור דקירה נוספת שהיא היא גרמה למותו של המנוח, כאשר זהות הדוקר לא הייתה ידועה. המערער הודה כבר בראשית ההליך כי דקר את המנוח דקירה אחת בלבד בצד ימין. בית המשפט המחוזי לא נתן את המשקל הראוי למחדליה של המאשימה שלא איתרה את הדוקר הנוסף שגרם למותו של המנוח. המערער היה נתון בעת האירוע להשפעת אלכוהול. בית המשפט לא נתן את המשקל הראוי להודאת המערער שיכול היה להמשיך ולנהל הוכחות לאור הקשיים הראייתיים. המערער מפנה לנסיבותיו האישיות: גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי ורקעו המשפחתי הנורמטיבי. מהתסקיר עולה כי המערער נוטל אחריות ומביע חרטה. המערער מפנה לקשיים אותם חווה משפחתו לאור הרשעתו ומאסרו. המערער מפנה לענישה במקרים דומים כאשר לטענתו אף במקרים חמורים יותר הושתו עונשים קלים יותר. בדיון שנערך לפנינו הוגשו מטעם המערער שני מסמכים המעידים על כוונתו להינשא בעודו מרצה מאסר ומכתב של ארוסתו.

עיקרי תגובת המשיבה

10.      המשיבה - באמצעות בא כוחה, עו"ד יאיר חמודות - טוען כי המסד העובדתי הרלבנטי הוא העובדות המתוארות בכתב האישום שבהן בחר המערער להודות במסגרת הסדר טיעון ולכן אין מקום להיזקק בשלב זה לטענות בדבר קושי ראייתי זה או אחר. המשיבה מדגישה כי כתב האישום המתוקן מבחין היטב בין הדקירה שביצע המערער לבין הדקירה שביצע האחר ואף על פי כן הודה המערער בכך שדקירתו הביאה למותו של המנוח. כמו כן מדגישה המשיבה את העובדה כי עונש המאסר שנגזר על המערער אינו חורג מהמתחם עליו הוסכם בין הצדדים בהסדר הטיעון ומשכך אין מקום להתערב בגזר הדין. עוד מדגישה המשיבה כי צדק בית המשפט המחוזי משהשית על המערער עונש מאסר של 15 שנים לאור התוצאה הקשה של המתת אדם צעיר, איש משפחה שהותיר אחריו אלמנה וילדים. המשיבה מפנה לתסקיר שנערך בעניין משפחתו של המערער ולסבל אותו הם חווים. עוד מדגישה המשיבה כי המערער חזר לאולם ונטל מהמטבח סכין בעלת להב ארוך באמצעותה דקר את המנוח סמוך לאחר מכן, וכי המערער דקר את המנוח ללא שהיה לו עניין אישי בויכוח שהתפתח.

           מכל הטעמים האמורים מבקשת המשיבה לדחות את הערעור.