פסק-דין בתיק ע"פ 4757-09-12

השופטת תמר שרון-נתנאל :

1.         לפנינו שני ערעורים על פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון). הכרעת הדין ניתנה ביום 29.5.12 וגזר הדין ניתן ביום 15.7.12.

בע"פ 3512-09-12 מערערת המדינה על זיכויו של המשיב (אשר למען הנוחות ייקרא, בשני הערעורים: " המערער" או " דהן"), מהחזקת סם מסוג קוקאין שנמצא בארון החשמל, שליד דלת דירת מגוריו וב-ע"פ 4757-09-12 מערער דהן על הרשעתו בהחזקת סם מסוג קוקאין שנמצא ברכבו וכן מערער הוא על רכיב המאסר בפועל שנגזר עליו. 

2.         בכתב האישום שהוגש לבית משפט קמא הואשם דהן בהחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי - עבירה לפי סעיפים 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

עובדות כתב האישום מציינות שני מקומות בהם נתפס, ביום 27.9.10, סם מסוכן מסוג קוקאין (להלן: "הסם"), אשר ההחזקה בו מיוחסת על ידי המדינה לדהן.

תחילה, נעצר דהן כשהוא נוסע ברכב ביחד עם אחר, אשר נהג בו. ברכב נמצא סם מחולק לשש אריזות במשקל כולל של 14.2 גרם ברוטו וכ- 3 גרם נטו. 

בהמשך ובסמוך לאמור לעיל נערך חיפוש בדירתו של דהן, אשר בחיפה ובמהלכו, בארון החשמל, הנמצא מחוץ לדלת הכניסה לדירה וסמוך אליה, נמצאו שני ניירות מקופלים ובתוכם אריזות המכילות סם במשקל כולל של 30.5 גרם ברוטו וכ- 22.6 גרם נטו. כן נמצאה על הכיריים במטבח דירתו של דהן כמות זעירה של סם.

כאמור - המדינה טענה בפני בית משפט קמא כי כל הסם שנמצא כאמור לעיל, שייך לדהן.

3.         דהן הודה בבית משפט קמא בהחזקת הסם שנמצא ברכב אולם טען, כי הוא החזיק בסם זה לשימושו העצמי בלבד. דהן כפר בהחזקת הסם שנמצא בארון החשמל וטען, כי סם זה אינו שייך לו.

בהכרעת דין מפורטת דן בית משפט קמא בכל הראיות שהובאו בפניו ובסופו של יום הרשיע את דהן בהחזקה, שלא לצריכה עצמית, של הסם שנמצא ברכב וזיכה אותו מהחזקת הסם שנמצא בארון החשמל. 

בגזר הדין שניתן על ידו השית בית משפט קמא על דהן 22 חודשי מאסר, מהם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין כל עבירת פשע בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

בנוסף, גזר בית משפט קמא על דהן 5 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין, כל עבירת עוון בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים וכן הורה על חילוט הרכב, בו נתפס הסם, לטובת המדינה. 

אפתח בערעורו של דהן על הכרעת הדין.

4.         כאמור, עיקרו של חלק זה של הערעור מופנה נגד קביעת בימ"ש קמא לפיה השיחות בין אלבז לבין דהן, שהוקלטו על פי היתר להאזנת סתר, אינן קבילות, כלל, כראיה, באשר העבירה בה הואשם דהן אינה כלולה בעבירות שצוינו בבקשה לקבל היתר האזנה. כן נטען, כי, בכל מקרה, אין הן קבילות כראיה נגד דהן, בשל נוסח ההיתר, אשר התיר האזנה לשיחותיו של אלבז, ללא שצוין בו, כי מותרת האזנה גם לאלה המשוחחים עימו.

5.         להלן נוסח הבקשה למתן היתר האזנה, שהוגשה במקרה דנן:

" הואיל ובידי המשטרה מידע בקשר להנרי דוד אלבז ת.ז.  02206369710 בדבר יבוא סמים סע' 13 לפקודת הסמים, הברחת נכסים 127(5), קשירת קשר לביצוע פשע 499(1) לחוק העונשין, אני מבקש להתיר האזנה לשיחותיו של הנרי דוד אלבז ת.ז. 02206369710 ו/או אודותיו ו/או אודות הפרשיות הנחקרות בטלפון  054-5816810."

ולהלן נוסח ההיתר:

" להתיר האזנת סתר מתאריך 31.08.10 עד לתאריך 30.09.10 לשיחותיו של הנרי דוד אלבז ת.ז.  02206369710 ו/או אודותיו ו/או אודות הפרשיות הנחקרות בטלפון 054-5816810."

אין חולק שההאזנה בוצעה לשיחותיו של אלבז בטלפון שמספרו נכתב בבקשה ובצו.