השופט י' דנציגר:
לפנינו שני ערעורים הנדונים במאוחד;
הערעור הראשון (ע"פ 5541/11) מכוון כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ד' רוזן) בת"פ 5739-02-11 מיום 26.5.2011 (הכרעת דין) ומיום 9.6.2011 (גזר דין), במסגרתו הורשע המערער רוי אזולאי (להלן: רוי) בביצוע שוד מזוין בחבורה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בהתחזות כעובד הציבור לפי סעיף 283(2) לחוק העונשין ובקשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. רוי זוכה (בהסכמת המשיבה) מביצוע עבירה של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 420 בנסיבות סעיף 418 לחוק העונשין. בגין העבירות בהן הורשע הושתו על רוי 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו. כן נגזרו על רוי 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל בגין הפעלת עונש מאסר מותנה, אשר ירוצו במצטבר, כך שסך הכל ירצה רוי 50 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו. כמו כן, הופעל עונש מאסר מותנה נוסף בן 12 חודשים אותו ירצה רוי בחופף למאסרו. עוד הושתו על רוי 15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי רוי לא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע, עבירת אלימות פיסית כלפי גוף אדם ועבירות לפי סעיפים 384, 283 ו-499 לחוק העונשין. לבסוף הושת על רוי פיצוי למתלונן בסך של 30,000 ש"ח.
הערעור השני (ע"פ 8940/11) מכוון כנגד חומרת העונש שהושת על המערער אופיר עוזרי (להלן: אופיר) על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת י' אמסטרדם) בת"פ 5883-02-11 מיום 27.10.2011. על אופיר הושתו 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו; 15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי אופיר לא יעבור כל עבירת רכוש או עבירת אלימות מסוג פשע; קנס בסך 12,000 ש"ח או 12 חודשי מאסר תמורתו; פיצוי למתלונן בסך 100,000 ש"ח. העונשים הושתו לאחר שאופיר הודה בעובדות כתב האישום, שלא במסגרת הסדר טיעון, בגדרו הואשם בשוד מזוין בחבורה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, בשימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 420 בנסיבות סעיף 418 לחוק העונשין, בהתחזות כעובד הציבור לפי סעיף 283(2) לחוק העונשין ובקשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
העובדות לפי כתב האישום
1. ביום 17.1.2011 או בסמוך לכך קשרו רוי ואופיר קשר עם סמואל גוזני (להלן: סמי) לשדוד את א.כ. (להלן: המתלונן) בדירתו בתל-אביב (להלן: הדירה) תוך התחזות לאנשי משטרה, לאחר שנודע לשלושה כי המתלונן מחזיק בביתו סכומי כסף גדולים.
2. עוד באותו יום, בשעות הערב או בסמוך לכך, הגיעו השלושה לקרבת הדירה על מנת לבחון את ה"זירה" המיועדת. סמי ערך בדיקה מקדימה בבניין, ובסופה עדכן את רוי ואופיר כי ישנה מצלמת אבטחה מחוץ לבניין.
3. ביום 18.1.2011 בשעה 07:12 או בסמוך לכך, הגיעו השלושה לכתובת הדירה. במסגרת הקשר ולשם קידומו, לבשו רוי ואופיר חולצות "קפושון" במטרה להסתיר את פניהם ממצלמת האבטחה, והצטיידו באקדחי דמה ובכפפות. סמי מצידו הצטייד באקדח מסוג "בזל" (להלן: האקדח), באזיקים ובתעודה הנחזית להיות תעודת שוטר. כן לבש סמי מעיל הנחזה להיראות מעיל משטרתי, ועליו סמל משטרת ישראל והכיתוב "משטרה". לשם קידום הקשר אף הצטיידו השלושה במכשירי טלפון ניידים ובהם כרטיסי סים ייעודיים לביצוע השוד.
4. בסמוך לכך, עלה סמי לדירתו של המתלונן והקיש על הדלת כשהוא צועק: "משטרה! משטרה! לפתוח את הדלת". בזמן זה המתינו רוי ואופיר בכניסה לבניין. כאשר פתח המתלונן את הדלת, הראה סמי למתלונן את התעודה והזדהה לפניו כשוטר מ"היחידה הכלכלית להב 443". במקביל, במסגרת הקשר ולשם קידומו, צלצל סמי לרוי ולאופיר בציינו: "האובייקט פתח את הדלת, תעלו!", או מילים בעלות משמעות דומה, ונכנס לדירה. או אז עטו השניים על ראשם את כובעי חולצותיהם כדי להימנע מזיהויים במצלמת האבטחה שהוצבה בכניסה לבניין, עלו לדירה ונכנסו אליה.
5. אז, הודיע סמי למתלונן שברשות המשטרה מידע מודיעיני נגדו לפיו המתלונן מבצע עבירות שונות (הקשורות במכירת טלפונים ניידים וכרטיסי חיוג), וכי משכך הוא "מעוכב" וייערך חיפוש בדירתו. סמי הציג למתלונן את רוי ואת אופיר כבלשי משטרה אשר יערכו חיפוש בדירה, הורה למתלונן לעמוד בצד ולא לזוז, והוסיף כי אם המתלונן "ישחק" הוא ייעצר. כן אמר סמי לחברתו של המתלונן, ר.ק., ששהתה אותה עת בדירה כי היא "מעוכבת", והורה לה לשבת בסלון.
6. לאחר מכן עטו רוי ואופיר כפפות על ידיהם והחלו לערוך "חיפוש" בדירה. במהלך החיפוש איתרו השניים כספת בחדר השינה. סמי הורה למתלונן לפתוח אותה. המתלונן השיב כי הוא אינו זוכר את קוד הפתיחה לכספת. בתגובה לכך אמר סמי למתלונן כי הוא "עצור", וכי באם לא ייפתח את הכספת ייקראו לפורצים שיעשו כן. המתלונן נעתר ופתח את הכספת. אז הכניסו השלושה את תחולת הכספת וטובין נוספים שמצאו בדירה - 350,000 ש"ח, 30,000$, תכשיטי זהב בסך 15,000$, כרטיסי חיוג בשווי כולל של 90,000 ש"ח, 10,000 ש"ח ומכונה לספירת כסף - לשני תיקים (להלן: השלל). לאחר מכן, הורה סמי למתלונן כי לא יזוז, אזק את ידיו מאחורי גבו באזיקים במטרה למנוע את התנגדותו לגניבה, והורה לו לשבת בפינת העבודה בדירה. בזמן זה עשו רוי ואופיר את דרכם אל מחוץ לדירה כשבידיהם השלל. אז אמר סמי למתלונן כי הוא "עצור" וקרא אל רוי ואל אופיר להזמין ניידת ויצא מהדירה כשהוא מותיר את המתלונן אזוק בידיו. מאוחר יותר התאספו השלושה בביתו של רוי וחילקו ביניהם את השלל.
לפיכך, הואשמו רוי ואופיר בעבירות כמפורט ברישא.
ע"פ 5541/11
תמצית ההליכים לפני בית המשפט המחוזי
7. בפתח משפטו מסר רוי כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העובדות המפורטות בכתב האישום, זאת למעט אישומו של רוי בביצוע שוד. על כן הוגשו בהסכמת הצדדים הודעותיו של רוי במשטרה, ומוצגים אחרים. לטענת המשיבה, השלושה ביצעו מעשה אלימות כדי להשיג את תכולת הכספת וכדי למנוע התנגדות מצד המתלונן. כמו כן, הוכח שבמהלך האירוע נשא סמי אקדח, כאשר העבירות בוצעו בחבורה. רוי מצידו טען כי הפעולות שביצע עולות כדי גניבה בלבד, ולא שוד. לטענתו, השלושה לא הפעילו כוח ולא ניסו לנקוט באלימות מכל סוג. רוי אף ציין כי הודיע לאחרים שבאם תינקט אלימות הוא ינטוש את הדירה באופן מיידי. לשיטתו, השלושה ביצעו תחבולה אך לא שדדו את המתלונן. זאת ועוד, לא הוכח בבית המשפט כי מי מהשלושה נשא נשק. עוד נטען, זאת בהתבסס על ע"פ 524/82 ודרד נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 553 (1983) (להלן: עניין ודרד), כי בהיעדר הפעלת אלימות פיסית (או איום לנקוט באלימות) ממשית, לא קמה עבירת השוד לפי סעיף 402 לחוק העונשין.
הכרעת הדין
8. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער בקובעו כי הוכחו בעניינו יסודות עבירת השוד. בית המשפט ציין כי המתלונן נכבל באזיקים, אויים כי רכושו (הכספת) יינזק באם לא ייפתח אותה, ואף הושם ב"מעצר" כך שחירותו לא עמדה לו עוד. בית המשפט המחוזי הטעים כי אין לקבל את טענת המערער לפיה לא הופעלה אלימות כלפי המתלונן נוכח אי גילוי התנגדות מצדו, שהרי השלושה פעלו בחבורה והקרינו "עוצמה" שבכוחה להצמית סירוב או התנגדות. כן קבע בית המשפט כי מן הנסיבות ניתן ללמוד, זאת בניגוד לטענתו של רוי, כי סמי אמנם נשא בעת האירוע נשק חם: על גופו של סמי נתפס אקדח ובו 15 כדורים חמישה ימים לאחר האירוע; בבוקר השוד ביקש סמי מרוי להביא אקדח והלה השיב בחיוב; בעת חלוקת השלל - שלוש דקות מתום האירוע - הבחין המערער (כך על פי עדותו) בנשק על גופו של סמי; המערער אף אישר כי סמי החזיק ברשותו את אקדחו, שכן הוא מסתובב איתו "כל היום" כנשק להגנה עצמית. כן ציין בית המשפט כי אין חולק שהשלושה אזקו את המתלונן, וכי השלושה תכננו לעשות כן מבעוד מועד. בית המשפט הטעים כי כבילת המתלונן באזיקים נעשתה להשגת מטרת השוד, היא גניבת תכולת הכספת.
גזר הדין