השופט י' דנציגר:
לפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ה' ח'טיב, ז' הווארי ונ' מוניץ) בתפ"ח 504/07 מיום 11.1.2010, במסגרתה הורשע המערער, לאחר שכפר במיוחס לו בכתב האישום, בביצוע עבירות מין בשני קטינים כפי שיפורט להלן, בגינן הושתו עליו - בגזר דין מיום 6.6.2010 - חמש שנות מאסר לריצוי בפועל; שנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי המערער לא יעבור עבירות מין מהעבירות בהן הורשע שהן מסוג פשע. כן חויב המערער בתשלום פיצוי למתלוננים - 75,000 ש"ח למתלונן הראשון ו-10,000 ש"ח למתלונן השני.
העובדות על פי כתב האישום המתוקן
האישום הראשון
1. המערער שימש במשך שנים רבות כמאמן בחוג בענף ספורטיבי מסוים (להלן: החוג). במסגרת תפקידו אימן המערער ילדים רבים, בגילאים שונים, החל מגיל שמונה ועד בגירים, במקומות שונים בצפון הארץ. האימונים התקיימו מספר פעמים בשבוע, ואף בשבתות ובחגים. לעיתים נסעו המערער וחניכיו למשחקים ולמחנות אימונים, שכללו לינה. על פי כתב האישום, האינטנסיביות של האימונים ומעורבותו של המערער בחייהם של חניכיו יצרו מערכת יחסי אמון, תלות, מרות, חינוך והשגחה בין המערער לבין חניכיו.
2. י' (להלן: המתלונן), יליד 1980, החל להתאמן בחוג בהיותו בן תשע, כאשר המערער, שהיה אז חייל בשירות סדיר, היה מאמנו. באחת השבתות, בשנת 1989 או בסמוך לכך, נערכה בעיר בצפון הארץ (להלן: העיר הצפונית) תחרות בה השתתף המתלונן בליווי המערער. בסיום התחרות אמר המערער למתלונן להתלוות אליו למקלחת, וביקש ממנו שישמור על דלת המקלחת בעת שהמערער מתקלח. המתלונן עשה כן. אז הורה המערער למתלונן להיכנס ולשמור על הדלת מבפנים. כאשר נכנס המתלונן, נגע המערער בגופו של המתלונן וביקש מהמתלונן שיגע בגופו של המערער (להלן: האירוע במקלחת).
3. במספר מקרים, בעת שנסע המערער לבסיס צבאי בו שירת (להלן: הבסיס), לקח את המתלונן יחד עימו ברכבו הפרטי (להלן: הרכב). כשהיו בדרכם חזרה מן הבסיס, עצר המערער את הרכב במקומות כלשהם באמצע הדרך, הורה למתלונן לעבור למושב האחורי, הפשיטו והשכיבו על בטנו. אז התפשט המערער בפלג גופו התחתון, רכן מעל המתלונן, כשהוא מנסה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן, לעיתים מצליח מעט ומשלא מצליח, מחכך את איבר מינו בגופו של המתלונן, עד אשר הגיע לסיפוקו, ושפך זרעו על מגבת, שהכין מראש ושהניח מבעוד מועד על גבו של המתלונן.
4. המערער נהג לומר למתלונן שזה בסדר, וכי דברים כאלו קורים, וכן כי הוא, המערער, ידאג למתלונן. כן נהג המערער להבטיח ואף לתת למתלונן מדי פעם מתנות שונות כמו סכומי כסף שנעו בין 20 ש"ח ל-50 ש"ח וכן חולצות של המערער.
5. עוד לפי כתב האישום, בעת שהמערער וחניכיו נסעו לתחרויות ולמחנות אימונים שונים, נהג המערער לקבוע את סידורי הלינה כך שברוב המקרים ישן המתלונן יחד עמו באותו חדר. באותם תחרויות ומחנות אימונים, בהזדמנויות שונות, נהג המערער להוציא מגבת, להתפשט, להפשיט את המתלונן ולהורות לו לשכב על המיטה, על בטנו. במצב זה החדיר המערער את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן, דבר שהסב למתלונן כאבים עזים. אז הסתפק המערער בשפשוף איבר מינו בישבנו של המתלונן, עד אשר הגיע לסיפוקו. מעשים דומים כמפורט ביצע המערער במתלונן בהזדמנויות רבות בבית המערער (להלן: הבית הראשון), ולאחר-מכן בבית אחר של המערער (להלן: הבית השני). לעיתים גם הורה המערער למתלונן להיכנס למקלחת, שם ביצע בו את אותם מעשים.
6. כשהיה המתלונן כבן 16, נפרדו הוריו, והמערער הזמין את המתלונן מדי פעם לבית השני. גם שם ביצע בו המערער מעשים כמפורט לעיל בפסקה 5.
7. בשנת 1997 השתתף המתלונן בקורס מדריכים (להלן: הקורס), שם שימש המערער כמדריך. המערער קרא למתלונן אליו לחדר בזמן הפסקת הצהריים והחל לגעת בו על-מנת לעשות בו את המעשים כמתואר לעיל בפסקה 5, אך המתלונן התנגד נחרצות. כאשר עמד המתלונן לצאת מהחדר, אמר לו המערער כי במידה שלא ייעתר לו, ייכשל המתלונן במבחנים ולא יוכל להיות מדריך (להלן: האירוע בקורס).
8. משנת 1997 ואילך, בהזדמנויות רבות, בעת שהמתלונן ביקר בבית המערער, ביצע המערער את המעשים כמתואר לעיל בפסקה 5. כן נהג המערער במועדים ובמקומות אשר אינם ידועים במדויק למשיבה למצוץ את איבר מינו של המתלונן, ואף ביקש מהמתלונן למצוץ את איבר מינו של המערער, אך הלה סירב לעשות זאת.
9. כאשר הגיע המתלונן לשחק עם חבריו, בעת שהיה בחופשות במהלך שירותו הצבאי, נהג המערער להזמינו לבית השני, שם נהג להתחכך במתלונן ולשפשף את איבר מינו בגופו של המתלונן עד אשר הגיע המערער לסיפוקו.
10. את האמור לעיל, כך לפי כתב האישום, עשה המערער עד לאחר גיוסו של המתלונן לצה"ל. לאחר-מכן התרופף הקשר בין המערער לבין המתלונן עד שניתק כשנתיים עובר להגשת כתב האישום. בחודש אוגוסט 2006 או בסמוך לכך, התקשר המערער למתלונן על מנת להציע לו מקום עבודה. בשיחות טלפוניות לאחר-מכן, דרש המתלונן מהמערער כי ישלם לו פיצוי כספי בגין הנזק הנפשי העצום שגרם לו ואשר ישמש לצורך טיפול נפשי, ולא הוא יפנה לעיתונות ולמשטרה.
11. על פי כתב האישום את המעשים האמורים עשה המערער לצורך גירויו וסיפוקו המיני. כתוצאה ממעשיו של המערער נזקק המתלונן לניתוח פיסורה, ונגרם לו סבל גופני ונפשי רב.
12. בגין מעשיו אלו הואשם המערער בביצוע מעשי סדום רבים לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(א)(1) ו-(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); בניסיון לביצוע מעשי סדום רבים לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(א)(1) ו-(4) בצירוף סעיף 25 לחוק; בתקיפה מינית לפי סעיף 348(ב) לחוק בנוסחו הקודם וכן בביצוע מעשים מגונים לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(4) לחוק.
האישום השני
13. ע' (להלן: המתלונן השני), יליד שנת 1989, התאמן בחוג מאז שהיה בכתה ד' ועד שהיה בכתה ח', כשהמערער שימש כמאמנו. לפי כתב האישום, במקרים רבים בין השנים 2002-2001 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 2002-2001 end_of_the_skype_highlighting, כשהיה המתלונן השני תלמיד הכיתות ז' ו-ח', נסעו המתלונן השני והמערער יחד עם חניכים נוספים בהסעה למשחקים ולתחרויות ובחזרה מהם, כאשר המתלונן השני ישב במושב האחורי של האוטובוס. במהלך הנסיעה, נהג המערער לבוא לשבת ליד המתלונן השני ולגעת באיבר מינו, כאשר בתחילה עשה זאת מעל לבגדיו, ובהמשך הכניס את ידו לתוך מכנסיו ונגע באיבר מינו. למרות שהמתלונן השני ניסה להזיז את ידו של המערער, המשיך המערער במעשיו. את האמור לעיל עשה המערער לצורך גירויו וסיפוקו המיני. בשל מעשים אלו חדל המתלונן השני להתאמן בחוג, ואף חלה התדרדרות קשה במצבו הלימודי והנפשי.
14. על-כן הואשם המערער בביצוע מעשים מגונים לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק.