המערערת הורשעה, לאחר שהודתה בכתב אישום מתוקן בת.פ. 1905/09 (בימ"ש שלום כפר-סבא), ב- 15 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בשתי עבירות זיוף, בשתי עבירות שימוש במסמך מזויף, בעבירת זיוף בנסיבות מחמירות, בנסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובעבירת הונאה בכרטיס חיוב והושתו עליה 14 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ופיצוי לנפגעי העבירות בסכום של 29,750 ש"ח.
הערעור מופנה כנגד גזה"ד ובפרט כנגד החלטת בימ"ש קמא שלא להשית על המערערת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות כמומלץ ע"י שירות המבחן.
תמצית העובדות
:
כתב האישום המתוקן, שלפיו הורשעה המערערת, כולל 16 אישומים לפיהם, בין השנים 2006 - 2008, ובהזדמנויות רבות, הציגה עצמה המערערת בכזב כעובדת סוציאלית וכבעלת תארים אקדמיים שלא היו לה, והתקבלה לעבודה - בהסתמך על מצגיה - בגופים שונים כעובדת נוער בקהילה. כמו כן הציגה המערערת עצמה בכזב בפני בעלי עסקים שונים כנציגה מוסמכת של רשות מקומית או עמותה לקידום נוער במצוקה וקיבלה מהם במרמה מוצרים ושירותים שונים בסכום כולל של למעלה מ- 155,000 ש"ח.
תסקיר שירות המבחן
1. בתסקיר מיום 9.10.11 פורטו נסיבותיה האישיות של המערערת, רקעה המשפחתי, ומצבה הרפואי. המערערת סובלת מתסמונת מרפן וממחלה ביפולארית, מקבלת טיפול תרופתי ומצויה במעקב במסגרת המרפאה לבריאות הנפש. המערערת יוצרת רושם ראשוני חיובי/נורמטיבי אך כשאינה מאוזנת תרופתית, היא סובלת מתנודות קיצוניות במצב רוחה ופועלת באופן הרסני לעצמה ולסביבה. כמו כן היא סובלת מתסמונת תורשתית - מרפן, היוצרת בעיות ראיה קשות ופגמים בפעילות הלב. היא נפגעה בגיל צעיר באופן נוסף אולם היא לא טופלה ולאחר מכן פיתחה הפרעות התנהגות.
2. המערערת שירתה במשך 6 חודשים בצה"ל, במהלכם היא התקשתה לתפקד, ושוחררה מטעמי בריאות. מאז היא התקשתה להתמיד במסגרת לימודים/עבודה, ככל הנראה ובין היתר, על רקע טראומות שחוותה. לדבריה, היא ביצעה את העבירות כשהיתה במצב נפשי מאני, התקשתה לדבר ולא זכרה בדיוק את שקרה. ההערכה היא כי ברקע ביצוע העבירות עומדות בעיותיה הרגשיות ונטייתה לאימפולסיביות.
3. עוד נכתב בתסקיר כי המערערת, הסובלת מבעיות רפואיות/נפשיות, ביצעה עבירות מרמה שונות וכן ריצתה עונשי מאסר, אך נראה כי כיום היא מאוזנת בעזרת הקפדה על טיפול תרופתי פסיכיאטרי, מלווה ע"י עו"ס בתחומים שונים. היא מועסקת כעוזרת מטפלת במעון וצפויה להשתלב בקורס מטפלות בשעות אחה"צ, דבר שיאפשר את קידומה המקצועי.
4. להערכת שירות המבחן רק הקפדה יתירה על הטיפול הפסיכיאטרי התמיכתי תיתן למערערת סיכוי להקטנת רצידיביזם. משכך הומלץ על הטלת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד מאסר מותנה מרתיע, וכן על העמדת המערערת במבחן בגין אחד האישומים למשך שנה לצורך מעקב.
טיעוני הצדדים לעונש
1.
ב"כ המשיבה עתרה להשית על המערערת מאסר ממושך בפועל, מאסר מותנה, קנס או מאסר תמורתו וכן פיצוי למתלוננים, שכן מדובר בעבריינית מרמה סדרתית ונועזת, שכל הרשעותיה הקודמות הן מתחום המרמה ואף ריצתה מאסרים בפועל. ב"כ המשיבה עמדה על יכולתה של המערערת להוליך שולל סוגים שונים של אנשים ומוסדות ועל ההתארגנות והתחכום שבמעשיה, וטענה שאין ליתן משקל לקולא לכך שהמערערת לא הכניסה את הכסף לכיסה באותם מקרים בהם הזמינה מוצרים למקומות בהם הועסקה. עצם קבלת המערערת לעבודה היא המרמה, כשהיו גם אישומים בהם היא הורשעה בקבלת דבר במרמה לכיסה הפרטי, כמו שירותי הסעות.
אין בתסקיר הלימה בין נסיבות ביצוע העבירות לבין ההמלצה הסופית, כאשר הטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות הוא בבחינת מסר מחטיא בעיקר לנוכח עברה הפלילי של המערערת.
2.
הסניגור הדגיש כי החלק הארי של הסכומים שהתקבלו במרמה לא נלקחו כטובת הנאה כספית/אישית כי אם שימשו למפגשים של נערים במצוקה, הסעת נערים/תלמידים ואומנים, רכישת משחקים לילדים וציוד משרדי ולטובת מקומות עבודה בהם עבדה, כשהתכלית המרכזית במעשיה היתה לשרת בהצלחה באותן משרות שהשיגה במרמה. התנהלות זו מעידה על חוסר תחכום עברייני, מה גם שמעשיה התגלו מהר מאוד, ויש בהם מימד של חוסר שיפוט.
עוד הדגיש הסניגור את מחלת הנפש הכרונית ממנה סובלת המערערת, את מחלתה הפיזית ו"שלד" נוסף בעברה שלא טופל, שכל אלה הובילו ליכולת תפקודית נמוכה כשכל שאיפתה היתה להתקדם ולעבוד. כיום מצבה טוב, היא מטופלת, לא נפתחו כנגדה תיקים נוספים והיא מנסה להשתקם בהיבט התעסוקתי. התסקיר מדבר על הליך שיקום משמעותי ההולם את האינטרס הציבורי שבחיזוק המערערת, וכליאתה תגרום נזק הן למערערת והן לאינטרס הציבורי.
גזר הדין:
1. בימ"ש קמא עמד על חומרת העבירות שבכתב האישום המתוקן, ועל מסגרת הסדר הטיעון לפיו הוסכם כי התביעה תטען לעונש ראוי של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי כספי, בעוד ההגנה תטען לעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, כשההגנה ויתרה במסגרת ההסדר, על טענה לפיה המערערת לא היתה אחראית למעשיה בעת ביצועם.
2. בימ"ש קמא עמד על חוות הדעת הפסיכיאטריות שהוגשו בעניינה של המערערת לפיהן היא מוכרת למערכת הפסיכיאטרית משנת 2001, מאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות דו-קוטבית, מעשיה דורשים רמה של התארגנות התנהגותית, חשיבתית ותכנון, שלא מתאפשרות אצל אדם הנתון במצב פסיכוטי, אך יש להניח שבזמן העבירות המערערת לא היתה במצב של חולי, הבינה את טיב ותוצאות מעשיה והיא מסוגלת לעמוד לדין.
עוד עמד בימ"ש קמא על ממצאי והמלצת התסקיר, ועל חוו"ד הממונה על עבודות שירות לפיה המערערת כשירה לבצע ע"ש בכפוף למגבלות שבחווה"ד.
4. בימ"ש קמא התייחס לעבר הפלילי של המערערת, שיש לה 3 הרשעות קודמות: בשנת 2001 היא הורשעה לראשונה בביצוע עבירות בשנת 1999 של גניבת כרטיס חיוב, נסיון לגניבת כרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה ונסיון לקבלת דבר במרמה, ובימ"ש השלום בי-ם גזר עליה מאסר על תנאי וקנס; בשנת 2002 גזר בימ"ש השלום בי-ם על המערערת עונש מאסר בפועל למשך שנה לאחר שהרשיע אותה ב- 19 תיקי פ"א של עבירות מרמה, הונאה בכרטיס חיוב, זיוף ועוד משנים 2000-2001, וערעור שהגישה לביהמ"ש המחוזי י-ם נדחה; בשנת 2008 גזר עליה בימ"ש השלום ברמלה 9 חודשי מאסר בפועל (לרבות הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים), לאחר שהורשעה בעבירות הונאה בכרטיס חיוב וגניבת כרטיס חיוב שביצעה בשנת 2005.