פסק-דין בתיק ע"פ 39789-01-12

השופט עודד גרשון:

1.         לפנינו ערעור על קולת העונש שגזר בית משפט השלום בעכו (כב' השופט זיאד סלאח) על המשיב, גזר דין מיום 27.12.11 בתיק פלילי 10152-12-10.

2.         האישום

המשיב (הנאשם) הורשע על פי הודאתו, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, היינו, ניסיון לגניבה מרכב, עבירה לפי הסעיפים 413ד (א) + 25 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן - "החוק").

            עובדות כתב האישום בהן הודה המשיב הן כדלקמן:

            במועד הרלוונטי לכתב האישום חנה רכבה של הבעלים, רכב מסוג פורד פוקוס, ברח' יקינטון במעלות. הבעלים הותירה את חלונות הרכב פתוחים לאוורור. בתוך הרכב נשאר תיק גב שהכיל דברי ביגוד (להלן - "התיק").

            ביום 2.12.10, בשעה 18:00 לערך, ניסה המשיב לגנוב את התיק מתוך הרכב בכך שהושיט את ידו לתוך הרכב ונטל ממנו את התיק בכוונה לשלול אותו שלילת קבע מבעליו במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב.

            קרובי משפחתה של הבעלים הבחינו במעשי המשיב והחלו לרוץ לעברו. משהבחין בהם המשיב הוא שב וזרק את התיק לתוך הרכב.

3.         גזר דינו של בית המשפט קמא

            בית המשפט קמא כתב בגזר דינו כי בתסקירו הראשון ציין שירות המבחן כי הנאשם מצוי בהליך של גמילה מסמים ועל כן ביקש דחייה על מנת לבחון את הצלחתו של המשיב באותו הליך. שירות המבחן הוסיף בתסקיר הראשון כי המשיב הביע חרטה על ביצוע העבירה על ידו.

            בית המשפט קמא הוסיף וציין בגזר דינו כי בתסקירו השני ציין שירות המבחן, כי המשיב השתלב במפעל שבו הוא עובד כשכיר וכי נתקבלה לגביו חוות דעת חיובית של המעביד וכי המשיב ממשיך בהליך הגמילה מסמים במסגרת היחידה להתמכרויות במעלות.  צויין כי בשלב כלשהו אכן נמצאו שרידי סם בגופו של המשיב, אך לאחר מכן הוא נמצא נקי מסמים והתרשמות שירות המבחן הייתה שהליך הגמילה הוא בכיוון של הצלחה.

            על שום כך המליץ שירות המבחן על העדפת הפן השיקומי על פני התגמול וההרתעה. שירות המבחן המליץ על הטלת מאסר מותנה וצו מבחן לתקופה של 18 חודשים שבמהלכו יעקוב שירות המבחן אחר ההליך השיקומי לרבות החזקת המשיב במסגרת "בית חם" שבקרית אתא. 

בית המשפט ציין בגזר דינו כי למשיב עבר פלילי לא מבוטל שעיקרו עבירות סמים ורכוש. המשיב אף ריצה מאסר בפועל של 18 חודשים והשתחרר מן המאסר כחצי שנה לפני ביצוע העבירה נשוא כתב האישום.  על שום כך סיכם בית המשפט קמא את גזר דינו במילים שלהלן:

"לא בלי לבטים, נראה לי כי יש להעדיף את הפן השיקומי, כאשר נימוקיי לכך, בין היתר, כי מדובר בעניינו אך בעבירת ניסיון לגניבה, שנקטעה באיבה, כאשר הנאשם נמצא בעיצומו של הליך טיפולי וכאשר הנאשם במסגרת תיק זה היה במעצר בית מלא תקופה של כ- 10 חודשים.

הנני סבור כי השמת הנאשם בצו מבחן לתקופה של 18 חודשים, כאשר פועל יוצא של צו המבחן לרבות ההליך הטיפולי, יש בו כדי לגרום להוצאת הנאשם ממעגל הסמים, הינו עדיף גם לטובת החברה על פני משלוח הנאשם למאסר בפועל שלא יפחת משנה לאור אותו מאסר על תנאי הקיים נגדו. בכל מקרה, במידה והנאשם יפר את תנאי המבחן, בית המשפט יוכל לשקול גם ענישה מחדש".

על שום כך גזר בית המשפט קמא על המשיב את העונשים שלהלן:

א.         בית המשפט האריך למשך שנתיים מאסר על תנאי בן 18 חודשים שהוטל על המשיב במסגרת ת"פ 3652-11-08; ( הערה: בעמ' 8 לגזר דינו של בית משפט קמא צויין כי מדובר במאסר על תנאי בן 18 חודשים. עיון בגזר הדין עצמו מעלה כי מדובר במאסר על תנאי בן 12 חודשים בלבד).

ב.         בית המשפט קמא העמיד את המשיב תחת פיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים. 

            בית המשפט הורה לנאשם למלא אחר הוראות שירות המבחן ולהימנע מביצוע עבירות;