ע"פ
בית המשפט העליון
|
5535-12,6471-12
01/05/2013
|
בפני השופט:
1. א' רובינשטיין
2. י' דנציגר
3. א' שהם
|
| - נגד - |
התובע:
1. אנגסום כאברי
2. יוסף (פאדל) בשיר
עו"ד עלאא מסארווה
עו"ד טל ענר
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד חיים שוייצר
|
| פסק-דין |
השופט י' דנציגר:
לפנינו דיון מאוחד בערעורים שהוגשו על גזרי דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שניתנו על ידי השופט צ' גורפינקל.
מבוא
שוב ניצבת לפתחנו סוגיית מדיניות הענישה ביחס לעבירות שוד המבוצעות על ידי מבקשי מקלט השוהים בישראל. בשתי הפרשות דנן, בהמשך למדיניות שיפוטית קודמת בה נקטו הערכאות הדיוניות, קבע בית המשפט המחוזי כי יש להחמיר את רף הענישה בעבירות שוד המבוצעות על ידי מבקשי מקלט בישראל. שתי השאלות המתעוררות בפרשות שלפנינו הן: ראשית, האם ראוי לנקוט ברף ענישה מחמיר ביחס לעבריינים על רקע השתייכותם לאוכלוסיה ספציפית או לקבוצה חברתית מסוימת (בנסיבות המקרה - השתייכות לאוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל)? שנית, מהו רף הענישה המקובל בעבירות כגון דא בנסיבות דומות והאם יש מקום להחמיר את רף הענישה בעבירות שבנדון מעבר למידת ההחמרה שאושרה על ידי בית משפט זה לאחרונה (לאחר שניתנו גזרי הדין שבנדון).
ע"פ 5535/12, ערעורו של אנגסום כאברי (להלן: כאברי) על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט צ' גורפינקל) בת"פ 37941-01-12 מיום 30.5.2012, בו הושתו על המערער, אזרח אריתריאה ומבקש מקלט בישראל - בתום שמיעת ראיות ולאחר שהורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובשוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין - ארבע וחצי שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו; 18 חודשי מאסר מותנה, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירת שוד או אלימות כלפי אדם אחר שתוצאתה חבלה של ממש או עבירת רכוש מסוג פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.
ע"פ 6471/12, ערעורו של יוסף (פאדל) בשיר (להלן: בשיר) על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט צ' גורפינקל) בת"פ 26657-03-12 מיום 19.6.2012, בו הושתו על המערער, אזרח סודן ומבקש מקלט בישראל - בתום שמיעת פרשת התביעה וכיוון שחזר בו מכפירתו והודה בשוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין ובשיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 275 לחוק העונשין - ארבע שנות מאסר בניכוי תקופת מעצרו; 18 חודשי מאסר מותנה, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור עבירת שוד, עבירה של אלימות כלפי אדם אחר שתוצאתה חבלה או עבירת רכוש מסוג פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.
להלן יפורט הרקע העובדתי וההליכים הקודמים כמו גם גזר הדין בכל תיק בנפרד. הדיון וההכרעה בשאלות המשפטיות המשותפות שהתעוררו לפנינו יעשה במאוחד. לבסוף, ידון ויוכרע עניינם הפרטני של המערערים בנפרד ובאופן שלא יושפעו האחד מעניינו של השני. מתווה זה של הדיון נקבע בסוף הדיון שנערך לפנינו ובאי כוח הצדדים לא הביעו התנגדותם לכך.
ע"פ 5535/12
עובדות כתב האישום
1. ביום 10.1.2012 בשעה 02:30 הלכה המתלוננת בשדרות רוטשילד בתל-אביב לכיוון צפון בדרכה לביתה לאחר סיום יום עבודתה. באותה עת שהה המערער, אזרח אריתריאה השוהה בישראל, בצוותא עם אדם אחר בצומת הרחובות רוטשילד ומזא"ה. כאשר חלפה המתלוננת על פניהם של המערער והאחר, קשרו השניים קשר לשדוד אותה. לאחר שהמתלוננת החלה ללכת ברחוב מזא"ה לכיוון מזרח, החלו המערער והאחר לרוץ לכיוונה. כאשר הסתובבה המתלוננת לכיוונם, תקפו המערער והאחר את המתלוננת בצוותא. האחר אחז בתיק בו החזיקה המתלוננת ותלש אותו בחוזקה מאחיזתה למרות התנגדותה וצעקותיה. המערער אחז במכשיר הטלפון הסלולארי של המתלוננת, מסוג אייפון, אותו החזיקה בידה וניסה לחטוף אותו ממנה. לאור התנגדותה של המתלוננת וצעקותיה. המערער הפיל את המתלוננת ארצה והכה אותה בפניה אולם בעקבות צעקותיה נמלט מהמקום ללא האייפון. מיד לאחר מכן התחלקו המערער והאחר בתכולת התיק אותו גנבו מהמתלוננת אשר הכיל בין היתר משקפי שמש, אוזניות של אייפון, כ-320 ש"ח וחבילת סיגריות. כתוצאה ממעשי המערער נגרמו למתלוננת חבלות בלחי ימין. משכך, הואשם המערער כאמור בקשירת קשר לביצוע פשע ובשוד בנסיבות מחמירות (בצוותא ותוך פציעה).
תמצית ההליכים לפני בית המשפט המחוזי
2. חרף הכחשתו, בתום שמיעת ראיות הורשע המערער בביצוע העבירות מושא כתב האישום. לבית המשפט המחוזי הוגשה הצהרת נפגעת עבירה ובה פירטה המתלוננת כי עיקר פגיעתה היא נפשית ולא גופנית וכי בעקבות האירוע היא החלה לחוש חוסר ביטחון ומאז היא מסתובבת עם מיכל גז מדמיע, חוששת ללכת לבדה בערב ובלילה. עוד הוסיפה המתלוננת כי בשעות מאוחרות היא נמנעת מללכת ברגל ונוסעת במוניות דבר שגורם לה להוצאות גבוהות יחסית. כן ציינה המתלוננת כי בכל פעם שהיא רואה זוג אזרחים זרים חולפים על פניה היא עוברת לצד השני של הרחוב ואפילו במקום עבודתה היא החלה לחשוש מהעובדים הזרים הנמצאים שם.
עיקרי גזר הדין של בית המשפט המחוזי
3. בית המשפט המחוזי ציין כי המערער הוא אזרח אריתריאה וקיבל אשרת שהייה בישראל מכוח אמנת ההגנה על פליטים. למרות שהאישור שבידיו אינו מאפשר לו לעבוד בישראל הוא מצא מקום עבודה ולכן אין לומר שביצוע השוד נבע ממצוקה כלכלית. בית המשפט המחוזי הדגיש כי בעבר נתקל במעשי שוד או אלימות על ידי עובדים זרים, פליטים או מהגרי עבודה, אולם בשנה האחרונה התגברה התופעה עד מאוד ואין לך שבוע שבו לא מתקיים דיון שבו מעורב אזרח זר במעשה אלימות או במעשה שוד. בית המשפט המחוזי הוסיף, בהמשך להצהרת נפגעת העבירה, כי רחובות הערים הפכו לבלתי בטוחים, אזרחים שלווים חוששים לצאת מבתיהם מחשש לאלימות ויש צורך להעביר מסר חד משמעי כי בית המשפט לא יתן ידו למצב שבו אנשים חוששים לצאת מביתם וללכת ברחובות העיר בתום יום עבודה או לצורך בילוי. בית המשפט המחוזי הוסיף כי בית המשפט צריך להזהיר את עצמו שלא להיגרר אחר האירועים החמורים שהתרחשו בתקופה האחרונה ולא לעשות הכללות בעניין מהגרים ופליטים. יחד עם זאת, על עובדים זרים ומהגרים להפנים כי כנגד הזכות שניתנה להם להיכנס למדינת ישראל ולשהות בה, מוטלת עליהם חובה לכבד את חוקי המדינה ולא להיות מעורבים במעשים אלימים. בית המשפט הינו אחד הגורמים של רשויות המדינה שתפקידם להעניק ביטחון לאזרחים והוא חייב להושיט את ידו במסגרת הגנת הציבור וההרתעה.
4. בית המשפט המחוזי הפנה למספר גזרי דין של הערכאה הדיונית בהם הושתו בנסיבות דומות עונשי מאסר של 42 חודשים ואף 50 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הטעים כי יש להעלות את טווח הענישה ולהעמידו בין שלוש לשש שנות מאסר, והעונש שייגזר על הנאשם הספציפי בתוך הטווח יושפע בין היתר מחומרת העבירה ועל פי התוצאות שנגרמו. במקרה דנן חלקו של המערער הינו מרכזי, והשוד בוצע תוך כדי נקיטת אלימות כנגד אישה, לרבות הפלתה לארץ ומתן מכת אגרוף בפניה. בית המשפט המחוזי הדגיש כי שיקול ההרתעה אמור להיות מרכזי בתיק זה ולא מן הנמנע כי בעתיד לא יהיה מנוס מהחמרת הענישה תוך העלאת הרף. לפיכך הושתו על המערער העונשים שפורטו ברישא.
ע"פ 6471/12
עובדות כתב האישום
5. ביום 12.3.2012, סמוך לשעה 13:00, הלכה המתלוננת ברחוב עקיבא גיאר בתל-אביב כשהיא אוחזת בידה מכשיר טלפון סלולארי מסוג אייפון. המערער התקרב אל המתלוננת, חטף מידה את הטלפון הסלולארי והחל לרוץ. המתלוננת רדפה אחריו וכשהצליחה לאחוז בחולצתו, תקף אותה המערער בכך שדחף אותה והפילה ארצה. המתלוננת התרוממה, חלצה נעליה והמשיכה לרדוף אחרי המערער עד שנפל ארצה במנוסתו והפיל את הטלפון הסלולארי מידו. בשלב זה הרימה המתלוננת את הטלפון הסלולארי מהרצפה, ובתגובה ניסה המערער לחטוף אותו פעם נוספת מידיה. המתלוננת צעקה לעזרה ורדפה אחרי המערער עד לעיכובו בידי עוברי אורח באזור. לאחר מעצרו התחזה המערער לפני השוטרים שעצרו וחקרו אותו לאדם אחר בשם "סופיאן (בן מחמד) פאדל בשיר" במטרה להכשיל את ההליך השיפוטי. משכך, הואשם המערער בשוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין; התחזות לאדם אחר, לפי סעיף 441 לחוק העונשין; ובשיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
עיקרי גזר הדין של בית המשפט המחוזי