ע"פ
בית דין ארצי לעבודה
|
31205-09-11
11/07/2012
|
בפני השופט:
1. יגאל פליטמן סגן הנשיאה 2. עמירם רבינוביץ' 3. רונית רוזנפלד
|
- נגד - |
התובע:
טכנומאן בע"מ עו"ד שי ניידרמן
|
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד דרורה נחמני-רוט
|
פסק-דין |
סגן הנשיאה יגאל פליטמן
1. בפנינו ערעורי שני הצדדים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו (השופטת הדס יהלום; ת"פ 230/04), אשר הרשיע את חברת טכנומאן בע"מ (להלן -
טכנומאן) בהעסקת שלושה עובדים זרים ללא היתר, ובלא הסכם העסקה בכתב, בניגוד לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991 (להלן -
חוק עובדים זרים).
כתב האישום
2. ביום 19.12.2004 הוגש לראשונה כתב האישום כנגד טכנומאן וכנגד מר דורון סבג, כמנהלה (להלן -
מר סבג). בכתב האישום המתוקן שהוגש לבית הדין האזורי ביום 10.7.2008, נכלל כנאשם 3 גם מר עוז אשור, שזוכה לאחר מכן, כפי שיפורט בהמשך הדברים. בכתב האישום נטען כדלקמן:
1.
"נאשמת 1 היתה במועד הרלבנטי לכתב האישום חברה בע"מ (להלן - החברה), אשר עסקה במתן שירותי כוח אדם ובהספקת עובדיה לשם עבודה אצל אחרים.
2.
במועד הרלבנטי לכתב אישום זה היו נאשמים 2 ו-3 מנהלים פעילים של החברה.
3.
במועד הרלבנטי לכתב אישום זה היה מוסכם בין החברה לבין חברת מזמ"א חברה לבניין והשקעות בע"מ (להלן - מזמ"א), העוסקת בביצוע עבודות בנייה, כי החברה תספק למזמ"א את עובדיה שיועסקו אצלה בביצוע עבודות שונות.
4.
ביום 29.1.2003 בשעה 8:00 או בסמוך לכך, במסגרת ביקורת שערכו שוטרי משטרת ישראל (להלן - מ. הגירה) ברח' חנקין 118 בחולון, נראו במקום 3 עובדים שעסקו בעבודות בנייה (להלן - העובדים).
5.
פרטי העובדים: ....
6.
העובדים לא היו במועד הרלבנטי אזרחי ישראל או תושביה ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשמת 1.
7.
נאשמת 1 העסיקה את העובדים כקבלן כוח אדם שלא על פי היתר כדין.
8.
נאשמת 1 העסיקה את העובדים מבלי שהתקשרה עימם בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובדים מבינים, כמפורט בהוראות החוק.
9.
נאשם 2 הפר את חובתו לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירה שביצעה נאשמת כמפורט לעיל. "
3. נוכח האמור הואשמה טכנומאן בעבירות על פי סעיף 2(א)(1) ו- 2(א)(2) ועל פי סעיף 2(ב)(2) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א - 1991 (כשמו דאז), ואילו מר סבג הואשם בעבירות על סעיף 5 וסעיף 2(א)(1) ו- 2(א)(2) ועל פי סעיף 2(ב)(2) לחוק זה.
ההליך בבית הדין האזורי, הכרעת הדין וגזר הדין
4. בהכרעת דינו פירט בית הדין האזורי את השתלשלות ההליך בפניו, כדלקמן:
"א. כתב האישום תוקן על פי הודעה מיום 18/4/05 והחלטה מאותו מועד.
ב. הנאשמים ביקשו בישיבת הקראה שנקבעה ליום 25/12/05, להעלות בקשה מקדמית. הרשות ניתנה. הנאשמים עתרו בבקשה לגילוי ועיון במסמכים. בהחלטה מיום 20/3/06 נעתרתי לבקשה.
ג. ערעור שהוגש על ההחלטה לבית הדין הארצי, נמחק (עפ"א 23/07, החלטה מיום 29/11/07).