ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
37122-01-12
12/02/2012
|
בפני השופט:
1. יעקב צבן סגן נשיאה
2. מרים מזרחי
3. רפי כרמל
|
| - נגד - |
התובע:
1. נידאל ח'דר עלי אבו חמדה
2. אפתכאר אבו חמדה
3. עלי מציטף אבו חמדה
4. מוחמד אבו חמדה
5. סאמי אבו חמדה
עו"ד שוקרי
|
הנתבע:
יוסף נצרי רפידי
עו"ד שחאדה סאמר
|
| פסק-דין |
1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' אביב) להטיל קנסות על המערערים, מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כדי להביא לאכיפת פסק דין כספי.
הבקשה לבזיון שעמדה לפני בית משפט קמא התייחסה לאי תשלום סכומים שנקבעו בפסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים בגדרה על המערערים לשלם למשיב סך 45,000 דולר ב-30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 1,500 דולר כאשר התשלום הראשון יבוצע לא יאוחר מיום 30.7.11 (להלן: "פסק הדין"). בהסכמת הצדדים נקבע גם כי אם המערערים יפרו הסכמתם הנ"ל - "
יוכל התובע לפעול על פי הדין, ובכלל זאת בקשה לפי פק' בזיון בית המשפט" (להלן: "ההסכמה בעניין האכיפה").
2. בית משפט קמא דחה את הטענה כי הדרך הנכונה להשיג אכיפת החיוב שבפסק הדין היא דרך ההוצאה לפועל בהפנותו להסכמה בעניין האכיפה בפסק הדין עצמו. בית המשפט כתב בעניין זה - "
בהסכמה נקבע במפורש כי מימוש פסק הדין יכול שייעשה על פי פקודת בזיון בית המשפט". עוד ציין בית המשפט כי טענת המשיבים כי אין בידם יכולת לשלם את פסק הדין, היא טענה אשר קשה לתת בה אמון רב, לפני בית המשפט לא נערך דיון שהתייחס ליכולת זו.
3. בערעור נטען כי שגה בית משפט קמא בקבלו את הבקשה לבזיון בית משפט כאשר ההלכה קובעת מפורשות כי בית המשפט לא יפעיל את סמכויותיו מכוח הפקודה כל עוד פתוח לפני המערערים הליך ביצוע חלופי - ובמקרה דנן ביצוע פסק הדין בדרך המלך. קרי, על ידי פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל לגביית החוב.
4. אכן, ההלכה שעליה נסמך ב"כ המערערים היא הלכה רבת שנים. כך נקבע בע"א 119/60
מאיר בראש נ. לולו ג'יטיאת, פ"ד, י"ד, עמ' 1675, 1676:
"
אמת נכון הדבר שבית המשפט לא ישתמש בדרך כלל בשיקול דעתו לפי ס' 6 האמור אם פתוחות לפני המבקש הדרכים הרגילות של הוצאה לפועל, והוא לא הראה לבית המשפט טעם סביר למה לא הלך בדרכים אלו".
וראו גם ע"א 228/63
עזוז נ' עזר, פ"ד, י"ז, עמ' 2550 שבו ציין בית משפט העליון כי אחד התנאים להפעלת פקודת הבזיון היא -
"
שאינן מצויות דרכי סעד אחרות בידי הצד הנפגע כגון הליכי הוצאה לפועל רגילים".
הפסיקה התמידה באותה גישה, כך בע"א 8659/99
חברת נופץ ים כחול נ' פייזרו (נבו), נאמר:
"
הנטייה הרווחת היא שלא להיזקק להליכי בזיון בית משפט כאשר קיימת דרך אחרת לאכיפת ביצוע הוראה שיפוטית".
5. בעניין דנן לא נעשה כל בירור שלימד על שלילת דרך המלך לאכיפה - דהיינו דרך הפנייה להליך ההוצאה לפועל כמקובל. משלא נעשתה כלל פנייה להליך ההוצאה לפועל לא ניתן לומר כי מוצה הליך זה.
6. ההסכמה בעניין האכיפה (ראו לעיל) לא היה בה כדי לשנות את השלכת הכלל האמור לענייננו, ולו מן הטעם שלא נאמר בה כי הבקשה לפי פקודה בזיון המשפט אפשר שתוגש שלא על פי הכללים שנקבעו בהלכה.
נוסיף כי על-פי נוסח ההסכמה בעניין האכיפה, עמדה קודם כל דרך המלך ורק לאחר מכן הוזכרה פקודת ביזיון בית המשפט. לכן, לשיטתנו, יש לפרש את ההסכמה ברוח המקיימת את ההלכה המקובלת.
עוד נציין, בהתייחס לטענת המשיב, כי פסק הדין עסק גם בענייני הארנונה, שלא על דרך חיובי כספי, כי הבקשה לביזיון התייחסה במפורש לחיובים הכספיים.
7. לאור האמור אנו מקבלים את הערעור, ומבטלים את החלטת בית המשפט בבקשת בזיון בית משפט.
ניתן היום, י"ט בשבט התשע"ב, 12 בפברואר 2012, בהעדר הצדדים, בהסכמתם.
|
|
|
|
|
|
יעקב צבן, שופט
[סג"נ - אב"ד]
|
|
|