1. לפנינו ערעור על הכרעת הדין מיום 17.9.09 ועל גזר הדין מיום 12.12.11 של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ר. פרידמן-פלדמן), אשר הרשיע את המערער, על פי הודאתו שניתנה במסגרת צירוף תיקים שביצע, בעבירות שיוחסו לו בשלושה כתבי אישום, והטיל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה כוללת של 12 חודשים, וכן מאסר על תנאי, ופסילת רישיון נהיגה.
רקע
2. ביום 28.11.06 הוגש נגד המערער כתב אישום בת.פ. 4855/06, בו הואשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין (להלן:
"התיק הראשון"); ביום 5.6.07 הוגש נגד המערער כתב אישום בת.פ. 2983/07, בו הואשם בעבירות של פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(1) לחוק העונשין, תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין, היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין, ונהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן:
"התיק השני"); ביום 25.7.07 הוגש נגד המערער כתב אישום בת.פ. 3711/07, בו הואשם בעבירה של תקיפות שונות לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין (להלן:
"התיק השלישי).
3. התיק השני, שהינו החמור מבין השלושה, היה קבוע לשמיעת כל הראיות והסיכומים, ליום 4.2.09. ערב הדיון הגיעו הצדדים להסדר טיעון, בו הסכימו כי המערער יודה בעובדות המיוחסות לו בכל שלושת התיקים, והצדדים יטענו לעונש באופן חופשי. לנוכח ההסדר אליו הגיעו הצדדים, ביטל בית המשפט את ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה, ובמקומה קיים ישיבת תזכורת. במהלך ישיבת התזכורת מסרו הצדדים לבית המשפט את תוכן ההסדר אליו הגיעו. הצדדים גם הודיעו לבית המשפט, שהם הסכימו לנהל הליך של גישור בפני כב' השופטת דותן, בנסיון להגיע להסכמה גם לעניין העונש. הליך גישור כזה אכן התקיים, ואולם הוא לא עלה יפה.
4. בהתאם להסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים בשעתו, היה עליהם לטעון את טענותיהם בעניין העונש. אלא שלנוכח כישלון הליך הגישור, ביקש המערער לחזור בו מהסדר הטיעון. ביום 24.6.09 התקיים דיון בפני כב' השופטת פרידמן-פלדמן, אליה הועבר הטיפול בתיק הראשון, במסגרתו ביקש המערער לחזור בו מהסדר הטיעון. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וציינה, בין היתר, כי "דיון ההוכחות שנקבע ביקשנו לבטל אותו ברגע האחרון בגלל ההסכמה". לאחר ששמעה את טיעוני הצדדים, החליטה כב' השופטת פרידמן-פלדמן להיעתר לבקשת המערער. היא התירה למערער לחזור בו מההסדר, וקבעה את התיק הראשון לשמיעת כל הראיות והסיכומים בפניה, ליום 17.9.09. התיק השני והתיק השלישי, הוחזרו לכב' השופטת א. זיסקינד, אשר דנה בשני התיקים עוד בתחילה.
5. ביום 17.9.09 התקיימה בפני כב' השופטת פרידמן-פלדמן, כפי שנקבע, ישיבת ההוכחות בתיק הראשון. במהלך ישיבה זו השמיעה המשיבה את עדיה, וגם המערער העיד. לא ברור האם המערער הזמין עדי הגנה מטעמו. מכל מקום, לאחר הפסקה שניתנה בדיון, הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון לפיו כתב האישום בתיק הראשון יתוקן באופן שהוראת החיקוק תשונה מעבירה של איומים לעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין, כי המערער יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע, וכי הוא יצרף את שני התיקים האחרים. בין הצדדים הוסכם, כי שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של המערער, וכי הטיעון לעונש יהיה פתוח. לנוכח ההסכמה אליה הגיעו הצדדים, הרשיע בית המשפט את המערער בעבירות שיוחסו לו בשלושת כתבי האישום, והורה לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של המערער. בית המשפט נעתר לבקשת ב"כ המערער, וביקש כי הממונה על עבודות השירות יחווה דעתו בשאלת התאמתו של המערער לבצע עונש מאסר בעבודות שירות. ישיבת הטיעונים לעונש נדחתה ליום 9.3.10.
6. ישיבת הטיעונים לעונש לא התקיימה במועד שנקבע, וגם לא במועדים סמוכים לו. זאת לנוכח העובדה, שהמערער ניתק את עצמו מההליך, ולא אותר. בנסיבות אלה, בישיבה שהתקיימה ביום 8.11.10 התלה בית המשפט את ההליכים, והוציא נגד המערער צו מעצר.
7. ביום 14.6.11 אותר המערער על ידי המשטרה, ולמחרת היום הוא הובא לפני בית המשפט. בעקבות איתורו של המערער, ההליכים בשלושת התיקים חודשו, ובית המשפט קבע את התיק לצורך שמיעת הטיעונים לעונש. בשלב זה, מונתה למערער סניגורית אחרת מזו שייצגה אותו עד כה, אף היא מטעם הסניגוריה הציבורית. בישיבה שהתקיימה ביום 23.10.11 נעתר בית המשפט לבקשת המערער וביקש כי הממונה על עבודות השירות ישוב ויזמן אליו את המערער ויחווה את דעתו בשאלת התאמתו של המערער לבצע עבודות שירות. דא עקא, שהמערער לא התייצב בפני הממונה.
8. בפתח הישיבה שהתקיימה ביום 4.12.11, אשר נועדה לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש, ביקשה ב"כ המערער כי בית המשפט יאפשר למערער לחזור בו מהודאתו בכל שלושת התיקים. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, ובית המשפט קיבל את התנגדותה. לאחר הדברים האלה, השמיעו הצדדים את טיעוניהם לעונש, ובתום הדיון נקבע מועד למתן גזר הדין.
9. ביום 12.12.11 נתן בית המשפט את גזר הדין. בפתח גזר הדין, פירט בית משפט קמא את העבירות בהן הורשע המערער, במסגרת שלושת כתבי האישום שהוגשו נגדו. ואלה העבירות, לפי סדר התרחשותן:
א. ביום 22.5.06, בחצות או בסמוך לכך, במחסום אל-זעים, תקף המערער את החייל דורון קדשאב שהוצב באותה עת באבטחת המחסום. החייל סגר את המחסום בשל התראה על מכונית תופת, ואולם כאשר המערער הגיע למקום במכוניתו, הוא התרעם על כך שלא נותנים לו לעבור. במהלך ויכוח עם החייל, אחז המערער את החייל בעורפו בחוזקה (ת.פ. 3711/07 - התיק השלישי).
ב. ביום 10.7.06, בעת שקצין משטרה טיפל באירוע של הקמת רעש במקום, איים הנאשם על הקצין, בכך שאמר לו: "אני תקפתי הרבה שוטרים, יש לי את מספר תעודת הזהות שלך, אני כבר ידע מי זה אבא שלך, מי זה אמא שלך מי זה הילדים שלך ואיפה אתה גר" (ת.פ. 4855/06 - התיק הראשון).
ג. ביום 31.5.2007 בשעה 23:30 נהג המערער ברכבו בכביש שבין ירושלים למעלה אדומים. המערער עקף בפראות כלי רכב שונים במהירות גבוהה ובמקומות שתנאי הדרך אינם מאפשרים זאת, תוך שהוא צופר צפירות ממושכות ומהבהב באורות רכבו. במנהרת הר הצופים עקף המערער את הרכב בו נסעו גב' איילת יוסף ובעלה דודו יוסף, שהוא איש משטרה, יחד עם ילדיהם. המערער התקרב עם רכבו לדלת הצד של רכב בני הזוג, ובשל כך נאלץ המתלונן, מר יוסף, לסטות עם רכבו כדי מגע עם התעלה שבצד הכביש. בהמשך עקף המערער במהירות, מצד ימין, רכב אחר, תוך שהמערער נוהג במהירות על שול הכביש הימני. מעשיו של המערער נעשו בהיותו שיכור. ליד מחסום הכניסה לעיר מעלה אדומים הצליח השוטר דודו יוסף להדביק את המערער. השוטר הציג בפני המערער את תעודת המינוי המשטרתית שלו וביקש ממנו למסור לו את פרטיו, אך המערער סירב לכך. למקום הגיעו שתי ניידות עם שוטרים נוספים. השוטר יצחק עובדיה ביקש מהמערער כי יציג לו רשיונו, אך המערער הסתגר בתוך רכבו. השוטר עובדיה פתח את דלת הרכב האחורית ובחן את פנים הרכב. בשלב זה, חבט הנאשם לפתע, באמצעות דלת הרכב, בפלג גופו האחורי של השוטר עובדיה. בנסיבות אלה ניגשה השוטרת יפית שמעוני אל המערער, אחזה בו והסיטה אותו מדלת הרכב, תוך שהיא צועקת לו: "מה אתה עושה?". המערער דחף את השוטרת שמעוני וסטר על לחיה הימנית. השוטרים ושוטרים נוספים הודיעו למערער על מעצרו, אך המערער החל מתפרע ובועט לכל עבר. שעה שהשוטרים, בעזרת אזרח שסייע בידם, ניסו להשתלט על המערער ולכבלו, תפס המערער באשכיו של השוטר יצחק עובדיה. המערער נאבק בשוטרים במשך מספר דקות עד שעלה בידיהם להשתלט עליו ולעצרו. בסמוך לאחר מכן, משהוכנס המערער לתוך ניידת משטרה, המשיך המערער להשתולל ושבר מנורה שהיתה מותקנת בניידת. כתוצאה מהמאבק הממושך בשוטרים נגרמו למערער חבלות ושריטות (ת.פ. 2983/07 - התיק השני).
10. בהמשך גזר הדין, פירט בית משפט קמא את נסיבותיו האישיות של המערער, כפי שהן עולות מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו. בהקשר זה ציין בית משפט קמא, כי שירות המבחן הציע למערער להשתלב בטיפול לשליטה בכעסים, אך המערער סרב. מטעם זה, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית ביחס אליו. כמו כן ציין בית משפט קמא את העובדה, שבמסגרת ההליך הנוכחי הופנה המערער לממונה על עבודות השירות, "אולם הנאשם לא שיתף פעולה עם הממונה ולא ניתן היה להגיש חוות דעת בעניינו". בית משפט קמא סקר בגזר הדין את רשימת ההרשעות הקודמות של המערער, הכוללת עונש מאסר לתקופה של 20 חודשים שהוטל עליו בשנת 2000, לאחר שערעור שהגיש לבית משפט זה, התקבל. כמו כן ציין בית משפט קמא את העובדה, שהמערער עבר את העבירות המיוחסות לו, בעוד עונש מאסר על תנאי לתקופה של 30 יום תלוי ועומד נגדו.
11. בסופו של יום, לאחר ששקל את הטיעונים לחומרא ולקולא, דן בית משפט קמא את המערער לעונש מאסר לתקופה של 12 חודשים, כאשר עונש זה כולל הפעלה בחופף של עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. בנוסף, הוטל על המערער עונש מאסר על תנאי של 6 חודשים, וכן הוטלו עליו עונשים של פסילה מנהיגה, בפועל ועל תנאי.
הערעור על ההרשעה
12. ערעורו של המערער על ההרשעה מופנה נגד החלטתו של בית משפט קמא מיום 4.12.11, בה דחה בית המשפט את בקשת המערער כי יותר לו לחזור בו מהודאתו בכל שלושת התיקים. ב"כ המערער טוענת, כי בית משפט קמא טעה בהחלטה זו, והיא מעלה שני נימוקים עיקריים:
ראשית, לטענת המערער - כך מוסרת באת כוחו - המערער הסכים להסדר הטיעון, הואיל וסבר שעובדות כתב האישום בתיק השני שונו "לאור בעיות ראייתיות בתיק ובשלן, בין השאר, הועבר ההליך לגישור בפני הנשיאה..." (סעיף 18 להודעת הערעורו). לטענת ב"כ המערער, מעיון בפרוטוקול הדיון ניתן לראות כי תגובתו של המערער, בעת שהוצג הסדר הטיעון, הייתה לאקונית, ולא ברור ממנה כי המערער הבין באילו עבירות הוא הודה, ואת פרטי ההסדר בעניינו. לטענת ב"כ המערער, בית משפט קמא לא פירט בהכרעת הדין באילו עבירות הורשע המערער, אלא הסתפק בכך שציין את מספרי הסעיפים בהם הורשע. לטענת ב"כ המערער, "המערער ביקש לחזור בו מהודאתו בכל תיקיו לצורך הוכחת חפותו בחלק מהאישומים המיוחסים לו בלבד ולא כדי לקבל הטבה אחרת" (סעיף 23 להודעת הערעור).
שנית, לטענת ב"כ המערער, "המערער נימק את בקשתו לחזור בו מצירוף התיקים שנעשה בעניינו ומהודאתו בכל תיקיו בדיון מיום 4.12.11 בכך שהמניע לצירוף התיקים ביום הצירוף היה חששו מהתנכלות המשטרה במעלה אדומים בו ובבנו. כיום עזבו המערער ובנו את מעלה אדומים. משפג חששו להתנכלות מצד המשטרה רוצה המערער להוכיח את חפותו לגבי חלק מהעבירות המיוחסות לו" (סעיף 24 להודעת הערעור).