השופט א' א' לוי:
1. מבוא
בית המשפט המחוזי בנצרת מצא את המערערים, אסף הוך ואלעד קשאני (להלן: "אסף" ו-"אלעד"), כמי שהמיתו בכוונה תחילה את קובי לנקרי (להלן: "קובי"), ובעקבות כך הם הורשעו בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). כמו כן הורשעו המערערים בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיף 413ג לחוק, לאחר שנמצא כי הגיעו לזירה ברכב שנגנב מבעליו. בעקבות ההרשעה, גזר בית משפט קמא לאסף מאסר עולם, בעוד שעל אלעד, שהיה קטין בעת ביצוען של העבירות, הושת מאסר למשך 17 שנים.
2. התשתית העובדתית
מסכת האירועים שהסתיימה במותו של קובי, החלה בתאריך 2.8.01, שלושה ימים לפני הרצח, כאשר אלעד פנה לקובי וביקשו שיסייע לו לרכוש סם בו התכוון לסחור. קובי הפגיש את אלעד עם סוחר סמים מנצרת שאמור היה למכור לו את מבוקשו, אולם עוד באותו יום גילה אלעד כי הולך שולל, הואיל והחומר שנמכר לו לא היה כלל סם. אלעד, אשר ראה את קובי כמי שנושא באחריות לעסקת "הסמים" הכושלת, דרש ממנו להשיב לו את כספו, ומשנענה בסירוב, פנה לאסף וביקש את עזרתו.
בתאריך 4.8.01 הגיע אסף לביתו של קובי ועמו היו שניים: מירן כהן (להלן: "מירן") ויהושע פרץ. במקום התפתח ויכוח שבמהלכו הוכה מירן על ידי קובי ואביו, פרוספר לנקרי (להלן: "פרוספר"). בעקבות אירוע זה, ונוכח חששם מתגובתם של מירן ואסף, נמלטו קובי ואביו למקלט בו החליטו להעביר את שעות הלילה. ואכן, במהלך אותו לילה הגיעו אסף, מירן ואדם נוסף - כפיר דדון (להלן: "כפיר"), לאותו מקלט, אולם קובי ופרוספר סרבו לצאת לקראתם. בשעת בוקר מוקדמת של יום המחרת הגיעו אסף, מירן וכפיר לביתה של משפחת לנקרי, והפעם פגש אותם פרוספר. כל החבורה נסעה משם למקום מבודד ("מגדל המים"), ועל פי הנטען, סטר כפיר באותו מפגש על פניו של פרוספר, אסף דרש ממנו להשיב לאלעד את כספו עד לשעות הצהריים, ואילו מירן דרש פיצוי בסך של 2000 ש"ח על תקיפתו בידי פרוספר. ועוד נטען, כי אסף איים על פרוספר שאם כספו של אלעד לא יוחזר לו "יהיו יתומים ואלמנות" (עמ' 91 לפרוטוקול הדיון).
בשעות הצהריים הגיע אלעד לביתה של משפחת לנקרי, שם פגש את קובי, וזה הודיע כי הוא מסרב לשלם סכום כלשהו, והתריס באוזני בן-שיחו: "זה ששיחק אותה אתמול [אסף] שהוא יקח את הכסף" (עמוד 101 לפרוטוקול הדיון). לשמע דברים אלה, אמר אלעד לקובי כי אם העניין לא יוסדר עד לשעה 18:00, הוא ידע כיצד לטפל בכך, ויצא מהבית בטריקת דלת.
בסמוך לשעה 18:30 הגיעו אסף ואלעד לביתו של קובי ברכב מסוג סובארו לגאסי, אותו גנב אסף כשבוע וחצי קודם לכן. בדרכם לשם הם פגשו את עד התביעה פרי אוחנה (להלן: "פרי"), שהיה רכוב על אופנוע. אלעד הכריז באוזניו של פרי כי "הולך להיות בלגן", והוא ואסף המשיכו בדרכם. משהגיעו לביתה של משפחת לנקרי, עצר אסף את הרכב תוך חריקת בלמים, ולאחר זאת יצא ממנו והתקדם לעבר קובי ששהה בחצר הבית. במהלך התגרה שפרצה בין השניים, דקר אסף את קובי 5 דקירות, שאחת מהן חדרה לבית החזה ופגעה בלב, וכתוצאה מכך נגרם מותו של קובי.
במהלך התגרה, ורגעים ספורים לפני שהתמוטט, הספיק קובי לקרוא לאחיו, ולשמע הצעקות יצאו כל בני הבית, אשר חלקם העידו כי ראו את אסף שולף את הסכין מחזהו של קובי. לאחר כל אלה, נסו אסף ואלעד על נפשם כשבעקבותיהם דולק אחיו של קובי כשהוא אוחז בסכין, אולם הוא לא הצליח להדביקם מאחר והשניים נטלו את אופנועו של פרי, אותו פגשו כאמור זמן קצר לפני כן, ונסעו עמו לדירתו של אלעד.
להשלמת התמונה אוסיף, כי בנתיחת גופתו של קובי על ידי פרופ' י' היס מהמכון לרפואה משפטית, נתגלו שלושה פצעי דקירה - בבית החזה, בגב ימין ובכתף שמאל - ובנוסף להם שני פצעי חתך בבית החזה (ראו ת/49).
ההליכים בפני בית המשפט המחוזי
3. גרסאותיו של אסף לאירועים
את תגובותיהם לכתב האישום הגישו המערערים לבית משפט קמא בכתב, ונפנה תחילה לעניינו של אסף:
א) אסף אישר כי במוצאי שבת (4.8.01) הוא הגיע מלווה במירן לביתה של משפחת לנקרי, ודרש להשיב לאלעד את כספו. במהלך אותו מפגש הוכה מירן "בצורה קשה" על ידי קובי ופרוספר, ואסף התערב כדי להפריד בין הניצים. הוא הוסיף ואישר כי בהמשך אותו לילה הוא "נכח באזור המקלט" בו הסתתרו קובי ואביו, ולמחרת חזר ופגש את פרוספר ליד מגדל המים ושם הם שוחחו. באשר למפגש שבמהלכו נדקר המנוח, טען אסף, כי הוא יצא מהרכב בו הגיע כדי לשוחח עם קובי, אולם במהלך הדו-שיח שלף האחרון סכין והחל לתקוף אותו תוך שהוא מגדפו. אסף התגונן מפני התקיפה, וכתוצאה מכך נדקר קובי וגם הוא עצמו נפצע. אסף הוסיף וטען, כי לפתע יצאו אביו של המנוח ואחיו מביתם כשבידיהם סכינים, ועל כן החליט לנוס על נפשו.
ב) ברם, זו לא היתה הגרסה היחידה שנשמעה מפיו של אסף. בעת חקירתו במשטרה הוא הכחיש כל קשר לאירועים שבעטיים נעצר, ואף טען כי הוא אינו מכיר את פרוספר, מירן, כפיר ופרי. עוד טען, כי היכרותו עם אלעד הייתה שטחית בלבד ["אלעד קשאני זה ילד אין לי איתו כלום כאילו אני מכיר אותו בפנים לא חבר או משהו" עמוד 13 לת/10], ובדרך דומה תאר את היכרותו עם קובי ["אני לא ביחסים של דיבור אני שלום שלום" עמוד 12 לת/10]. אסף טען עוד, כי ביום הרצח לא שהה כלל בשיכון ד' בטבריה, ולא פגש את קובי.
ג) במהלך עדותו בפני בית המשפט חזר בו אסף מהגרסאות שנשמעו מפיו עד אז. הוא טען כי הסיבה לכך שאלעד ביקש להסתייע בו כדי לגבות את החוב מקובי, הייתה "כי הוא ידע שאני חבר טוב של קובי" (עמוד 192 לפרוטוקול הדיון), והוסיף כי לא ידע כלל שמקורו של החוב בעסקת סמים. בחקירה הראשית טען אסף, כי ביום הרצח התקשר אליו אלעד ואמר לו כי קובי מבקש שהוא יגיע לביתה של משפחת לנקרי כדי לקחת את הכסף, וזו הייתה הסיבה להגעתו לשם. באשר לדקירתו של קובי, העיד אסף כך:
"התקדמתי לכיוון של קובי, צעקתי לו מה המצב אחי, אחרי איזה שני מטר שיצאתי מהרכב קובי קם מהכיסא התחיל להתקדם מהרכב, דיבר משהו אני לא זוכר מה אמר, הגעתי אליו הביא לי סטירה, הייתי קצת המום מהסתירה ואז הוא הוציא סכין וניסה לדקור אותי בבטן, תפסתי לו את היד ונפצעתי ביד שמאל, נאבקתי איתו כמה שניות, תוך כדי שאני נופל עליו הוא נופל עלי פעמיים, ניסיתי להוציא לו את הסכין מהיד והצלחתי ודקרתי אותו בבטן וברחתי משם" (עמודים 192-193 לפרוטוקול).
כשנשאל כיצד ניתן להסביר את העובדה שעל גופו של קובי נמצאו חמש דקירות ולא אחת, השיב אסף: "אני לא יכול להסביר את זה אבל אני מניח שזה כשנאבקתי בו".
באשר למנוסתו מהזירה העיד אסף: "אחרי שדקרתי את קובי אני נסעתי עם אלעד באופנוע של פרי דדון, זה אופנוע שלקחתי לפרי דדון, העפתי לו מכות ולקחתי ממנו את האופנוע, וזה היה בכביש הראשי טיפה יותר למטה ... נתתי לו סטירה כאילו ולקחתי ממנו את האופנוע וברחתי יחד עם אלעד על האופנוע" (עמוד 194 ו-216 לפרוטוקול).